גזעי בר של צמחי תרבות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה ועיצוב וקישור הערות השוליים לערך.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכלולזציה ועיצוב וקישור הערות השוליים לערך.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

גזעי בר של צמחי תרבות או קרובי צמחי תרבות, הם כינוי של אבותיהם הקדמונים של גידולי תרבות (כמו חיטה, אורז, תירס ודומיהם) או מיני בר הקרובים אליהם גנטית[1]. לאלו חשיבות עצומה כמקור להשבחה וטיפוח- בשיפור גידולים חקלאיים מוכרים ולקיום חקלאות בת-קיימא[2][3]. בהינתן שינויי האקלים להם אנו עדים, וחוסר היציבות של בתי הגידול הנובעים מכך, לקרובי צמחי התרבות חשיבות בשימור מקורות המזון במילניום החדש[1].

ניקולאי ואווילוב, בוטנאי רוסי, היה מבין הראשונים שהבין את חשיבותם של מיני הבר קרובי גידולי התרבות בשיפור תכונות של גידולים חקלאיים. חומר גנטי של מיני בר שימש חקלאים במשך ההיסטוריה לשיפור איכות המזון ולהגדלת יבולים. כך, עד היום מגדלים חקלאים במקסיקו תירס בר בסמוך לשדות תירס תרבותי כדי ליצור מכלואים בעלי תכונות ייחודיות. גם בתוכניות השבחה בעלות אופי מדעי-מודרני יותר משמשים קרובי הבר לצורך השבחה של גידולים חשובים כמו אורז, עגבנייה וצמחי קטנית[4]. מלבד צמחי מזון מוכרים אלו, צמחי בר קרובי צמחי תרבות יכולים לתרום לשיפור תכונות של צמחים בעלי תועלת, כמו אלה המשמשים לסיבים (כדוגמת כותנה), צמחי נוי, צמחי תבלין ורפואה, צמחי שמן ותעשייה, צמחי מרעה ועוד.

שימור מקורות הבר

אוכלוסיות טבעיות של מינים אלו נמצאות בסכנה מידית כתוצאה מהרס של בתי גידול במהלך עבודות פיתוח, בינוי ועיור. צמחים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מבתי גידול טבעיים וחקלאיים, ומחובתנו לשמר את בתי הגידול גם על מנת לדאוג לשימור מקורות הבר לדורות הבאים[5], זאת בהנחה ששימור השונות הביולוגית חשוב לשיפור גידולים חקלאיים, להבטחת מקורות מזון, ולשמירה של סביבת חיים בריאה[6].

בישראל

ארץ ישראל כחלק מהסהר הפורה היא אחד המרכזים החשובים בעולם בהם תרבתו צמחי בר וניכר הקשר ההדוק שלהם למזון של ימינו - אם החיטה לדוגמה. על פי כמה מרכזי מידע עולמיים ישראל ברביעייה הראשונה בעולם בצפיפות ליחידת שטח של אבות מיני תרבות ונמצאת במקום גבוה במספר המינים להם עדיפות לשימור בשל חשיבותם למורשת התרבותית-חקלאית ולמגוון הגנטי של צמחי המזון, הנוי והמרפא. כך גם עולה מממצאי סקר שנערך עבור רשות הטבע והגנים על ידי האקולוג דידי קפלן ופורסם בפברואר 2021. בסך הכל יש בישראל 129 מינים המוגדרים כבעלי קרבה גבוהה במיוחד למיני תרבות ויותר מ-300 מינים אם לוקחים בחשבון דרגת קרבה רחוקה יותר. עושר המינים נעוץ במיקומה של ישראל במוקד מפגש בין אזורים יבשתיים ואקלימיים שונים ותנאי השטח המגוונים בארץ. יכלה לריכוז גבוה של מינים קיימת באזורי הגליל העליון, הכרמל, רמת מנשה, הרצועה שבין שפלת יהודה, הרי יהודה והמדבר והר הנגב הגבוה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Maxted, N., Ford-Lloyd, B.V., Jury, S.L., Kell, S.P. and Scholten, M.A. (2006). Towards a definition of a crop wild
    relative. Biodiversity and Conservation 15(8):2673-2685
  2. ^ Bioversity International, (2006). Crop wild relatives. Bioversity International, Rome
  3. ^ FAO, (1998). The State of the World’s Plant Genetic Resources for Food and Agriculture. FAO, Rome; FAO, (2008). Establishment of a global network for the in situ conservation of crop wild relatives: status and needs. FAO, Rome
  4. ^ Hajjar, R. and Hodgkin, T., (2007). The use of wild relatives in crop improvement: a survey of developments over the last 20 years. Euphytica, 156: 1-13
  5. ^ Maxted, N., Ford-Lloyd, B.V. and Kell, S.P., (2008). Crop wild relatives: establishing the context. In: Maxted, N., Ford-Lloyd, B.V., Kell, S.P. Iriondo, J., Dulloo, E. and Turok, J. (eds.) Crop Wild Relative Conservation and Use. Pp. 3-30. CABI Publishing, Wallingford
  6. ^ Hawkes, J.G., Maxted, N. and Ford-Lloyd, B.V., (2000). The ex situ conservation of plant genetic resources. pp. 1-250. Kluwer, Dordrecht
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0