גוטלוב ארנסט שולצה
 | |
| הושפע מ | דייוויד יום, אנסידמוס, עמנואל קאנט, קארל לאונרד ריינהולד |
|---|---|
| השפיע על | פיכטה, שופנהאואר |
גוטלוב ארנסט שוּלצה (בגרמנית: Gottlob Ernst Schulze ; 23 באוגוסט 1761 - 14 בינואר 1833) היה פילוסוף גרמני, יליד הלדרונגן ( תורינגיה של ימינו). ידוע בעיקר כהוגה שהשפיע על פיכטה וכמורהו של ארתור שופנהאואר. הגותו נקשרת באידיאליזם הגרמני.
ביוגרפיה
שולצה היה פרופסור באוניברסיטת האלה-ויטנברג, הלמסטד, ו באוניברסיטת גטינגן.[1] ספרו המשפיע ביותר שפורסם בשנת 1792 היה "אנזידימוס, או על היסודות של הפילוסופיה האֶלמנטארית, שהציע האדון פרופיסור ריינהולד ביינה. יחד עם הגנה על הספקנות נגד ההתיימרוּיות של ביקורת התבונה" (בגרמנית: Aenesidemus oder über die Fundamente der von dem Herrn Professor Reinhold in Jena gelieferten Elementar-Philosophie. Nebst einer Vertheidigung des Skepticismus gegen die Anmassungen der Vernunftkritik). הספר מהווה פולמוס ספקני כנגד "ביקורת התבונה הטהורה" של עמנואל קאנט ו"הפילוסופיה האלמנטרית" של קרל לאונרד ריינהולד. שם הספר מתכתב עם שמו של הפילוסוף היווני אנסידמוס שהיה מחדשה של הספקנות הפירוניסטית. הספר פורסם בעילום שם וזהותו של שולצה כמחבר נודע רק מאוחר יותר.
ארתור שופנהאואר למד פסיכולוגיה ומטאפיזיקה אצל שולצה בגטינגן בסמסטר החורף של 1810 ו-1811. שולצה יעץ לשופנהאואר הצעיר להתרכז בפילוסופיות של אפלטון ושל קאנט. לעצה זו הייתה השפעה רבה על התפתחות הפילוסופיה של שופנהאואר.[2]
שולצה מת בגטינגן בשנת 1883. הוא היה סבו של הביוכימאי ארנסט שולצה (אנ').
ציטוטים
- "כפי שנקבע בביקורת התבונה הטהורה, הפונקציה של עקרון הסיבתיות מערערת אפוא כל התפלספות באשר להיכן או ההכיצד של מקור ההכרות שלנו. כל הקביעות בעניין, וכל מסקנה הנגזרת מהן, הופכות לדקויות ריקות, שכן מרגע שנקבל את הקביעה של עיקרון זה ככלל של המחשבה שלנו, לעולם לא נוכל לשאול, "האם באמת קיים משהו שהוא הבסיס והסיבה של דימויינו?" . נותר לנו רק לשאול, "כיצד על השכל לחבר את הדימויים הללו יחדיו, בהתאם לתפקידים שנקבעו מראש של פעילותה, כדי לאסוף אותם כחוויה אחת?"[3]
ביבלוגרפיה
- Grundriß der philosophischen Wissenschaften, Wittenberg und Zerbst 1788 (Bd. 1) und 1790 (Bd. 2).
- Aenesidemus oder über die Fundamente der von dem Herrn Professor Reinhold in Jena gelieferten Elementar-Philosophie. Nebst einer Vertheidigung des Skepticismus gegen die Anmassungen der Vernunftkritik, ohne Ort 1792.
- Kritik der theoretischen Philosophie, 2 Bände, Hamburg 1801.
- Grundsätze der allgemeinen Logik, Helmstedt 1802.
- Encyclopädie der philosophischen Wissenschaften zum Gebrauche für seine Vorlesungen, Göttingen 1814.
- Psychische Anthropologie, 2 Bände, Göttingen 1816.
- Philosophische Tugendlehre, Göttingen 1817.
- Über die menschliche Erkenntnis, Göttingen 1832.
לקריאות נוספות
- שמואל הוגו ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה (יעקובי, פיכטה, שלינג), מוסד ביאליק, 1979.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Encyclopedia of Philosophy, Vol. 7, New York: Macmillan, 1972.
- ^ Arthur Schopenhauer, Manuscript Remains, Vol. 2, Berg, 1988, מסת"ב 0-85496-539-4.
- ^ Di Giovanni, George, and H. S. Harris (eds.), Between Kant and Hegel, Indianapolis: Hackett, 2000, p. 131, מסת"ב 0-87220-504-5 (original quote from: Gottlob Ernst Schulze, Aenesidemus, 1792, pp. 176–7). [תרגום חופשי]
