גבירול גולדרינג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גבירול (גבי) גולדרינג
Gvirol Goldring
לידה פרנקפורט, גרמניה גרמניהגרמניה
תאריך עלייה דצמבר 1933
עיסוק פיזיקאי
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט סמואל דבונס
מוסדות מכון ויצמן למדע
פרסים והוקרה פרס לנדאו (1972)
תרומות עיקריות
ניהול מאיצי החלקיקים "ואן-דר-גראף", "טנדם" והמאיץ ע"ש קופלר במכון ויצמן למדע, חקר המבנה הגרעיני תחת תנאי קיצון, לרבות תהליכי נוקלאוסינתזה ואסטרופיזיקה גרעינית

גְּבִירוֹל בנימין (גבי) גולדרינג (נולד ב-6 בפברואר 1926) הוא פיזיקאי גרעין ישראלי ופרופסור אמריטוס בפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע, ממייסדי המחלקה לפיזיקה גרעינית במכון. לשעבר יושב ראש המועצה המדעית של המכון וחבר הוועדה לאנרגיה אטומית. חתן פרס לנדאו למדעים ומחקר לשנת 1972.

ראשית חייו

גבירול גולדרינג נולד בפרנקפורט שבגרמניה, בנם היחיד של ד"ר פסח גולדרינג ודורה (דבורה) לבית זליגמן, ילידי רוסיה.[1][2] אביו היה חוקר תולדות הציונות,[3] ואמו הייתה כנרת.[2]

בדצמבר 1933 עלה עם משפחתו לארץ ישראל[4] והם התיישבו בירושלים.[2] גולדרינג התחנך בגימנסיה העברית רחביה,[5][2] וניגן בפסנתר מגיל צעיר.[6]

תחילת דרכו האקדמית

ב-1945 החל ללמוד לתואר שני בפיזיקה (במסלול ישיר) בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים והיה מתלמידיו המובהקים של יואל רקח, שהיה המנחה שלו. ב-1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, היה אחד מששת תלמידיו של רקח אשר הועברו מירושלים לרחובות ועסקו בפיתוח תותח ללא רתע במסגרת חיל המדע (חמ"ד).[7] באחד מהניסויים בחולות ראשון לציון, כמעט שנהרג.[6]

ב-1949 השלים את לימודיו. לאחר המלחמה, נשלח בדומה לחמשת חבריו המצטיינים ללימודי דוקטורט בחו"ל, מתוך כוונה לשלבם בעשייה הביטחונית עם חזרתם לישראל. גולדרינג ביצע את לימודי הדוקטורט באימפריאל קולג' בבריטניה, בהנחיית פרופ' סמואל דבונס (אנ').[8][6] עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה ב-1953, נשאה את הכותרת "הפליטה של זוגות אלקטרון-פוזיטרון מגרעינים קלים".[9]

גולדרינג שב למכון ויצמן ב-1954 ונמנה עם ראשוני החוקרים במחלקה לפיזיקה גרעינית שאך הוקמה, ובראשותה עמד חברו עמוס דה-שליט. בשנים 19551957 ביצע השתלמות פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ופיקח על בניית מאיץ הוואן-דר-גראף שנבנה שם עבור מכון ויצמן.[6]

מחקר

עם שובו לישראל ולמכון ויצמן, עמד גולדרינג בראש צוות החוקרים שביצע ניסויים במאיץ החדש.[10][11] בראשית שנות ה-60 מונה לפרופסור חבר ובהמשך לפרופסור מן המניין. במקביל שימש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים.[12] ב-1965, עם חנוכת המאיץ החדש מדגם "טנדם", עבר להוביל את צוות החוקרים שפעלו במסגרתו,[13] וב-1976 לאחר שהוקם המאיץ על-שם קופלר (מרכז קנדה לפיזיקת חלקיקים), החל לנהלו.[14][15] ב-1991 יצא לגמלאות, אך המשיך לבצע מחקר פעיל גם לאחר מכן.

בעשורים המאוחרים לפעילותו, עסק בחקר המבנה הגרעיני תחת תנאי קיצון בשלושה היבטים מרכזיים: מדידת מומנטים מגנטיים של מצבי ספין גבוהים ביותר באזור ה"סופר-מעוות" (superdeformed region); חקר גרעינים בלתי יציבים ובעלי ערכים גבוהים של איזוספין; מדידת אפקטים קטנים ביותר של אי-שימור זוגיות. במסגרת כך עסק, יחד עם פרופ' מיכאל הס, בחקר אסטרופיזיקה גרעינית והשניים ביצעו ניסיונות החיוניים להבנת ה"פאזל" של נייטרינו סולארי ותהליכי הנוקליאוסינתזה ביקום. לאורך השנים שיתף פעולה עם קבוצות מחקר באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, CERN, אוניברסיטת דרמשטאדט ומאיץ היונים הלאומי הגדול GANIL (אנ') בצרפת.[16]

עם תלמידיו נמנים הפרופסורים זאב וגר,[17] עוזי סמילנסקי[18] ומיכאל הס ממכון ויצמן, דניאל אשרי מאוניברסיטת תל אביב,[19] רפי קליש מהטכניון, ואילן בן-צבי (אנ') מהמעבדה הלאומית ברוקהייבן בארצות הברית.[19]

תפקידים ניהוליים וציבוריים

בראשית שנות ה-60 כיהן כסגן יו"ר החברה הישראלית לפיזיקה.[12] ב-1964 היה חבר בוועדת המדעית המארגנת של "מחנה הנופש לנוער שוחר מדע", שהיווה מסגרת ראשונה מסוגה בישראל.[20]

ב-1966 מונה לחבר מליאת רשות השידור,[21] וב-1967 מונה לחבר ועדת המשנה למחקר של הוועדה לאנרגיה אטומית.[22]

בשנים 19671968 כיהן כיושב ראש המועצה המדעית של המכון, זאת לאחר שכיהן במשך כשנה כסגן היו"ר.[23]

בשנים 19871990 כיהן כראש המחלקה לפיזיקה גרעינית במכון.

פרסים והוקרה

  • פרס לנדאו למדעים ומחקר (1972)[24]
  • הקתדרה ע"ש ליידי דייוויס לפיזיקה ניסיונית (1972–1992)[25]

חיים אישיים

גולדרינג היה נשוי לחנה (לבית כהן), ד"ר לפיזיקה ומומחית ארצית להוראת המדעים, מ-1950 ועד לפטירתה ב-2013.[26][27] להם בן, בת ונכדים.

מתגורר במכון ויצמן.[28]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מודעת אבל - דורה גולדרינג, מעריב, 15 בינואר 1978
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 משפחת גולדרינג במפקד האוכלוסין "משמר העם", באתר ארכיון המדינה, ‏1947
  3. ^ לזכר נעדרים - ד"ר פסח גולדרינג, דבר, 18 ביוני 1956
  4. ^ פסח גולדרינג, באתר MyHeritage
  5. ^ 63 בוגרים ובוגרות קיבלו את תעודותיהם בגימנסיה העברית בירושלים, המשקיף, 13 ביולי 1944
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 משה אפשטיין, מויה, סיפור חיים, באתר גמלאי דירוג המחקר של רפא"ל, ‏2014
  7. ^ יגאל תלמי, אורי הבר-שיים, גדעון יקותיאלי, ישראל פלח, עמוס דה-שליט וגולדרינג עצמו
  8. ^ יאיר קוטלר, חוקרי הגרעין הישראליים, הארץ, 13 בספטמבר 1957
  9. ^ Gvirol Goldring, The emission of electron positron pairs from light nuclei, Imperial College London, ‏1953
  10. ^ מכשיר 'ואן דה גראף' לחקר גרעיני הופעל במכון ווייצמאן ברחובות, הצופה, 3 במרץ 1958
  11. ^ יצחק יעקבי, מאיץ־פרוטונים במגדל־המדע, דבר, 4 במרץ 1958
  12. ^ 12.0 12.1 מדינת ישראל מייצאת חמצן כבד, באתר הצופה, ‏20 בספטמבר 1960
  13. ^ מאיץ־חלקיקים מהמשוכללים בעולם ייחנך היום רשמית במכון וייצמן, הבוקר, 5 באפריל 1965
  14. ^ בקרוב יוחל בהרצה חלקית של מאיץ החלקיקים הענקי המוקם במכון וייצמן, באתר מעריב, ‏5 בפברואר 1976
  15. ^ אברהם פלג, חלקיקים מתרוצצים במגדל, באתר מעריב, ‏5 בנובמבר 1976
  16. ^ Gvirol Goldring, Weizmann Institute of Science
  17. ^ זאב וגר, מדידות יחסים גירומגנטיים של רמות מעוררות באיזוטופים זוגיים של טונגסטן, באתר ספריות האוניברסיטה העברית, ‏1962
  18. ^ עוזי סמילנסקי, טפול באלומות חלקיקים במדידת יחסים גירומגנטים, באתר ספריות האוניברסיטה העברית, ‏1963
  19. ^ 19.0 19.1 Gvirol Goldring, Physics Tree
  20. ^ "חממה" למדענים צעירים במכון וייצמן ברחובות, מעריב, 6 ביולי 1964
  21. ^ חברים חדשים מונו למליאת רשות השידור, דבר, 14 ביוני 1966
  22. ^ חברי ועדות המשנה של הוועדה לאנרגיה אטומית, הצופה, 6 באפריל 1967
  23. ^ ברגר וגולדרינג - בראש המועצה למדע במכון־ויצמן, היום (עיתון ישראלי), 22 ביוני 1966
  24. ^ שאול הון, זכו בפרסי מחקר מטעם קרן לנדאו, מעריב, 25 בדצמבר 1972
  25. ^ Scientific Activities, Google Books, ‏1991
  26. ^ אורי גניאל, בת שבע אלון, רחל ברדה, חיים גניאל, דברים לזכרה של חנה גולדרינג ז"ל, באתר מורי הפיזיקה (עיתון "תהודה"), ‏אוגוסט 2014
  27. ^ מודעת הנישואין של גבירול וחנה גולדרינג, הארץ, 14 במרץ 1950
  28. ^ יהונתן ברקהיים, כוח השישה של ישראל הצעירה, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏13 במאי 2024


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38893713גבירול גולדרינג