ניקולאי ואווילוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניקולאי ואווילוב
Николай Вавилов
לידה 25 בנובמבר 1887
פטירה 26 בינואר 1943 (בגיל 55)
ענף מדעי בוטניקה, גנטיקה
מקום מגורים ברית המועצות
תרומות עיקריות
התאורייה על מקורות זני הצמחים המתורבתים. מגדולי הביולוגים הסובייטים.

ניקולאי איבאנוביץ' ואווילוב (רוסית: Николай Иванович Вавилов‏; 25 בנובמבר/13 בנובמבר 1887 - 26 בינואר 1943) היה מגדולי הביולוגים הרוסיים. הוא עסק בעיקר בבוטניקה וגנטיקה של דגניים.

ואווילוב נולד במוסקבה למשפחת סוחרים. אחיו הצעיר הוא הפיזיקאי הנודע סרגיי ואווילוב, הוא למד במכון החקלאי במוסקבה ולאחר סיום לימודיו עבד במשרד לבוטניקה מעשית ובמשרד למיקולוגיה ופיטופתולוגיה בין השנים 1911-1912. בשנתיים שלאחר מכן הוא נסע לאירופה ולמד על מערכת החיסון בצמחים אצל פרופסור ויליאם בייטסון, מראשוני הגנטיקאים.

בשנים 1917-1921 היה פרופסור לאגרונומיה באוניברסיטת סרטוב.

הוא ארגן משלחות בוטניות ואגרונומיות רבות ברחבי העולם, אשר חקרו את התאוריות שלו על מקורות זני הצמחים המתורבתים. ברשותו היה האוסף הגדול בעולם של זרעים, שאף הצליח לשרוד את המצור על לנינגרד.

ואווילוב היה חבר במועצה המרכזית של ברית המועצות, נשיא החברה הגאוגרפית שלה וזכה בפרס לנין (בשנת 1926) על פועלו למען המדע.

בשנת 1940 הוא גונה כמגן ה"פסבדו-מדע הבורגני" בשל התנגדותו לתורתו של ליסנקו. הוא נכלא בסרטוב ומת בכלא שלוש שנים לאחר מכן. שמו, Vavilov, נזכר בשמם המדעי של מינים רבים שתיאר.

בשנות השישים ייסדה האקדמיה הרוסית למדעים את פרס ואווילוב ומדליית ואווילוב על שמו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולאי ואווילוב בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26333008ניקולאי ואווילוב