גרשון פליישר
גרשון פליישר (1893 בוקובינה אוסטריה (כיום רומניה ואוקראינה) - 12 באפריל 1974) - מאנשי העלייה השנייה. הצטרף לארגון השומר והיה ממייסדי קבוצת הרועה שדגלה בכיבוש רעיית הצאן מיידי הערבים. חי כשנה בין הבדואים על מנת ללמוד על גידול צאן והשתמש בידע שרכש על מנת לפתח את תחום הנוקדות בארץ. במהלך מלחמת העולם הראשונה נחשד במעורבות במחתרת ניל"י ונאסר על ידי הטורקים. לאחר המלחמה שירת בגדודים העבריים ועסק באיסוף נשק. בהמשך נשלח על ידי ישראל שוחט לרכוש נשק באוסטריה עבור היישוב בארץ. היה בין מקימי באר טוביה.
קורות חייו
גרשון פליישר נולד ב-1893 בבוקובינה לאלכסנדר (זיסי) פליישר ופייגה (לבית קצר). למד בגמנסיה הממשלתית והיה חבר בתנועת פועלי ציון.
ב-1911 עלה לארץ והחל לעבוד ביקב של ראשון לציון. זמן מה החל לשמור ברחובות וראשון לציון בחסות ארגון השומר (לא כחבר) יחד עם צבי בקר וצבי ניסנוב[1]. ב-1912 הפך ל"מועמד" לקבלה לארגון (התקבל רק ב-1916).
ב-1914 החליט "השומר" על הקמת "קבוצת רועים" שתאחד במעשיה את כיבוש המרעה עם השמירה ומינה 4 חברים לייסד את הקבוצה: פליישר, צבי בקר, דוד צלביץ ואריה אברמסון. על מנת ללמוד את תחום הנוקדות הלכו שלושה מהם לחיות בין הערבים והבדואים למשך שנה ולמדו את סודו הרעייה. בתום התקופה קיבלו פליישר והקבוצה את האחריות לרעיית העדר של היישוב בית גן. בנוסף פעלו הארבעה להרחיב את קבוצת הרועים. לאחר שלמדו את סודות תחום הרעייה נשכרו אנשי הקבוצה גם לרעות את העדרים של כנרת ומצפה. עם עליית אנשי השומר להתיישבות באצבע הגליל הצטרף פליישר אליהם והחל רועה את עדרי הקבוצה על אדמות חמרה. עקב סכסוך עם החקלאים שבקבוצה, נטשו הוא ואריה אברמסון את המקום.
עם תחילת מלחמת העולם הראשונה גויס פליישר לעבודה עבור הצבא הטורקי בסיני, כנהג עגלת משאות, אך ברח משם והגיע לרעות את העדרים של המושבות בית-גן וכנרת ובגלל הרקע שלו מונה גם כמשגיח על הסליק. במסגרת תפקידו זה נסע לחוות רוחמה כדי לרכוש נשק ופגש שם את יוסף לישנסקי שעסק בהקמת ארגון המגן המתחרה לארגון השומר[2]. כשהטורקים פעלו נגד מחתרת ניל"י ורדפו אחרי יוסף לישנסקי הם הגיעו גם למושבה ופליישר נחקר והוכה. על מנת לחמוק ממאסר טורקי התגייס לצבא האוסטרי (שהיה בן ברית לטורקים) ונשלח לחלב שבסוריה אך שם נאסר ונשלח לכלא בדמשק[3]. במהלך העברתו מדמשק לכלא בקושטא הצליח לברוח[4] וב-1918 הגיע בחזרה לארץ (מאחר שהבריטים כבר שלטו בארץ בוטלו צווי המאסר נגדו).
עם חזרתו לארץ התגייס פליישר (יחד עם עוד מספר אנשי "השומר") לגדוד 40 של "קלעי המלך" במסגרת גדודים העבריים והוצב בסרפנד. בתקופת שירותם בגדודים פעלו אנשי "השומר" להעביר כלי נשק ותחמושת לסליקים שהוקמו ליד המחנות שם שהתה היחידה[5].
ב-1921, לאחר שחרורו מהגדודים, נשלח על ידי ישראל שוחט לרכוש נשק באוסטריה עבור ארגון ההגנה[6]. את הנשק שרכש שלח בצורות שונות לארץ. בעקבות גילוי אחד המשלוחים נאסר ונחקר ואחרי שחרורו נאלץ לעזוב את אוסטריה ואת פעילות רכישת והברחת הנשק המשיך מקושטא. ב-1923 הסתכסך עם ראשי ארגון הברחת הנשק והחליט לחזור לארץ[7].
עם חזרתו לארץ שב והצטרף לקבוצת הרועים ועסק ברעיית עדרים במספר יישובים בארץ עד שהתיישב, עם מספר רועים נוסף, בגבעות שייח' אבריק ליד ידידו אלכסנדר זייד. ב-1922 נשלח, על ידי ישראל שוחט, לאירופה לרכטש נשק ובזמן היותו שם נודע לו על פירוק קבוצת הרועים. כשחזר פליישר רכש עדר וחזר להתיישב, עם חברו אריה אברמסון, בשייח' אבריק. עם הזמן הסתכסך פליישר הרועה עם זייד החקלאי ונאלץ לוותר על רכושו וב-1929 נטש, עם משפחתו, את המקום ועבר לחיפה. ב-1930 עמד בראש קבוצת אנשי "השומר" שהקימה, בפעם השלישית, את באר טוביה שבה בנה את ביתו ושם חי את שארית חייו.
פליישר נשא לאישה, ב-1925, את רחל בורשטיין ולהם 5 ילדים. נפטר ב-1974 ונקבר בחלקת השומרים בבית הקברות בתל חי. גם רחל אשתו נקברה שם.
לקריאה נוספת
- אריה חצרוני, רועה ולוחם : סיפורו של גרשון פליישר ראשון הנוקדים, איש "השומר, מ. ניומן, 1975
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "גרשון פליישר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4309
- מת גרשון פליישר, דבר, 14 באפריל 1974
- ג. קרסל, אביר הרועים - גרשון פליישר, דבר, 11 בספטמבר 1975
- מוקי צור, אהבת ציון (על קבוצת הרועים), עיתון הקיבוץ, 28-ספט-2009
- התכתבות בין גרשון פליישר למשה שרת בנוגע לתיקצוב הרכש בווינה, מארכיון משה שרת, 1921
הערות שוליים
- ^ הקשר הראשון לארגון החל במפגש עם חבר השומר על האונייה בדרכה ארצה
- ^ לישנסקי אף ניסה לגייס את לישנסקי לארגונו
- ^ בכלא בדמשק ישב עם יוסף לישנסקי
- ^ הבריחה התאפשרה לאחר שבתחנת רייאק שבבקעת הלבנון הופצצה הרכבת על ידי מטוסים בריטים. יחד איתו ברחו גם איתן בלקינד, ניסן רוטמן ואברהם ברד
- ^ בהמשך הועבר הנשק לסליק מרכזי בתל עדשים
- ^ ראו לדוגמה התכתבות בין גרשון פליישר למשה שרת בנוגע לתיקצוב הרכש בווינה, מארכיון משה שרת, 1921
- ^ הסכסוך היה על רקע כוונת הנהגת ההסתדרות (בן-גוריון, כצנלסון וגולומב) לשבץ במנגנון הרכש אנשים המקורבים להסתדרות
24623895גרשון פליישר