עיפרון

עפרונות פשוטים

עיפרון הוא כלי כתיבה ידני לשם כתיבה וציור, לרוב על דפי נייר. העיפרון מורכב ממוט גרפיט, אשר לרוב מצופה בעץ. רכות הגרפיט מובילה לכך שבהשתפשפו בנייר הוא משאיר עליו פירורים זערוריים המהווים את רישום העיפרון. העיפרון הצבעוני מכיל פיגמנט. העיפרון נבדל ממרבית כלי הכתיבה (כמו למשל עטים, צבעי פנדה) בכך שניתן למחוק את תוצריו. לעיתים קרובות נמצא בקצהו האחד של העיפרון מחק. בעיפרון ממוצע ניתן לכתוב כ־50,000 מילים לפני שהוא נגמר.^{[דרוש מקור]} במהלך השימוש בעיפרון נהוג לחדדו באמצעות מחדד.

עפרונות בשלל צבעים

היסטוריה

מאז העת העתיקה חיפשו בני האדם מכשיר כתיבה נוח שלא יצריך נשיאת קסת דיו ושניתן לטלטלו לכל מקום בלי להתלכלך. בתקופה הרומית ואולי לפני הוחל השימוש בחרטי עופרת לכתיבה על פפירוס. חרתים אלה כונו penicillus, ומכאן השם האנגלי לעיפרון, pencil. בשנת 1564 נמצאו מאגרים עצומים של גרפיט בקאמבריה, אנגליה, והתושבים המקומיים גילו כי ניתן להשתמש בו כדי לסמן כבשים. הגרפיט נמצא במצב צבירה מוצק וטהור, כך שניתן היה להפוך אותו בקלות למקלות. מרבץ זה היה והוא עדיין היחיד ברמת ניקיון כה גבוהה. כיוון שבאותה עת הכימיה הייתה בחיתוליה, החומר החדש לא זוהה, נחשב בטעות כצורה של עופרת, וכונה plumbago (כמו Plumbum, השם הלטיני לעופרת). מכאן מקור שמו של העיפרון. במאה ה־17 הוחל בייצור המוני של עפרונות בגרמניה. בשנת 1802 הוציאה חברת קוהינור הארטמות' פטנט לייצור גלעין העיפרון העשוי תערובת של גרפיט וחרסית. ב־30 במרץ 1858 ניתן בפילדלפיה, פנסילבניה פטנט מספר 19,783 על חיבור מחק לקצה העיפרון.

ייצור

תהליך ייצור העיפרון:
השיטה הישנה (למעלה):
1. יצירת חריץ בעץ.
2. הכנסת פיסת גרפיט.
3. שבירת יתרה עודפת של הגרפיט.
4. סגירת העפרון בעזרת פיסת עץ.
השיטה החדשה (למטה):
A. מוט עץ עגול מפוצל לשתיים.
B. מוט הגרפיט מוכנס פנימה.
C. שני החצאיים מודבקים חזרה.

זוג עפרונות בדרגת HB

בבית החרושת לעפרונות טוחנים את הגרפיט לאבקה דקה ואחר מערבבים אותה בחרסית ובמים. ככל שמרובה יותר החרסית, כן קשים יותר העפרונות. וככל שאחוז הגרפיט גדול יותר כן העפרונות רכים יותר. בעיפרון בדרגת גוון HB התערובת מכילה 65% (משקלי) גרפיט והשאר חרסית. כל דרגת קושי גבוהה יותר (מ־HB ל־F ומשם ל־H וכו') מושגת בהחלפת 2.5% גרפיט בחרסית. מדייסת הגרפיט והחרסית מכינים מוטות דקים וארוכים. לאחר ייבושם מחופים מוטות הגרפיט בעץ. מעטה זה נעשה משני חלקים, אשר לארכו של כל אחד חריץ. בחריצו של אחד החלקים שמים את חוט הגרפיט, ואחר כך מדביקים על גבי זה את החלק השני. לבסוף מועברים מעטי העץ המחוברים והממולאים בחוטי הגרפיט למכונות, והללו מקנות להם את הצורה הגלילית, חותכות אותם לקטעים קצרים ואף צובעות אותם.

ניתן לייצר עפרונות עגולים או משושים.

רוב העפרונות משושים מפני שהפקתם דורשת פחות עץ מעפרונות עגולים ובכך הם יותר זולים ליצור.

עפרונות מכניים

קופסת חודים בעובי 0.5 מ"מ

דרגות הגוון

העיפרון השחור משמש לשרטוט ורישום ומיוצר בגוונים שונים בהתאם לשימוש. דרגת הקושי של תערובת הגרפיט - חרסית יוצרת את הבדלי גוני האפור. במידה שהתערובת מכילה יותר חרסית כך היא יותר קשה ופריכה, הגוון בהיר יותר ונמחק ביתר קלות. סימון הקושי המקובל בישראל הוא בהתאם לתקן האירופי:

9H

8H

7H

6H

5H

4H

3H

2H

H

F

HB

B

2B

3B

4B

5B

6B

7B

8B

9B

קשה

→

בינוני

→

רך

הדרגה הנוחה לכתיבה רגילה היא HB. בדרגות H השתמשו בעבר לשרטוט קווי עזר בשרטוטים הנדסיים. על קו זה היו עוברים בקו 2B או בטוש על מנת להבליטו, ומחקו את המיותר. כיום תהליך זה מיותר עם המעבר לתוכנות שרטוט בעזרת מחשב (דוגמת תוכנות CAD) והעיפרון משמש לשרטוט בעיקר לצורכי הוראה ותהליכים מהירים וראשוניים של תכנון בסקיצה. עיפרון בדרגות B משמש גם כיום ככלי מרכזי לרישום יחד עם הפחם והעט.

עיפרון מכני

סוג אחר של עיפרון הוא העיפרון המכני, באנגלית mechanical pencil. נקרא בישראל גם "שפיצר", "עט־עיפרון", "עיפרון חודים" או "עיפרון שפיצים". זהו למעשה עיפרון אשר מוכנס לתוכו באופן ידני מקלון גרפיט דק. חלק קטן ממוט הגרפיט בולט החוצה מתוך גוף העיפרון המכני על מנת לכתוב. כאשר החוד נשחק לוחצים על לחצן שמוציא עוד חלק קטן מהחוד החוצה, וכך הלאה. כיום יש גם עפרונות "שייקר" שבהם השפיץ יוצא על ידי ניעור של העיפרון.

כל עיפרון כזה מותאם לעובי מסוים של חוד גרפיט אשר רק הוא יכול להיכנס לתוך העיפרון. עובי מוט הגרפיט נמדד במילימטרים, לדוגמה: חוד 0.5 הוא חוד גרפיט בקוטר חצי מילימטר (0.5 מילימטר), אותו מכניסים לתוך עיפרון מכני 0.5. הסוגים הנפוצים של חודי הגרפיט הם 0.2, 0.3, 0.5, 0.7 ו־0.9. ומגיעים בדרגות קושי רבות. ככל שהקוטר קטן יותר העיפרון יצייר קו דק יותר אבל יהיה שביר יותר ופחות נוח. הקוטר הנפוץ ביותר הוא 0.5 ואחריו 0.7. עיפרון מכני משמש מגוון רחב של אנשים החל מסטודנטים ותלמידים וכלה בציירים ובאדריכלים. יתרונו הגדול של העיפרון המכני הוא שאין צורך לחדד אותו ולנקות את השאריות. דבר החוסך זמן יקר, לדוגמה, בשעת כתיבה בזמן הרצאה באוניברסיטה. כלומר, יש בו את כל היתרונות שיש בעט רגיל ויתרון נוסף ומשמעותי שאפשר למחוק את הכתוב עם מחק.

ראו גם

• עיפרון צבעוני
• עיפרון מסיס במים

קישורים חיצוניים

• עפרונות ו"עופרת" (אנגלית)
• היסטוריה של העיפרון (אנגלית)