גאודה
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג | גבינה |
| אזור מוצא | חאודה, דרום הולנד |
| מוצא |
 הולנד |
| גבינות | |
| סוג חלב | פרות |
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| קלוריות | 356 קק"ל |
|---|---|
| חלבונים | 24.94 ג' |
| פחמימות | 2.22 ג' |
| שומן | 27.44 ג' |
| כולסטרול | 114 מ"ג |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין A | 165 מק"ג |
| ‑ ויטמין B1 | 0.03 מ"ג |
| ‑ ויטמין B2 | 0.334 מ"ג |
| ברזל | 0.24 מ"ג |
| סידן | 700 מ"ג |
| מגנזיום | 29 מ"ג |
| זרחן | 546 מ"ג |
| אשלגן | 121 מ"ג |
| נתרן | 819 מ"ג |
| מקור: משרד החקלאות האמריקני | |
גאודה או חאודה (בהולנדית: Goudse kaas, מילולית "גבינה מחאודה") היא גבינה קשה הולנדית הקרויה על שם העיר חאודה שבמרכז הולנד, בין הערים רוטרדם, אוטרכט והאג, בה יוצרה הגבינה לראשונה. הגבינה עשויה מחלב בקר שמעובד ומחומם עד שהגבן נפרד ממי הגבינה. זמן ההתיישנות של הגבינה אורך בין ארבעה לשמונה עשר חודשים, דבר המאפשר הוספת תבלינים מיוחדים היוצרים גבינות גאודה מיוחדות בתוספות קימל, עשבי תיבול, סרפדים, פלפל ועוד. הגבינה מכילה 28% שומן לפחות, והיא מיוצרת באופן מסורתי בכיכרות גדולות וכבדות של 5–8 קילוגרם עטופות בשעווה בצבעי אדום או צהוב.
הגאודה מהווה 60 אחוז מכלל ייצור הגבינות בהולנד, וענף ייצואה למדינות זרות גם הוא משגשג, כך שהיא נחשבת כיום לאחת הגבינות המוכרות והאיכותיות ביותר. הגאודה המשמשת לייצוא היא בדרך כלל צעירה יותר (מיושנת בין חודש אחד לשישה חודשים), ומרקמה שונה ממרקם גבינת הגאודה ההולנדית המקומית, שמיושנת בין 12 ל-18 חודשים, כך שצבעה מתכהה והופך צהוב-כתום. גאודה מיושנת זו נוהגים לעטוף בשעווה בצבע שחור.
בעיירות חאודה ואלקמאר אשר בהולנד מתקיימים שוקי גבינות בהם משחזרים את מכירת הגבינות בימים עברו, שהייתה חלק מהתרבות ההולנדית (אנ'). בשווקים מתבצעות שקילות ומכירות פומביות של גבינות, בעיקר גבינת הגאודה, כמו גם הדגמות של תהליך הייצור שלה.
אי דיוק בשמה של הגבינה קיים באנגלית ובעברית. עובדה זו נובעת עקב תיעתוק לקוי של האות G מהולנדית, הנהגית כ-ח' בשפת המקור, ובתור ג (G) באנגלית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבינת גאודה |
- דורעם גונט, "כיכר העיר צהובה", עכבר העיר Online
- גאודה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גאודה30372103