ג'יימס מארי (מילונאי)
 | |
| תואר | סר |
|---|---|
סר ג'יימס מארי (באנגלית: Sir James Augustus Henry Murray; 7 בפברואר 1837 – 26 ביולי 1915) היה מילונאי ובלשן אנגלי ממוצא סקוטי. משנת 1879 ועד מותו שימש כעורך הראשי הראשון של המילון האנגלי של אוקספורד (OED).
ראשית דרכו
ג'יימס מארי נולד בכפר דנהולם(אנ') (Denholm) בקרבת העיירה האוויק(אנ') (Hawick) במחוז הסקוטי הדרומי, רוקסבורגשייר(אנ') (Roxburghshire), ב-7 בפברואר 1837, כבנו הבכור של תומאס מארי (1811–1873) חייט הכפר, ואשתו מרי (1803–1888) שהייתה בתו השישית של צ'ארלס סקוט, יצרן מצעים וכלי מיטה בדנהולם.[1] אביו של מארי, תומאס, נמנה בין נכבדי קהילת הכנסייה המקומית, היה פעיל במועדוני הקריאה והגינון ובאגודות נוספות שתרמו לרווחת התושבים בכפר. השכלתו הפורמלית של האב הייתה מוגבלת מאוד ואין כל מידע על מסורת של השכלה פורמלית רחבה או אקדמית כלשהי בקרב דורות קודמים במשפחה.[2] ג'יימס מארי נודע כילד מחונן שכבר בגיל שנה וחצי הכיר את כל אותיות האנגלית והכיר את הכתב היווני לפני הגיעו לגיל שבע. כילד, נהג להעתיק לפיסות נייר רשימות של פסוקים בעברית ואף בסינית מתוך תנ"ך וספרים ברשות הוריו. מארי התחנך בתחילה בבית הספר קייברס (Cavers) שליד כנסיית הקהילה אליה השתייך כפר מגוריו. בית הספר היה מרוחק כ-3 מייל מדנהולם. בשנים אלה, תוך כדי צעידותיו בדרך ללימודים, התפתח אצלו עניין רב בטבע הסובב אותו ובבוטניקה. בשנת 1845 הוא חזר ללמוד בבית הספר בדנהולם, שם היה תלמיד מצטיין שלמד דקדוק, גאוגרפיה ומתמטיקה, והיה היחיד בבית הספר שלמד לטינית. בשעות הפנאי שלו החל להתעניין באסטרונומיה, זיהוי צמחים בשמותיהם הלטיניים, זיהוי ומיון בעלי חיים, וכן גילה עניין בתצורות סלעים ובגאולוגיה. בעקבות מגפת כולירה שפרצה בכפר בשנת 1849 נסגר בית הספר והמשפחה עברה להתגורר בחוות בקר סמוכה, שם בילה מארי מספר חודשים כרועה, ובשעות הפנאי שקד על לימוד הדקדוק הלטיני. לקראת סוף הקיץ של 1849 חזרה המשפחה לדנהולם ומארי עבר לבית הספר בכפר הסמוך מינטו (Minto) בו פגש מנהל רב השפעה, שיצר עבורו תוכנית לימודים שכללה לימודי צרפתית, גרמנית, איטלקית ויוונית עתיקה.[2]
בגיל ארבע עשרה וחצי עזב מארי את בית הספר והחל לסייע בפרנסת המשפחה כשהועסק בעבודות זמניות, בין השאר בכריכת ספרים.[3] בשנת 1854 עזב את בית הוריו והתקבל למשרת עוזר למנהל בית הספר היסודי בהאוויק (Hawick) ובשנת 1857 מונה כמנהל בית הספר הפרטי "אקדמיית האוויק" (Hawick Academy). מעבר לעבודתו בבית הספר המשיך לעסוק בנושאים הקרובים לליבו. בשנת 1855 צירף לשמו את שמות הביניים "אוגוסטוס הנרי" על מנת להבדיל את עצמו מ"ג'יימס מארי" רבים אחרים באזור מגוריו.[4] הוא החל ללמוד שפות זרות רבות נוספות (כ-25) ביניהן רוסית ושפת הטונגה, וערך מחקר על הניבים של אנגלית באזור הגבול בין סקוטלנד ואנגליה. בנוסף ערך באזור זה מחקרים ותצפיות על הגאולוגיה, ועל החי והצומח. בשנת 1856 מונה למזכיר האגודה הארכאולוגית שנוסדה באותה עת בהאוויק. בחופשתו בשנת 1857 השתתף באדינבורו בקורס לאמנות הנאום בהדרכתו של המלומד והמחנך אלכסנדר מלוויל בל(אנ'), ממציא שיטת "הדיבור הנראה" (Visible Speech)[5], אביו של ממציא הטלפון אלכסנדר גרהם בל, שהפך ברבות הימים לידידו הקרוב של מארי. כשעבר מארי להתגורר בלונדון היה זה אלכסנדר מלוויל בל שהציג אותו בפני האגודה לבלשנות(אנ'). משנת 1859 החלה האגודה הארכאולוגית בהאוויק לעסוק גם בנושאי בלשנות, תוך התמקדות במחקר היסטורי של ניבי השפה האנגלית בדרום סקוטלנד.
מארי זיהה צורך במחקר שיעסוק בהתפתחות השפה האנגלית ברחבי האיים הבריטיים. הוא למד גאלית, חקר את הניבים הנפוצים בדרום סקוטלנד ואף תכנן מפתח סימנים פונטיים למילון השפה הסקוטית משנת 1808 שחובר על ידי ג'והן ג'יימיסון(אנ') (John Jamieson). כמו כן למד מארי את שפת התקופה האנגלו-סקסית כפי שהשתמרה בכתביו של המלך אלפרד הגדול. חברי האגודה הארכאולוגית בהאוויק הפקידו בידיו ספרים רבים ששימשו את מארי במחקריו, ובלימודי השפות. כך למשל למד את השפה הגותית מתוך העתק של תרגום הברית החדשה לשפה זו מהמאה הרביעית לספירה[6] (Codex Argenteus). מארי היה בבחינת זאב בודד, ללא קשרים עם חוקרים בתחומו ורווק. הוא צימח שיער שופע עד כתפיו וזקן עבות אדמוני שהפך ברבות השנים ארוך ולבן והעניק לו את המראה המרשים והמיוחד.[7]
עבודתו ופרסומו בלונדון
ב-12 באוגוסט 1862 נישא מארי למגי (מרגרט) סקוט (1834–1865)[8] מורה למוזיקה בבית ספר יסודי, בתו של מזכיר הכפר בהאוויק. הזוג נישא בבלפסט, שם התגוררה מגי, ואז שבו לסקוטלנד והתגוררו בהאוויק. בינואר 1864 נולדה לבני הזוג בת בשם אנה, שמתה כעבור זמן קצר באוגוסט אותה שנה.[9] גם מצבה הבריאותי של מגי התדרדר בשל מחלת השחפת ורופא המשפחה יעץ להם להעתיק את מגוריהם למקום בו מזג האוויר נוח יותר.
בני הזוג עברו לדירה שכורה בלונדון ומארי התקבל לעבודה כפקיד ב"בנק המורשה של הודו סין ואוסטרליה"(אנ'). בריאותה של מגי לא השתפרה והיא נפטרה בספטמבר 1865. ב-17 באוגוסט 1867 נישא מארי בשנית לבת שכניו, אדה אגנס רוטוון (Ada Agnes Ruthven 1845–1936).[10] בטקס הנישואין שימש אלכסנדר גרהם בל כשושבין. חיי הנישואים של בני הזוג היו מאושרים, כאשר מארי אדיש ומתעלם מענייני הממון ואדה מתגלה כחיונית ומעשית באופן יוצא דופן. כבר בתקופה זו התמקד מאריי במחקר בלשני, אטימולוגיה ושפות, שהיו לנושא העיקרי בעבודתו. עדות לבקיאותו העמוקה בנושאים אלה ניתן ללמוד מבקשה ששלח למוזיאון הבריטי בניסיונו להתקבל שם למשרה בספרייה. במכתבו הוא מציין כי יש לו היכרות קרובה עם השפות איטלקית, צרפתית, קטלאנית, ספרדית ולטינית ובמידה פחותה יותר גם עם פורטוגזית, וודואה (ניב שווייצרי צרפתי), פרובנסאלית וניבים שונים נוספים. כמו כן יש לו ידיעה ברמה סבירה של השפות הולנדית, גרמנית ודנית. הוא מציין במכתבו כי מחקריו על הלשונות האנגלוסקסיות והמואזו-גותיות (לשון גרמאנית עתיקה של חבל מואסיה בבלקן) הם יסודיים ביותר וכן, שהוא בעל ידע בשפה הקלטית, ועוסק בשפה הסלובנית לאחר שהגיע לרמת ידע מועילה ברוסית. הוא לא שכח להוסיף את ידיעותיו המספקות בעברית, והמעט פחות מספקות בארמית, סורית, קופטית, ופניקית. הוא לא התקבל לעבודה במוזיאון.[11]
מארי נרשם לספריית המוזיאון הבריטי וחידש את התעניינותו בבלשנות השוואתית ובחקר הניבים של אזור הגבול בין אנגליה וסקוטלנד. בלונדון יצר מארי קשרים ענפים בסיועו של אלכסנדר מלוויל בל, והחל להיפגש עם בלשנים וחוקרים יידועי-שם של השפה האנגלית. במהרה נחשף לפעילות אגודת הבלשנות האנגלית וכן לפרסומיה של אגודה נוספת שעסקה בחקר האנגלית העתיקה. בין השנים 1868–1869 הוזמן מארי שלוש פעמים להציג מאמרים פרי מחקריו באסיפות אגודת הבלשנות. כאשר הושלם ספרו על ניבי האנגלית בשנת 1873, הוא הוצא לאור ביוזמת אגודת הבלשנות. פרסום הספר הקנה למארי מוניטין רב בקרב חוגי מלומדים רחבים, והוא אף הוזמן לכתוב חיבור על תולדות השפה האנגלית למהדורה התשיעית של ה"אנציקלופדיה בריטניקה".[12] בין יתר הבלשנים אליהם התוודע היה המלומד הנמרץ והמפוקפק, פרדריק פורניוואל(אנ') (Frederick J. Furnivall), מתמטיקאי ובלשן, שייסד ללא הרף אגודות וארגונים למטרות קידום והפצת לימוד השפה והספרות האנגלית. הדעות על אופיו של פורניוואל היו שנויות במחלוקת ורבים ראו בו בליין שערורייתי ורודף שמלות. בין השנים 1871–1875 ערך מארי מספר מאמרים פרי עטו של פורניוואל והוכיח באמצעותם את נחישותו וכישוריו לעבודת עריכה קפדנית.[2]
בשנת 1870 עזב מארי את משרתו בבנק והתמנה למנהל בית הספר היסודי מיל-היל בכפר הנושא שם זה שמצפון מזרח ללונדון. במסגרת המשרה החדשה הוא עבר לבית עם גינה במרחק כחמש דקות הליכה מבית הספר. שנותיו בבית זה תוארו על ידו כשמאושרות ביותר בחייו. הוא ייסד במקום אגודה לטבע, ועודד את תלמידיו לצאת לחקור את החי והצומח בסביבתם. מארי ניחן בכישרון נדיר להוראה שהעניק לתלמידיו שיעורים מרתקים ומבדרים. בשיעורי הגרמנית נהג להמציא חריזה משעשעת על מנת להדגים הטיות שמות עצם בשפה. נכדתו אליזבת (Elisabeth Murray) העידה כי בשנים 1870–1875 עסק מארי במקביל להוראה גם בעריכה מדעית לעבודותיהם של כמה וכמה בלשנים, כתב מאמרים לאגודת הבלשנות, שקד על טקסטים עבור האגודה לאנגלית עתיקה, וערך ספרים עבור הוצאות שונות.[13] בנוסף לפעילותו הבלשנית הענפה, למד מארי לתואר ראשון במסגרת לימודי החוץ של אוניברסיטת לונדון. הוא השלים תואר BA בשנת 1873 ובשנת 1874 הוענק לו תואר דוקטור כבוד למשפט ( LLD) מטעם אוניברסיטת אדינבורו. עתה יכול היה להתהדר באופן רשמי בגלימה ובמגבעת הטקסיים של בוגרי המוסדות האקדמאים. מאז, ובמשך כל שנות עבודתו הבאות, חבש מארי את המגבעת הטקסית יום יום בצאתו לעבודה. מעמדו הרם בתחום הבלשנות האנגלית הושג למרות מסלול לימודיו המקוצר באקדמיה הפורמלית. בשנת 1878 התמנה מארי לנשיא אגודת הבלשנות. [2]
בין השנים 1868–1888 נולדו לבני הזוג מארי 11 ילדים שגדלו וחונכו כולם באווירה אינטלקטואלית.[1] בשמות כל ילדיו שולב שם הנעורים של אמם – רוטוון. חינוכם כלל הימנעות מקריאת רומנים ספרותיים אך הם עודדו לכתוב סיפורים ושירים בעצמם. מארי התעקש שילדיו יעסקו בתחביבים ותחומי עניין כפי שהוא חווה בילדותו כגון היסטוריה, בוטניקה, ארכאולוגיה וכדומה. בנו הבכור הרולד גיימס רוטוון הפך להיסטוריון חשוב בתחום השח, ובנו וילפריד ג'ורג רוטוון (Wilfrid George Ruthven) כתב זכרונות אודות אביו.[9]
המילון האנגלי החדש
בשנת 1857 החליטה אגודת הבלשנות להתחיל בעבודה על מילון אנגלי חדש שיכלול את כל המילים הידועות באנגלית על שימושיהן השונים. המילון אמור היה לאסוף מילים שהיו בשימוש עוד טרם הכיבוש הנורמני ואת כל המילים באנגלית מאז הכיבוש. הצורך במילון חדש נבע מהתיישנותם של המילונים העיקריים שהיו אז בשימוש – המילונים של צ'ארלס ריצ'רדסון(אנ') (Charles Richardson), נוח וובסטר (Noah Webster) וג'וזף ווסטר(אנ') (Joseph Worcester). היו אלה מילונים נכבדים ואמינים אך המילון החדש נועד להתבסס על עקרונות מחקר היסטורי. הכוונה הייתה שכל הגדרה של מילה במילון החדש תלווה במובאות שידגימו את התפתחות המובנים והשימושים השונים במילה בתקופות שונות. המובאות יאספו ממקורות ספרותיים מוכרים (שייקספיר, צ'וסר, דיקנס, וכדומה), מכל התקופות, אך גם ממקורות ספרותיים פחות נחשבים וכן ממגוון מקורות נוספים כגון מכתבים, עיתונים, ספרות טכנית, קטלוגים, מילונים ועוד.
הרברט קולרידג'(אנ') (Herbert Coleridge) מונה לעורך המילון החדש, וכצעד ראשון בנה תוכנית לאיסוף המובאות הדרושות לכל מילה ומילה. הוא גייס מאות מתנדבים שיעסקו בקריאת מקורות ובציטוט משפטים הממחישים שימוש במילים שונות בשפה האנגלית. אחד המתנדבים הפוריים והדייקנים ביותר היה דר' ויליאם צ'סטר מינור ששלח במשך עשרות שנים אלפי ציטוטים באיכות גבוהה למערכת המילון. לימים התברר שדר' מינור, רופא אמריקאי, נשפט וכלוא במאסר עולם, במוסד לחולי נפש באנגליה, לאחר שירה למוות בשנת 1871 תוך התקף של טירוף בפועל שהיה בדרך לעבודה במבשלת שיכר בלונדון.[14][15] למרות היענות הציבור העבודה על המילון החדש התקדמה באיטיות ובשנת 1860 נאספו רק כעשירית מהמובאות הנדרשות. בשנת 1861 נפטר העורך קולרידג', ופרדריק פורניוואל מונה תחתיו. פורניוואל נכשל במשימה לקדם את המילון החדש, ובמשך שנים המיזם היה תקוע ללא התקדמות ממשית.[16]
במרץ 1879 לאחר דיונים רבים ומשא ומתן ממושך הועבר המיזם מידי האגודה לבלשנות לידי הוצאת הספרים של אוניברסיטת אוקספורד (Oxford University Press) ונודע מאז בשמו חדש "המילון האנגלי של אוקספורד" (The Oxford English Dictionary בר"ת OED). לאחר התייעצויות עם חוקרים רבים הוצע תפקיד העורך הראשי במיזם המתחדש לג'יימס מארי שקיבל את ההצעה, והתכוון להמשיך במשימת איסוף החומר והעריכה במקביל לעבודתו בבית הספר מיל-היל. להערכתו הכנת המילון החדש תארך 10 שנים בהיקף של כ-7000 עמודים. בסופו של דבר הכרך הראשון של המילון החדש ראה אור רק בשנת 1884 והאחרון למעלה מארבעים שנה לאחר מינוי מארי לתפקיד העורך, בשנת 1928. בגרסתו הסופית הכיל המילון למעלה מ-16,000 עמודים. לצורך העבודה על המילון בנה מארי בגינת ביתו חדר עבודה אותו כינה ה"סקריפטוריום" ושנועד גם לאפסן את הכמויות הגדולות של פתקים שהכילו מובאות שנאספו מהמתנדבים במשך השנים. העורכים שהועמדו לרשות מארי נאלצו להתמודד עם מיון כמות עצומה של חומר שהועבר בשקים מהמחסן בו נשמרו אל הסקריפטוריום. מצבם של פתקי המובאות הללו התדרדר עם הזמן בגלל תנאי אחסון לא נאותים. חלקם התפורר בגלל הלחות ובאחרים דהה הכיתוב.[17] מארי גילה במהרה שהמובאות שנאספו אינן מכסות את כל המקורות האפשריים באנגלית. בזמן שחלף מאז תחילת המיזם יצאו לאור באנגליה הדפסות של טקסטים עתיקים שהיו קיימים עד אז רק בכתבי יד. מארי יזם סריקה של מקורות עתיקים אלה לשם איסוף מובאות נוספות.[18][2] כשנתקל מארי בשמו של דר' ויליאם צ'סטר מינור בחומר שהצטבר במערכת המילון הוא סבר שמדובר ברופא מצוות המוסד לחולי נפש "ברודמור"(אנ') (Broadmoor) שבכפר קראותורן(אנ') (Crowthorne) שבמחוז ברקשייר. רק בשנת 1880, במהלך שיחה עם אורח אמריקאי שביקר בסקריפטוריום, התברר למארי כי תורם המובאות החשוב למילון, דר' מינור, הוא בעצם אסיר עולם המאושפז במוסד הסגור.[19] [20]
המעבר לאוקספורד
בשנת 1885 פורסם הכרך השני של מילון אוקספורד החדש. מארי עבר להתגורר עם משפחתו בבית גדול בצפון אוקספורד שם הוא הקדיש את כל זמנו למילון. בגן הבית נבנה "סקריפטוריום" חדש וגדול יותר כדי לאכלס את הכמות העצומה של טפסי המובאות שהמשיכו לזרום למערכת. דואר שהיה ממוען בפשטות "לכב' מר מארי אוקספורד" מצא את דרכו על נקלה לכתובתו המדויקת של מארי. בעקבות כמות הדואר העצומה שמארי עצמו שלח למתנדביו הרבים הציב משרד הדואר תיבת איסוף מיוחדת עבור המיזם מחוץ לביתו.[9] הוא עבד עם צוות מצומצם ב"סקיפטוריום" בו סבלו כולם מקור ולחות. הסקריפטוריום הישן בבית הספר בקרבת לונדון, שתוכנן מראש להיות נייד, הוענק לבית הספר מיל-היל. בשנת 1902 הסקריפטוריום הישן במיל-היל עלה באש, אך שופץ ומשמש כחדר קריאה בבית הספר.[2]
לנוכח היקפו העצום של המיזם מינתה הוצאת אוקספורד, בין השנים 1889–1901, שלשה עורכים שותפים נוספים, תחת פיקוחו של מארי, במטרה לקדם את העבודה על אותיות שונות שהשלמתן התעכבה. בשלושים שנות מגוריו באוקספורד (1885–1915) הקדיש מארי את מרבית זמנו למילון. למעט חופשות קצרות בבריטניה, ומספר חודשים של היעדרות כשנסע לדרום אפריקה לקבל תואר ד"ר כבוד מאוניברסיטת קייפטאון, הוא עבד ללא הפסקה על המילון בסיועם של עוזריו וגם כמה מילדיו. בהקדמה לכרך הראשון של המילון צוין כי אחד מילדיו של מארי תרם כ-27,000 מובאות שהופיעו במהדורה.[21] במרבית שנות עבודתו על המילון היה מארי נתון ללחץ בלתי פוסק של הנהלת הוצאת אוקספורד שדחקה בו להאיץ את קצב העבודה ולהביאה לכלל סיום. המילון הוקדש למלכה ויקטוריה בשנת 1897. במהלך השנים הרצה מארי מספר פעמים אודות המיזם. בהרצאה מפורסמת בתיאטרון שלדוניאן(אנ') (Sheldonian) באוקספורד, ביוני 1900, על "התפתחות המילונאות של השפה האנגלית" סקר את ראשית הופעת רשימות מילים ומשמעותן כבר בתקופה שלפני הכיבוש הנורמני, והתפתחותן של אלה במשך מאות השנים שחלפו – מרשימות שנועדו להסביר רק "מילים קשות" עד ליצירת מילונים של השפה כולה.[22] כעשר שנים לאחר שנודעה למארי זהותו האמיתית של דר' מינור האמריקאי, נפגשו השניים בשנת 1891 כשמארי ביקר את הרופא הכלוא בתאו בבית החולים בברודמור. בין השניים נקשרה ידידות עמוקה והם חזרו ונפגשו עשרות פעמים במהלך השנים הבאות.[23] סר מארי ורעייתו, ליידי אדה, סייעו במאמצים שעשו בני משפחתו של דר' מינור להעבירו לאשפוז בארצות הברית – מאמצים שנשאו פרי בשנת 1910.[24]
הודות למפעלו זכה מארי לתשעה תוארי דוקטור כבוד מאוניברסיטאות ברחבי העולם ביניהן, קיימברידג' בשנת 1913. בשנת 1914 הוענק לו תואר דוקטור לספרות מטעם אוניברסיטת אוקספורד.[9] בשנת 1908 הוענק למארי בארמון בקניגהאם, תואר אבירות על ידי המלך אדוארד השביעי.[25]
מארי מת בביתו באוקספורד מדום לב ב-26 ביולי 1915, לאחר שסבל במשך כשנה מסיבוכים של דלקת קרום הריאות. תרומתו למילון ולהצלחתו יוצאת דופן בחשיבותה. הוא הנהיג שיטות עבודה מקוריות וסטנדרטים קפדניים וערך בעצמו כמחצית מהערכים שהופיעו במהדורה הראשונה של המילון. מאריי לא זכה לראות בחייו את הגרסה המושלמת של המהדורה הראשונה, אך הישגיו העצומים במחקר, הודות לסקרנותו כבר כילד, וידיעותיו המפליגות בשלל נושאים העניקו תשתית רחבה ומוצקה לדורות של עורכים שהמשיכו בעבודה על המילון.[26][27]
קישורים חיצוניים
הרצאה של סימון וינצ'סטרעל ספרו "הפרופסור והמשוגע" באתר YouTube
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Sir James Augustus Henry Murray, באתר geni.com
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 R. W. Burchfield, Murray, Sir James Augustus Henry, Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, Published online: 23 September 2004, בתשלום
- ^ סימון וינצ'סטר, תרגום: מאיר ויזלטיר, הפרופסור והמשוגע, כנרת, 2000, עמ' 41, מסת"ב 9652869015
- ^ K. M. Elisabeth Murray, Caught in the Web of Words: James A.H. Murray and the Oxford English Dictionary, Yale University Press, 2001, עמ' 37, מסת"ב 9780300089196
- ^ שיטה לרישום סימנים גרפיים לציון מיקומם של איברים הנוטלים חלק בפעולת הדיבור (לשון, שפתיים וכדומה).
- ^ הכוונה להעתק מודפס של "הספר הכסוף" (קודקס ארגנטוס – Codex Argenteus) שהוא כתב יד מהמאה השישית המכיל קטעים מתוך תרגום בן המאה הרביעית של הברית החדשה לשפה הגותית. חלקים מהספר הכסוף מוצגים בקביעות בבנין המרכזי של ספריית אוניברסיטת אופסלה בשוודיה.
- ^ James Murray, באתר מנוע החיפוש jrank.org
- ^ Maggie Isabella Sarah Scott, אתר geni.com
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 James Murray Lexicographer, באתר peoplepill.com
- ^ Ada Agnes Murray (Ruthven), באתר geni.com
- ^ סימון וינצ'סטר, הפרופסור והמשוגע, עמ' 43-44
- ^ סימון וינצ'סטר, הפרופסור והמשוגע, עמ' 45
- ^ K. M. Elisabeth Murray, Caught in the Web of Words: James A.H. Murray and the Oxford English Dictionary, עמ' 116
- ^ סימון וינצ'סטר, הפרופסור והמשוגע, עמ' 18-30
- ^ Mel Gussow, The Strange Case of the Madman With a Quotation for Every Word, The New York Times, Section E, Page 1, 7 September 1988
- ^ סימון וינצ'סטר, הפרופסור והמשוגע, עמ' 105-107
- ^ K. M. Elisabeth Murray, Caught in the Web of Words: James A.H. Murray and the Oxford English Dictionary, עמ' 174
- ^ Sarah Ogilvie, Words of the World: A Global History of the Oxford English Dictionary, Cambridge University Press, 2013, עמ' 104
- ^ Broadmoor’s word-finder, באתר הבי.בי.סי bbc.co.uk
- ^ סימון וינצ'סטר, הפרופסור והמשוגע, עמ' 155, 167
- ^ Bill Potter, James Murray and the Oxford English Dictionary, 1879, באתר landmarkevents.org, August 2018
- ^ ראה את נוסח הרצאתו של מארי בתיאטרון השלדוניאן, באתר gutenberg.org
- ^ סימון וינצ'סטר, הפרופסור והמשוגע, עמ' 169-170
- ^ סימון וינצ'סטר, הפרופסור והמשוגע, עמ' 184-190
- ^ Whitehall July 27, 1908 (עמ' 5530), באתר The London Gazette, thegazette.co.uk (באנגלית)
- ^ James Murray (1837-1915), באתר המילון האנגלי של אוקספורד public.oed.com
- ^ Reading the Traces of James Murray in the Oxford English Dictionary, באתר הרבעון לשפות verbatimmag.com
30034138ג'יימס מארי (מילונאי)