גאבור פלדש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. גאבור פלדשהונגרית: Földes Gábor;‏ בודפשט, 31 במאי 1923גיור, 15 בינואר 1958) היה שחקן תיאטרון מצטיין יהודי-הונגרי זוכה פרס מארי יאסאי (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה לאמנות הבמה), במאי מחונן, מרטיר המרד ההונגרי של 1956 שהוצא להורג בתלייה.

ביוגרפיה עד המרד

גאבור פלדש נולד בבודפשט במשפחה יהודית. מאוחר יותר עבר עם הוריו וסבו מצד אמו למושונמגיארובאר ומאוחר יותר להוויז, שם סיים בית ספר יסודי. הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון פרמונטרה בקסטהיי ב-1941. בשל החוקים היהודיים (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) לא התקבל לאוניברסיטה לאמנויות התאטרון והקולנוע. הוא עבד כדפס בבית דפוס בפשט. ב-1944 נלקח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי), משם ברח חזרה לבודפשט. את הימים האחרונים של שלטון מפלגת צלב החץ בילה באחד הבתים המוגנים עם תעודת חסות (שוצפס) שווייצרית (ככל הנראה מזויפת).[1] [2] אחרי מלחמת העולם השנייה ב-1949 סיים את לימודיו כשחקן באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע. לאחר מכן היה שחקן-במאי בתיאטראות הונווד (Honvéd Színház) ובניאס (Bányász Színház), ולאחר מכן מונה לבמאי הראשי בתיאטרון קישפלודי בעיר גיור. ב-1945 הצטרף למפלגה הקומוניסטית ההונגרית, ואחר כך למפלגת העובדים ההונגרית, שהוקמה מתוכה. ב-1953 הפך לתומך במדיניות הרפורמה של ראש הממשלה אימרה נאג'. הוא השתתף בכמה ויכוחים של חוג פטפי בבודפשט וכתוצאה מכך הקים את חוג פטפי בגיור.

משפחתו

הוא התחתן ב-1951 ונולד לו ילד אחד. אשתו אירמה אונגווארי עבדה כספרית משנות ה-60 בתיאטרון הקומדיה של בודפשט.[3]

תפקידו במרד

לוח לזכרו של גאבור פלדש בבודפשט, על קיר קולנוע קורווין

לאחר פרוץ המרד בבודפשט, החלו בגיור תנועות דומות. הפגנה התקיימה בעיר ב-25 באוקטובר, בה השתתף פלדש יחד עם שאר חברי התיאטרון. הוא גם נשא נאום שבו הביע את אמונתו באימרה נאג' ובמדיניותו ודרש נסיגה מיידית של הכוחות הסובייטים למען ריבונות המדינה. מול הכלא המחוזי ירו לעבר ההמון המפגין ולאחר מכן הוא ניסה בכל מחיר למנוע שפיכות דמים.

למחרת השתתף בהקמת המועצה הלאומית של גיור, שבה הפך לנשיא המועצה האינטלקטואלית. אחר הצהריים, הפוליטיקאי אטילה סיגטי הורה לו למנוע שפיכות דמים דומה במושונמגיארובאר. בזמן שניהל משא ומתן עם החיילים בקסרקטין, זרם הקהל פנימה דרך השער. הוא ניסה לשווא להשיג תגבורת מכמה מקומות. הוא עצר את הקומיסר הפוליטי, סגנו של מפקד הקסרקטין, אותו מסר למועצה הארצית בבית העירייה ולקח שני קציני צבא נוספים לבקשתם בחזרה לגיור במכוניתו. ב-27 הוא הופקד על השליטה הפוליטית בשידורי הרדיו גיור.

ב-28 באוקטובר אטילה סיגטי דרש את התפטרותו מתפקידו כתוצאה מהפגנת הקיצוניים שבעקבותיה פרש פלדש זמנית וחזר לחיים הפוליטיים רק לאחר מתקפת הכוחות הסובייטים ב-4 בנובמבר. פלדש יצר קשר עם עורכי העיתון "מולדתנו" וכתב מאמרים. הוא ניסה לשמור על רעיון המרד באמצעות אירועי תיאטרון (הצגתו האחרונה הייתה ב-16 באפריל 1957. הוא ביים את המחזה "בעלת הפונדק על הגבול" של גי דה מופאסאן) בגלל כל זה, בשנת 1957 הוא נעצר ב-3 במאי ונידון למוות. אף על פי שכמה שחקנים מפורסמים של הונגריה התערבו לשווא, פסק הדין ניתן בשנת 1958 ופלדש הוצא להורג ב-15 בינואר.[4] ב-1990, כמו שאר המורשעים מ-56', הוא זוכה, שמו טוהר ושוקם.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ "A szabadság hőse: egy keszthelyi gimiből a mártíromságig". Bennem élő eredet (בהונגרית). 2021-03-14. נבדק ב-2021-10-27.
  2. ^ "Arcok 56-ból - Földes Gábor". Infostart.hu (בהונגרית). נבדק ב-2021-10-27.
  3. ^ ""Frizurák és bajuszok mesternője" - 90 éves Földes Gáborné Irmi, aki 58 éve dolgozik a Vígben". Színház.online (בהונגרית). 2021-04-15. נבדק ב-2021-10-27.
  4. ^ Földes Gábor tragédiája - A főrendező, akinek Kádár írta a finálét, hetek.hu
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0