גחן מצוי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גחן מצוי
Genetta genetta felina (Wroclaw zoo).JPG
מיון מדעי
ממלכה בעלי חיים
מערכה מיתרניים
מחלקה יונקים
סדרה טורפים
משפחה גחניים
סוג גחן
מין גחן מצוי
שם מדעי
Genetta genetta
תחום תפוצה
Common Genet area.png
גחן מצוי

הגחן המצוי או גחן מנוקד (שם מדעי: Genetta genetta) הוא יונק טורף בעל תפוצה נרחבת באפריקה, באסיה ובאירופה. המין היה מצוי בעבר בישראל, אך נכחד ממנה. להבדיל משאר הגחניים, הוא חובב אזורים יבשים וכן אזורים מיוערים בהיותו טפסן מצוין.


אהרוני זיהה את החיה כתַּלֵּא אִילָן על פי הפירוש: תחש(צבע מנומר) שהיה בימי משה... מכסה אחד היה, ודומה כמין תלא אילן

.

תיאור מראה

מבנה גופו ארוך ורזה, גמיש ביותר וגפיו קצרות. אורך הגוף והראש (ללא הזנב) 60-49, אורך הזנב 54-42 ס"מ, משקלו 3-1 ק"ג.

לגחן פרווה רכה, צהבהבה-אפורה בגווניה, כתמים שחורים פזורים על גבה ופסי שחור-לבן מעטרים את זנבה. הראש מפוספס, החוטם שחור ומסביב לעיניים ולפה כתמים לבנים. לגחנים באזורים הצחיחים, פרווה בהירה יותר ודוגמאות דהויות יותר מהגחנים באזורים רוויי המים.

לגחן בלוטות ריח מפותחות ביותר באזור המפשעה, המשמשות לסימון טריטוריה. לנקבות 4 פטמות. בכפות הרגליים יש 5 אצבעות גלויות בעלות כריות שעירות. הטפרים נראים לעין אך ניתנים להסתרה חלקית (בניגוד לחתוליים שטפריהם מוסתרים לגמרי) העיניים עגולות וגדולות, האוזניים ארוכות ומשולשות. לגחן 40 שיניים.

תזונה

הגחן ניזון גם מחומר צמחי בנוסף להיותו אוכל בשר מובהק. עיקר תזונתו מורכבת מפירות, מכרסמים קטנים, עופות, זוחלים וחסרי חוליות שונים.

רבייה וגידול צאצאים

הגחן מסוגל להתרבות במהלך כל השנה, אך על פי רוב תתעבר הנקבה במהלך עונת הגשמים או בתקופה בה קיים מחסור במזון. ההיריון נמשך 11 שבועות בקירוב, ובסופו נולדים 3-1 גורים עיוורים וחסרי ישע. הם נגמלים מהיניקה בגיל 8 שבועות, על אף שאוכלים מזון מוצק בכמות קטנה עוד לפני כן. ומגיעים לבגרות בהגיעם לגיל שנתיים. תוחלת החיים היא 13 שנים בקירוב.

התנהגות

הגחן יונק החי ביחידות ופעיל בשעות הלילה. נצפה לעיתים בשעות הדמדומים ולעיתים רחוקות ביותר יצפה בשעות היום. הגחן סומך על הסוואתו המצוינת, המדמה אור וצל, בשחרו לטרף. בדומה לחתולים, הוא מכניע את טרפו בנשיכה מהירה וקטלנית בצוואר. הטריטוריה של הגחן חופפת לעיתים עם טריטוריות של גחנים מהמין האחר, אך לא עם גחן מאותו המין. הגחן משמיע קולות המזכירים חתולים כגרגורים ויללות. בשעת פחד הוא סומר את שערות גבו וכן מפריש חומר מושקי מבלוטות הריח שבאחוריו.

אקולוגיה של המין

לגחן אויבים טבעיים, הוא נצוד על ידי ינשופיים, פנתרים ונחשים גדולים. הגחן לא נמצא בסכנת הכחדה גלובלית, אולם תת-מין של גחן - Genetta genetta isabelae מוגדר כפגיע על ידי IUCN. הגחן סולד מהאדם וחי בשוליי הסביבה האנושית. תרומתו לכלכלה, בטרפו מכרסמים שונים המזיקים לחקלאות ומעבירים מחלות. לעיתים רחוקות מאד פוגע המין במשק האדם, בתקפו חיות ועופות בית.

תפוצת תת-המינים

כתוצאה מהיעדר ממצאים רלוונטיים לגבי מספר תת-מינים, תקפותם או נכונותם היא בספק. למשל, תת-המין terraesanctae שאנדמי לישראל, נצפה ותועד לאחרונה רק בשנת 1930 במושבה אילניה (סג'רה) ובמורדות הכרמל, על ידי הזואולוג העברי ישראל אהרוני. לפני כן תועד בשנת 1884 על ידי הנרי בייקר טריסטראם, שצפה ב-6 גחנים בנחל שיאון שבחרמון. תת-המין נחשב שעודנו קיים באזור, על אף שלא נצפה שנים רבות.

תת-מינים נוספים:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0