ג'יימס וורד
 | |
| לידה | 14 ביוני 1919 |
|---|---|
| פטירה | 15 בספטמבר 1941 (בגיל 22) |
| השתייכות |
 ניו זילנד |
| תקופת הפעילות | 1940–1941 (כשנה) |
| דרגה | סמל |
| תפקידים בשירות | |
| טייס | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 צלב ויקטוריה | |
סמל ג'יימס אלן וורד (באנגלית: James Allen Ward; 14 ביוני 1919 - 15 בספטמבר 1941) היה טייס ניו זילנדי בחיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה. הוא עוטר בעיטור צלב ויקטוריה - העיטור הצבאי הבריטי הרם ביותר - לאחר שטיפס על כנף מטוס במהלך טיסה כדי לכבות אש שאחזה במנועו.
קורות חייו
וורד נולד בעיר וואנגנוי (Wanganui) בניו זילנד. למד שם במכללה טכנית ולאחר מכן למד הוראה במכללה בעיר ולינגטון ועבד כמורה במשך שנתיים עד אשר התגייס לחיל האוויר המלכותי של ניו זילנד ב-1940. הוא עבר אימוני טיסה בארצו ובינואר 1941 הפליג לבריטניה והוצב בבסיס אוויר בסקוטלנד. בהמשך הוצב כסמל-טיס בטייסת 75 הניו זילנדית של חיל האוויר המלכותי, אשר הייתה מצוידת במפציצים דו-מנועיים מדגם ויקרס ולינגטון.
הפעולה
בליל ה-7 ביולי 1941 שימש וורד כטייס-משנה במטוס ולינגטון שיצא מבסיס פלטוול (Feltwell) במחוז נורפוק שבמזרח אנגליה למשימה של הפצצת העיר מינסטר בגרמניה. בדרכו חזרה מיעדו, מעל הים הפנימי של הולנד, הותקף המפציץ על ידי מטוס קרב גרמני לילי. אחד מאנשי הצוות נפצע. כתוצאה מאש התותחים שהמטיר המטוס הגרמני נוקב מיכל דלק בכנף הימנית של המטוס ואש אחזה בחלקו האחורי של המנוע הימני. האש הוזנה על ידי הדלק שדלף מהמיכל ואיימה לאחוז בכנף כולה.
צוות המטוס פרץ חור בדופנו וניסה לכבות את האש על ידי מטפים, אך לשווא. קברניט המטוס הורה לצוות להתכונן לנטישת המטוס. אז התנדב וורד לצאת אל הכנף ולנסות לכבות את האש. הוא חשב להסיר את מצנחו כדי להפחית את התנגדות האוויר, אך חבריו שכנעו אותו להימנע מכך. הוא נקשר אל המטוס בחבל שנלקח מסירת ההצלה שבמטוס ויצא בעזרת הנווט דרך פתח קטן בתקרת המטוס. כשהוא אוחז בכיסוי מנוע מבד ברזנט שנמצא במטוס. הוא ירד כמטר מתקרת המטוס אל הכנף והתקדם עליה עוד כמטר אל המנוע, כנגד משבי רוח עזים, כשהוא קורע חורים בציפוי הבד של הכנף כדי ליצור לעצמו מאחז לידיו ולרגליו. הוא החניק את האש במנוע ובכנף באמצעות הברזנט שהביא אתו ואז ניסה לסתום בעזרתו את החור במכל הדלק. לאחר שעשה זאת תלשה הרוח את הבד מן החור ובניסיונו של וורד להחזירו לשם שוב הועף הבד ואבד. וורד הצליח לחזור לתוך המטוס. האש בכנף לא התלקחה שוב למעט לזמן קצר לקראת סוף הטיסה. המטוס הצליח לנחות בשלום למרות הנזק שנגרם לו.
על פעולתו עוטר וורד בעיטור צלב ויקטוריה.[1][2]
לאחר הפעולה
זמן קצר לאחר הפעלה הוזמן וורד לפגישה עם ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל במעונו בלונדון. בפגישה היה וורד נבוך ובקושי יכול לדבר. צ'רצ'יל אמר לו: "אתה בוודאי מרגיש ענו ונבוך בנוכחותי". וורד השיב בחיוב, וצ'רצ'יל הוסיף: "אם כך, תוכל להבין כמה ענו ונבוך אני מרגיש בנוכחותך."
וורד לא האריך ימים לאחר מעשה הגבורה שלו. בגיחתו האחת עשרה (החמישית כמפקד מטוס) ב-15 בספטמבר 1941 נפגע מפציץ הוולינגטון שלו באש נגד מטוסים מעל המבורג שבגרמניה, התלקח והתרסק. שלושה מחמשת אנשי הצוות ווורד ביניהם נספו. הוא הובא לקבורה בחלקה הצבאית הבריטית בבית הקברות אולסדורף בהמבורג.
הנצחה
עיטור צלב ויקטוריה של וורד המנוח הוענק לאחיו על ידי המושל הכללי של ניו זילנד בעיר ולינגטון ב-16 באוקטובר 1942. העיטור נמסר למשמרת לחיל האוויר הניו זילנדי, אך בשנת 2006 הוא הוחזר למשפחתו של וורד, שמסרה אותו לתצוגה במוזיאון המלחמה לזכר הנופלים באוקלנד.
בשנת 2004 נקרא על שמו של וורד אולם במכללת ולינגטון לחינוך (כיום חלק מאוניברסיטת ויקטוריה בניו זילנד). על שמו נקרא גם אולם האסיפות במכללת העיר וואנגנוי (לשעבר המכללה הטכנית וואנגנוי), שבה למד. בשנת 2011 הוקדש לזכרו המרכז הקהילתי בבסיס פלטוול בבריטניה, שממנו יצא להפצצה.
קישורים חיצוניים
- ג'יימס אלן וורד באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
- נוסח כתב העיטור שהוענק לוורד באתר צלב ויקטוריה
- תמונת מטוסו של וורד לאחר הנחיתה עם החורים שקרע בבד הכנף כדי ליצור לעצמו מאחז יד ורגל, באתר מוזיאון המלחמה האימפריאלי
- איור על פעולתו של וורד בתערוכה The Art of War באתר National Archives
הערות שוליים
- ^ קצינים בכירים בחיל האוויר המלכותי הטילו בתחילה ספק בצדקת הענקת העיטור לוורד, בנימוק שהוא עשה את מה שעשה לצורך הישרדותו האישית.
- ^ וורד היה אחד משמונה ניו זילנדים שעוטרו במהלך במלחמה בעיטור צלב ויקטוריה (מקור: http://web.archive.org/web/20091026220057/http://www.geocities.com/Heartland/Park/7572/nzvcross.txt).
30573091ג'יימס וורד