גרגוריוס העשירי

גרגוריוס העשירי
Gregorius X

גרגוריוס העשירי
לידה	1210 פיאצ'נזה, האימפריה הרומית ה"קדושה"
פטירה	10 בינואר 1276 (בגיל 66 בערך) ארצו, האימפריה הרומית ה"קדושה"
מדינה	מדינת האפיפיור
האפיפיור ה־184 1 בספטמבר 1271 – 10 בינואר 1276 (4 שנים ו־18 שבועות) → קלמנס הרביעי אינוקנטיוס החמישי ←

סמלו

גרגוריוס העשירי (בלטינית: Gregorius X; בערך 1210 – 10 בינואר 1276) היה אפיפיור מ-1 בספטמבר 1271 עד מותו.

ביוגרפיה

נולד בעיר פיאצ'נזה (כיום במחוז אמיליה-רומאניה באיטליה), והוטבל בשם תבאלדו ויסקונטי. נכנס לשירות הכנסייה הקתולית ובילה את הקריירה שלו בארצות השפלה. היה סגן בישוף העיר לייז' (כיום בבלגיה), אך התפטר מתפקידו זה כדי לעלות לרגל לארץ הקודש. ליווה את הקרדינל אוטובאני במסעו לאנגליה, ובקיץ 1270 הצטרף אל הנסיך אדוארד (אדוארד הראשון, מלך אנגליה לעתיד) במסע הצלב השמיני לארץ ישראל. בהיותו בעכו, שהייתה בידי הצלבנים, התבשר שנבחר לאפיפיור על ידי חבר הקרדינלים שהתכנס בעיר ויטרבו (כיום במחוז לאציו באיטליה).

מאז 29 בנובמבר 1268 לא ישב אפיפיור על הכס ה"קדוש", בגלל חילוקי דעות שנתגלעו בין הקרדינלים הצרפתים לבין הקרדינלים האיטלקים. בגלל המצב הפוליטי, כל צד רצה באפיפיור בן ארצו. הקיפאון הגיע לקיצו כאשר אנשי ויטרבו הסירו את הגג מעל הבית שבו התכנסו הקרדינלים "כדי לאפשר להשפעות א-לוהיות לכוון ביתר קלות את דיוניהם", ומנעו מהם כל מזון מלבד לחם ומים. שלושה ימים מאוחר יותר נבחר לאפיפיור תבאלדו ויסקונטי, שאם כי היה איטלקי, זכה באמונם של מלכי צרפת ואנגליה.

הקרדינלים קיוו שיעשה ככל שביכולתו כדי להציל את ארץ הקודש מידי המוסלמים. הוא אימץ לעצמו את השם גרגוריוס העשירי, ולפני שעזב את עכו נשא דרשה שבה אמר: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני לחיכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", על פי תהילים קל"ז, פסוקים ה' - ו'. במכתב אל הנסיך אדוארד, שהיה עדיין בעכו, הוא תיאר את מסעו לוויטרבו, ובמכתב אל פיליפ השלישי, מלך צרפת הוא האיץ במלך לשלוח עזרה לצלבנים בארץ ישראל.

ב-1271, מיד אחרי שנבחר, קיבל מכתב מקובלאי חאן, שליט מונגוליה (ששלט גם בסין) שבו נתבקש האפיפיור לשלוח לו 100 מיסיונרים ושמן מן המנורה שבכנסיית הקבר ה"קדוש" בירושלים. גרגוריוס העשירי שלח לקובלאי חאן שני כמרים, ושמן ומתנות אחרות באמצעות מרקו פולו ואביו ודודו של מרקו, שהגיעו לסין ב-1274.

ב-7 באוקטובר 1272 חתם גרגוריוס העשירי על בולה שלפיה פרש את הגנתו על כל היהודים שנמצאו תחת שלטון הנוצרים. בהתאם לבולה זו נאסר על הנוצרים לאלץ את היהודים להתנצר. כמו כן, הוא הורה להוסיף לכל בולת הגנה יהודית סעיף נגד עלילות דם.

בתחילת 1274, באמצעות גאורגיוס אקרופוליטיס, נוהלו שיחות עם האימפריה הביזנטית על איחוד כנסיות. בסופו של דבר המגעים לא הגיעו להסכמה מלאה. ב-1 במאי 1274 כינס גרגוריוס העשירי את מועצת הכנסייה השנייה של ליון, שבה הכריז על מסע צלב חדש, ועל גיוס אמצעים למימונו בצורת מיסים שיוטלו על כל המאמינים ברחבי אירופה (18 במאי של אותה שנה). הוא קיבל הבטחה מקיסר האימפריה הביזנטית כי יעשה ככל שביכולתו לסייע להצלחת משימה זו. ב-1275, פיליפ השלישי מלך צרפת, ודודו, שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה, הכריזו על השתתפותם במסע הצלב. אך כל אלה היו לשווא בגלל מותו של גרגוריוס העשירי בינואר 1276.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרגוריוס העשירי בוויקישיתוף

• גרגוריוס העשירי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• גרגוריוס העשירי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הקודם: קלמנס הרביעי

אפיפיור (רשימת האפיפיורים)

הבא: אינוקנטיוס החמישי

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35014846גרגוריוס העשירי