גוליילמו הראשון, מלך סיציליה
 | |||||||||||
| לידה |
1131 סיציליה | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 במאי 1166 (בגיל 35 בערך) סיציליה | ||||||||||
| שם מלא | גוליילמו הראשון "הרע" "המרושע", מלך סיציליה | ||||||||||
| מדינה | ממלכת סיציליה הנורמנית | ||||||||||
| מקום קבורה | קתדרלת פלרמו, סיציליה | ||||||||||
| בת זוג | מרגרט מנווארה | ||||||||||
| שושלת בית הוטוויל | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
גוליילמו הראשון (באיטלקית: Guglielmo I; 1131, סיציליה - 7 במאי 1166, סיציליה) היה מלך ממלכת סיציליה הנורמנית. הוא היה בנו של רוג'רו השני, מלך סיציליה, ואשתו אלווירה מקסטיליה. הוא מלך במשך 12 שנים החל מפטירת אביו ב-26 בפברואר 1154, ועד מותו ב-7 במאי 1166.
הוא ידוע בכינוי "הרע" או "המרושע". עם זאת, כינוי זה הוא ככל הנראה פרי המצאתם של היסטוריונים בני התקופה אשר עיינו אותו.
תחילת דרכו
גוליילמו נולד בתאריך לא וודאי בשנת 1131. הוא היה בנו הרביעי של רוג'רו השני, מייסד ממלכת סיציליה הנורמנית. אמו הייתה אלווירה נסיכת קסטיליה. מכיוון שהיה הרביעי מבין הבנים, הוא לא ציפה לרשת את הכתר. למרבה ההפתעה, אחיו מתו בזה אחר זה: טנקרד בשנת 1138, אלפונסו בשנת 1144, ורוג'רו בשנת 1148. עם זאת, כאשר מת אביו ב-26 בפברואר 1154, גוליילמו עדיין לא היה מוכן מספיק כדי לתפוס את מקומו.
שלטונו
גוליילמו המשיך במדיניות שהנחתה את אביו בשנים האחרונות לשלטונו. הוא הדיח את השר האנגלי תומאס ברון מתפקידו, ומינה את מאיו מבארי לקנצלר, אולם פרט לכך לא שינה דבר. מאיו, שקיבל גם את התואר "אמיר האמירים" (לטינית: Ammiratus Ammiratorum), תואר שהתגלגל למילה האנגלית "אדמירל", היה האיש שהתווה את המדיניות בראשית שלטונו של גוליילמו. מאיו נקט מדיניות של צמצום כוח האצולה, ואף את חירותן של הערים צמצם. הברונים, שתמיד חתרו נגד בית המלוכה, עודדו התקוממות, בעזרת האפיפיור אדריאנוס הרביעי, שנעלב מכך שגוליילמו לא ביקש את הכרתו. הם גם כרתו ברית חשאית עם מנואל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית ופרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה".
בסוף שנת 1155 שלח הקיסר הביזנטי את חייליו לחצי האי האפניני, והללו כבשו את בארי, טראני, אנדריה וטאראנטו, והטילו מצור על ברינדיזי. גוליילמו נחת על חצי האי, תקף את הצי הביזנטי והשמיד 4 ספינות. הוא גם תקף את החיילים היוונים בברינדיזי ב-28 במאי 1156, הסיר את המצור מהעיר וכבש חזרה את בארי. ב-18 ביוני 1156 האפיפיור הכיר בגוליילמו כמלך, וחתם עמו על שלום בנוונטו. בקיץ 1157, הוא שלח כוח פלישה שכלל 164 ספינות נושאות 10,000 חיילים, כדי לכבוש את איי יוון. הם כבשו את אביה ואלמירה. בשנת 1158 הוא עשה שלום עם הקיסר הביזנטי.
בד בבד עם הצלחות אלו, מנגד, איבד גוליילמו את "ממלכת אפריקה", קולוניה נורמנית שהייתה בשליטת סיציליה. חליפות אל-מוואחידון תקפה את הממלכה, וייתכן שמאיו יעץ לגוליילמו לפנות את האזור לנוכח הסכנות המאיימות עליה מצפון. בשנת 1156 פרץ בספקס מרד מוסלמי שהתפשט במהירות לכל רחבי הממלכה. בשנת 1159 האדמירל הסיציליאני ממוצא מוסלמי פטר (או בשמו המקורי אחמד), ערך פשיטה על האיים הבליארים עם צי שכלל 160 ספינות, ולאחר מכן נע עם הצי אל אפריקה בניסיון להקל מהמצור על המוצב הנוצרי האחרון באפריקה - מהדיה. הוא לא הצליח להגיש סיוע ממשי, וב-11 בינואר 1160 נכנעה העיר מסיימת בכך את ממלכת אפריקה.
עם זאת, תקופת מלכותו של גוליילמו לא הייתה יציבה מבחינה פנימית, מאיו נרצח בנובמבר 1160 בידי הברון מתיו בוניילו. הרצח של מאיו היה חלק מקונספירציה גדולה בהרבה. זמן קצר לאחר הרצח, קבוצת ברונים שהתנגדה למלך, הסתערה על הארמון בהנהגת אחיו למחצה של המלך סימון, שהמלך הדיח אותו משלטונו בטאראנטו, ואחיינו הממזר טנקרד שליט לצ'ה. המלך ומשפחתו נלכדו כולם, ומספר אבירים אלימים במיוחד רצו להרוג אותם. למזלו של גוליילמו, ריכרד, רוזן מוליזה, אחד מהקושרים, נעמד בין המלך לבין הרוצחים וסירב לאפשר לפגוע בו. הקושרים ערכו מצעד ניצחון ברחובות פלרמו, והודיעו שבעוד שלושה ימים יתקיים בקתדרלת פלרמו טקס ההכתרה של בנו הרך בשנים של המלך, רוג'רו הרביעי, דוכס אפוליה. הברונים קיוו שיכולו לשלוט בסיציליה באמצעות שליט בובה.
הקושרים דחו שוב ושוב את ההוצאה להורג של המלך, ובהדרגה העם והצבא החלו להתלכד סביבו. העם הסתער על הארמון במטרה לשחרר את המלך הכלוא, ובמהלך ההתקפה נהרג רוג'רו מחץ סורר. אם כי יש הסוברים שגוליילמו הורה למעשה בחשאי על רציחתו של בנו. שנות מלכותו האחרונות היו שלוות, והתאפיינו בחיזוק היחסים עם מדינת האפיפיור ובהידרדרות היחסים עם האימפריה הרומית ה"קדושה". הוא מת ב-7 במאי 1166, ונקבר בקתדרלת פלרמו. מאוחר יותר הועברו עצמותיו לקתדרלת מונריאלה לאחר שבנייתה של זו הושלמה.
משפחתו
גוליילמו נישא למרגרט מנווארה, בתו של גרסיה רמירז מנווארה. היא ילדה לו ארבעה בנים:
קישורים חיצוניים
- ויליאם הראשון באתר stupormundi (באיטלקית)
26774463גוליילמו הראשון, מלך סיציליה