גריסיני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צורת הגשה מקובלת לגריסיני
גריסיני לא אפוי בתבנית אפייה

גריסיניאיטלקית: grissini) הם לחמים צרים יבשים וארוכים, בעלי צורת עיפרון המקובלים במטבח האיטלקי ומוגשים בראשית הארוחה כמתאבן.

מקורם של לחמים אלה בעיר טורינו שבאיטליה, בה הם יוצרו, ככל הנראה, החל מהמאה ה-14. הגרסה המקורית, שנקראה grissino torinesi ("גריסינו טורינזי" - גריסיני מטורינו) עבה במעט מהגרסה המודרנית וארוכה יותר. הגרסה המקובלת כיום והנפוצה ברחבי העולם היא ה-grissino stirato - הגרסיני העומד.

הגרסיני דומים ל"רוסקילטאס" (rosquilletas) שמספרד בצורתם ובטעמם.

עם ההגירה האיטלקית במאות ה-19 וה-20 הפכו הגרסיני למאכל המוגש הן במסעדות איטלקיות והן בפיצריות האיטלקיות שנפוצו ברחבי העולם, ואחד מסימני ההיכר של המטבח האיטלקי (יחד עם הפיצה, הפסטה והצ'באטה).

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גריסיני בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

18750938גריסיני