גונאיצ'י מיקווה
 | |
| אדמירל גונאיצ'י מיקווה | |
| לידה |
29 באוגוסט 1888 הירושימה, האימפריה היפנית |
|---|---|
| פטירה | 25 באפריל 1981 (בגיל 92) |
| השתייכות |
 הצי הקיסרי היפני |
| תקופת הפעילות | 1910–1945 (כ־35 שנים) |
| דרגה | תת-אדמירל |
| תפקידים בשירות | |
|
אאובה, צ'וקאי וקירישימה הצי השמיני צי אזור דרום-מערב | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
מסדר השמש העולה (דרגה שלישית) מסדר האוצר ה"קדוש" (דרגה שנייה) | |
גונאיצ'י מיקווה (ביפנית: 三川 軍一; 29 באוגוסט 1888 - 25 באפריל 1981) היה תת-אדמירל בצי הקיסרי היפני במהלך מלחמת העולם השנייה.
מיקווה פיקד על כוח סיירות כבדות שהסב לצי ארצות הברית ולצי המלכותי האוסטרלי תבוסה בקרב האי סאבו באוגוסט 1942, בו טיבעו היפנים שלוש סיירות אמריקניות וסיירת אוסטרלית. לקראת סוף הקריירה הצבאית שלו חל פיחות במעמדו בצי הקיסרי, ולאחר ששיירה שהוביל הושמדה בקרב ים ביסמרק, לא קיבל יותר מיקווה תפקיד פיקודי בעל חשיבות.
ראשית הקריירה
מיקווה נולד במחוז הירושימה. הוא סיים את לימודיו במחזור ה-38 של האקדמיה הימית הקיסרית בשנת 1910, במקום ה-149. בהיותו פרח קצונה שירת מיקווה על סיפון הסיירות "אסאמה" ו"סויה", ועל אוניות המערכה "סצומה" ו"קונגו", ולאחר מכן למד בבית הספר של הצי הקיסרי למקצועות הטורפדו והתותחנות הימית. בסוף 1914 הצטרף מיקווה לסיירת "אסו", והפליג על סיפונה לסין במסגרת השתתפות האימפריה היפנית במלחמת העולם הראשונה. שנה לאחר מכן עבר לשרת על המשחתת "סוגי", ולמד במכללת הלוחמה הימית. ב-1919 הצטרף מיקווה, באותה עת בדרגת לוטננט, למשלחת היפנית לועידת השלום בפריז.
במהלך שנות ה-20 שירת מיקווה על סיפון מספר כלי שיט בתפקיד קצין ניווט, בהם אוניות מערכה וסיירות, ולאחר מכן קיבל את הפיקוד על בית הספר ללוחמת טורפדו. בשנת 1930 היה מיקווה חלק מהמשלחת היפנית לוועידה הימית בלונדון, ולאחריה התמנה לנספח צבאי בפריז. בסוף אותה שנה קיבל מיקווה דרגת קפטן, ושב ליפן.
עם שובו ליפן קיבל מיקווה את הפיקוד על הסיירת הכבדה "אאובה", ולאחר מכן פיקד על הסיירת "צ'וקאי" ועל אוניית המערכה קירישימה. בדצמבר 1936 קיבל מיקווה דרגת אדמירל משנה.
בשנת 1937 שימש מיקווה ראש מטה הצי הקיסרי היפני, ולאחר מכן שירת במטה הכללי הקיסרי. ב-1939 חזר לשרת בים, וקיבל פיקוד על פלגות שונות, בהן של סיירות ושל אוניות מערכה. בדצמבר 1940 קיבל מיקווה דרגת תת-אדמירל.
מלחמת העולם השנייה
בהתקפה על פרל הארבור פיקד מיקווה על פלגת אוניות המערכה השלישית, ששימשה כוח מגן לכוחות ההתקפה העיקריים, ולאחר מכן הוביל מיקווה אוניות מערכה גם בפשיטה באוקיינוס ההודי ובקרב מידוויי.
מ-14 ביולי 1942 ועד 1 באפריל 1943 פיקד מיקווה על הצי השמיני בדרום האוקיינוס השקט, מבסיסו ברבאול שבאי בריטניה החדשה. בתקופה זו פיקד מיקווה על כוחות הצי שהשתתפו בקרב גוודלקנל ובמערכה באיי שלמה. בליל ה-8-9 באוגוסט 1942 הוביל מיקווה כוח של סיירות כבדות ומשחתת, שהסבו תבוסה קשה לספינות צי ארצות הברית וסיירת כבדה אוסטרלית בקרב האי סאבו מול גוודלקנל.
אף על פי כן, ספג מיקווה ביקורת ממפקדיו על כך שלא ניצל את ניצחונו ולא תקף את אוניות התובלה של בעלות הברית שפרקו ציוד ואת נחתי דיוויזיית הנחתים הראשונה בגוודלקנל. תחת זאת, החליט מיקווה לסגת צפונה לרבאול ולא לתקוף את האויב.
בליל ה-13-14 בנובמבר הוביל מיקווה כוח סיירות שהפגיז את שדה התעופה שדה הנדרסון במהלך הקרב הימי על גוודלקנל. לאורך מרבית קרב גוודלקנל, השתמשו היפנים במשחתות כדי להעביר חיילים לגוודלקנל בגיחות לילות שנקראו טוקיו אקספרס. אולם, כשניסה מיקווה להשתמש באותה טקטיקה כדי להוביל חיילים ללאה שבגינאה החדשה, נכשל הניסיון לאחר שמטוסי בעלות הברית תקפו והשמידו את השיירה. בעקבות זאת נאלץ מיקווה לשאת באחריות על התבוסה היפנית במערכה באיי שלמה, ולאחר מכן מילא תפקידי יבשה בלבד.
בשנת 1943 שירת מיקווה במטה הכללי הקיסרי, וב-1944 הוא פיקד על צי המשלוח השני לפיליפינים. מאוחר יותר באותה שנה קיבל את הפיקוד על צי אזור דרום-מערב המצומצם, ועל כוח האוויר ה-13. לאחר קרב מפרץ לייטה באוקטובר 1944 שב מיקווה ליפן, ובמאי 1945 פרש מהצי הקיסרי.
לאחר המלחמה חי מיקווה את שארית חייו ביפן, ונפטר בשנת 1981, בגיל 92.
קישורים חיצוניים
- Chen, Peter, Gunichi Mikawa WWII Database.
- Nishida, Hiroshi, "Materials of IJN: Mikawa, Gunichi"
25533554גונאיצ'י מיקווה