ג'ירוקסטרה
 | |
| מראה כללי של העיר | |
| מדינה |
 אלבניה |
|---|---|
| מחוז | ג'ירוקסטרה |
| חבל ארץ | ג'ירוקסטרה |
| גובה | 300 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 23,724 (2007) |
| קואורדינטות | 40°04′N 20°08′E / 40.067°N 20.133°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.gjirokastra.org | |
ג'ירוקסטרה (באלבנית: Gjirokastra, ביוונית: Αργυρόκαστρον, באיטלקית: Argirocastro, בטורקית: Ergiri) היא עיר בדרום אלבניה שאוכלוסייתה מונה 23,724 איש[1]. כעיר הבירה של צפון אפירוס, ג'ירוקסטרה נחשבת למרכז של הקהילה היוונית באלבניה. ג'ירוקסטרה היא גם עיר הבירה של מחוז ג'ירוקסטרה וחבל ג'ירוקסטרה. האזור העתיק של העיר כלול ברשימת אתרי המורשת העולמית בתור "דוגמה נדירה לעיר עות'מאנית משומרת היטב, שנבנתה על ידי חוואים בעלי אחוזות גדולות".
ג'ירוקסטרה היא אחת הערים החשובות ביותר באלבניה. משמעות השם שלה ביוונית הוא מבצר כסוף. בעקבות האתר הארכאולוגי בבוטרינט שעל חוף הים היוני, דרומית לסרנדה, הוכרזה ג'ירוקסטרה על ידי אונסק"ו כאתר המורשת העולמית השני באלבניה.
העיר ממוקמת על מדרון "ההר הרחב" (Mali I Gjerë),כ-300 מטרים מעל פני הים, וניתן להשקיף ממנה על הנהר דרינו (Drino)
היסטוריה
ג'ירוקסטרה היא עיר עתיקה הכוללת עדויות ליישוב אנושי שהתקיים במאה ה-1 לפנה"ס. העיר נוסדה ככל הנראה במאה ה-12 מסביב למבצר שעל הגבעה. תחת שלטונה של האימפריה הביזנטית העיר הפכה למרכז מסחרי חשוב הידוע בשם ארגירופוליס ("עיר הכסף") או ארגירוקאסטרון ("הטירה הכסופה").
העיר הייתה חלק מנסיכות אפירוס היוונית ביזנטית במאה ה-14, לפני שעברה לשליטת האימפריה העות'מאנית ב-1417. ב-1811 העיר נכבשה על ידי עלי פאשה, שכבש שטחים רבים בדרום מזרח הבלקן. בשלהי המאה ה-19, כאשר העיר הייתה עיר הבירה של הסאניאק ארגירי בווילאיה יואנינה, היא הפכה למעוז התנגדות נגד השלטון הטורקי. אספת ג'ירוקסטרה, מאורע חשוב בהיסטוריה של תנועת השחרור האלבנית, נערכה בעיר בשנת 1880.
במהלך מלחמת הבלקן הראשונה בשנים 1912 – 1913 יוון טענה שהעיר שייכת לה בגלל האוכלוסייה היוונית הגדולה. הצבא היווני שלט בעיר בשלוש פעמים נפרדות. אולם, יוון נאלצה לסגת מהטריטוריה האלבנית לפי התנאים שנקבעו בהסכם לונדון ב-1913, ולפי פרוטוקול פירנצה מה-17 בדצמבר 1913 הוכרה ג'ירוקסטרה כשייכת לאלבניה. הצבא היווני חזר במהלך אוקטובר-נובמבר 1914, בזמן מלחמת העולם הראשונה, וכבש את ג'ירוקסטרה ואת העיר האלבנית הדרומית קורצ'ה. באפריל 1916 סופחה העיר ליוון. ועידת השלום בפריז ב-1919 השיבה את הסטאטוס קוו מלפני המלחמה, ולמעשה שמרה את קו הגבול שנקבע בפרוטוקול פירנצה ב-1913, כך שהעיר הוחזרה פעם נוספת לשלטון אלבני.
באפריל 1939 נכבשה ג'ירוקסטרה על ידי איטליה הפאשיסטית שסיפחה אותה אליה ביחד עם רוב אלבניה. במהלך מלחמת העולם השנייה גרמניה הנאצית פלשה לעיר וכבשה אותה בספטמבר 1943, אך העיר חזרה לשלטון אלבני ב-1944.
המשטר הקומוניסטי שהוקם לאחר המלחמה דאג לפיתוח העיר כמרכז תעשייתי ומסחרי. העיר הועלתה לדרגת "עיר מוזיאון" בעיקר בגלל היותה מקום הולדתו של הדיקטטור האלבני אנוור הוג'ה, שנולד בה ב-1908. ביתו של הוג'ה הפך למוזיאון שהיה מוקד פולחן האישיות שלו.
ג'ירוקסטרה סבלה מבעיות כלכליות חמורות לאחר תום השלטון הקומוניסטי ב-1991. העיר סבלה במיוחד מההתמוטטות הכלכלה האלבנית ב-1997 בעקבות תרמית פירמידה. העיר הפכה למוקד של התקוממות נגד ממשלתו של סאלי ברישה, שבסופה נאלץ ברישה להתפטר. ב-16 בדצמבר 1997 ביתו של הוג'ה נחרב בפיצוץ, אך לא ידוע מי האחראי לכך.
תרבות ומבנים
 | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 3, 4 | |
| מדינה |
אלבניה |
|---|---|
| הערות | הרחבה 2008 |
בתים רבים בג'ירוקסטרה בנויים בסגנון מקומי ייחודי שבגללו העיר מכונה "העיר של האבנים", כיוון שרוב הבתים הישנים מכוסים בגגות אבן. בעקבות חשיבותה של ג'ירוקסטרה למשטר הקומוניסטי, מרכז העיר לא עבר את תהליך הפיתוח המואץ שערים אחרות באלבניה נאלצו לעבור, והכינוי שלו בשם "מוזיאון העיר" לא תורגם מבחינה מעשית לתחזוקת החלק הישן. בעקבות זאת התערערה יציבותם של בניינים היסטוריים רבים, בעיה שנפתרת באיטיות רבה.
המבצר חולש על העיר וניתן להשקיף ממנו על הנתיב האסטרטגי החשוב לאורך עמק הנהר. המבצר פתוח למבקרים ויש בו מוזיאון צבאי המציג ארטילריה ומזכרות שהיו בשימוש המחתרת הקומוניסטית נגד הכיבוש הגרמני, בנוסף למטוס של חיל האוויר האמריקני שהופל ב-1957 בעת טיסת סיור ואשר מוצג כדי להנציח את המאבק של המשטר הקומוניסטי נגד כוחות האימפריאליזם. בנייתו של המבצר החלה במהלך המאה ה-18 לפי הוראה של גיין בואה שפאטה, מנהיג שבטי מקומי. תוספות נבנו במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20 על ידי עלי פאשה טפלנה וממשלתו של המלך אהמט זוגו. כיום יש במבצר חמישה מגדלים והוא כולל מגדל שעון, כנסייה, מזרקות מים, אורוות סוסים ושירותי נוחיות רבים. ממשלתו של זוגו הפכה את החלק הצפוני של המבצר לבית כלאודאגה שייכלאו בו אסירים פוליטיים.
בג'ירוקסטרה ישנו גם באזאר עתיק שנבנה במאה ה-17. הבאזאר נבנה פעם נוספת במאה ה-19 לאחר שחרב בשרפה. נכון ל-2007 יש בג'ירוקסטרה למעלה מ-200 בניינים שמורים הנחשבים לאנדרטה לאומית, והעיר היא גם המקום שבו מתקיים פסטיבל הפולק האלבני הלאומי פעם בארבע שנים (האחרון נערך ב-2005).
כאשר הוצע כי העיר תוסף לרשימת אתרי המורשת העולמית ב-1988, המומחים מטעם הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים התרשמו לרעה מהמבנים המודרניים שפגמו באופי של החלק העתיק. לבסוף, הוכר המרכז ההיסטורי של ג'ירוקסטרה כאתר מורשת עולמית ב-2005, 15 שנים לאחר המועמדות המקורית.
כלכלה
ג'ירוקסטרה היא בעיקר מרכז מסחרי המתבסס על מספר תעשיות ובייחוד על ייצור מצרכי מזון, עור וטקסטיל.
חינוך
בית הספר האלבני הראשון בג'ירוקסטרה נקרא דריטה והוא נפתח ב-1908. בעיר פועלת גם אוניברסיטת אקרם קאבג'.
מקורות
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ירוקסטרה- גלריית תמונות של העיר
- אתר אלבני המכיל גלריית תמונות של העיר
- גלריית תמונות של ג'ירוקסטרה מאת אנדי קארווין
- ג'ירוקסטרה אונליין מאת קלודיאן לולה
הערות שוליים
  | |
|---|---|
|
25755464ג'ירוקסטרה