ג'ו וילסון
 | |||||
| דיוקן רשמי של וילסון בקונגרס, 2016 | |||||
| לידה |
31 ביולי 1947 (גיל: 76) צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית, ארה"ב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | אדיסון גרייבס וילסון האב | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת קרוליינה הדרומית אוניברסיטת וושינגטון ולי | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||
| דת | פרסביטריאניזם[1] | ||||
| |||||
אדיסון גרייבס "ג'ו" וילסון האב (באנגלית: .Addison Graves "Joe" Wilson Sr; נולד ב-31 ביולי 1947) הוא פוליטיקאי אמריקאי, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השני של מדינת קרוליינה הדרומית. וילסון, שהחל כהונתו ב-2001, מייצג מחוז בחירה המשתרע מעיר הבירה קולומביה עד לגבול קרוליינה הדרומית–ג'ורג'יה. בשנים 1985–2001 היה חבר הסנאט של קרוליינה הדרומית. בספטמבר 2009 קטע וילסון את נאום מצב האומה של נשיא ארצות הברית ברק אובמה במהלך ישיבה משותפת של הקונגרס האמריקאי, כשצעק "אתה משקר!". קריאת הביניים הובילה לנזיפתו בידי בית הנבחרים[2].
ביוגרפיה
תחילת דרכו
וילסון נולד בצ'ארלסטון שבקרוליינה הדרומית, בנם של ריי (לבית גרייבס) ויו דוו וילסון. בשנת 1969 השלים באוניברסיטת וושינגטון ולי לימודי תואר ראשון במדע המדינה, שם הצטרף לאחוות "סיגמא נו". ב-1972 קיבל תואר שני במשפטים מבית הספר למשפט של אוניברסיטת קרוליינה הדרומית. בשנים 1972–1975 שירת וילסון בכוחות המילואים של צבא ארצות הברית. לאחר מכן היה פרקליט צבאי במטה של המשמר הלאומי של קרוליינה הדרומית, ושם שירת עד לפרישתו בדרגת קולונל ב-2003. בתחילת דרכו המקצועית היה עורך דין המתמחה בדיני מקרקעין במשרד עורכי דין. עוד הוסיף לכהן כשופט בספרינגדייל.
וילסון היה פעיל בפוליטיקה הרפובליקנית של קרוליינה הדרומית כשהמפלגה בקושי התקיימה במדינה. כשהיה בן 15 השתתף לראשונה במערכת בחירות רפובליקנית, בבחירות האמצע ב-1962. בעבר היה עוזרו של סטרום ת'ורמונד ושל חבר הקונגרס פלויד ספנס (אנ'), קודמו בתפקיד. בשנים 1981 ו-1982, במהלך תקופת כהונות הראשונה של הנשיא רונלד רייגן, היה וילסון סגן היועץ המשפטי במחלקת האנרגיה של ארצות הברית תחת המזכיר ג'יימס אדוארדס, לשעבר מושל קרוליינה הדרומית.
בסנאט של קרוליינה הדרומית
בשנת 1984 נבחר וילסון אל הסנאט של קרוליינה הדרומית כנציג מחוז הבחירה ה-23, בו שוכן מחוז לקסינגטון. הוא נבחר מחדש ארבע פעמים נוספות, ובשלוש האחרונות מהן ניצב ללא מתנגדים. במהלך כהונתו, שהחלה ב-8 בינואר 1985, נהפך מחוז לקסינגטון לאחד מן המעוזות הרפובליקניים המובהקים ביותר במדינה. הוא לא החמיץ מושב חקיקה רגיל במשך 17 שנים. לאחר שהרפובליקנים נטלו את השליטה בבית המחוקקים של קרוליינה הדרומית בבחירות 1996, הפך וילסון לרפובליקני הראשון שיושב בראש ועדת התחבורה של הסנאט המדינתי. בנוסף על כך, וילסון היה חבר במועצת המבקרים של מכללת קולומביה ובחבר הנאמנים של מכללת קוקר.
במהלך כהונתו בסנאט של קרוליינה הדרומית היה וילסון נותן החסות העיקרי למספר הצעות חוק, בהן: חוק להקמת לוחית רישוי של המשמר הלאומי המדינתי, חוק מתן חופשה בתשלום לעובדי המדינה המעניקים סיוע הומניטרי באירועי אסון, והחלת דרישה בחוק לגברים בני 18–26 להירשם במערכת השירות הסלקטיבי בעת הגשת בקשה לרישיון נהיגה. בשנת 2000 נמנה וילסון בין שבעת הסנאטורים שהצביעו נגד הסרת דגל קונפדרציית המדינות של אמריקה מגג קפיטול מדינת קרוליינה הדרומית.
בבית הנבחרים האמריקאי
ב-16 באוגוסט 2001 הלך לעולמו פלויד ספנס, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השני של קרוליינה הדרומית, ובעבר הבוס של וילסון. בעקבות זאת התקיימו בחירות מיוחדות אל בית הנבחרים, בהן התמודד וילסון. לימים סיפר וילסון כי ספנס התקשר אליו על ערש דווי ממיטתו בבית החולים ודחק בו להתמודד לקונגרס[3]. בבחירות המקדימות שנערכו במפלגה הרפובליקנית – התחרות האמיתית במעוז רפובליקני זה – גרף וילסון 75% מקולות הבוחרים. ביום הבחירות המיוחדות ב-18 בדצמבר 2001 נבחר להשלים את שארית כהונתו של ספנס עם 73% מהקולות. בשנת 2002 נבחר לתקופת כהונה מלאה אחרי שגרף 84%. ב-2004 הוזכר כמועמד אפשרי לסנאט של ארצות הברית כמחליפו של הסנאטור הפורש פריץ הולינגס, אך וילסון בחר להתמודד לקדנציה שנייה בבית הנבחרים. מאז נבחר אחת לשנתיים לתקופות כהונה נוספות.
בשידור חי משנת 2002 של תוכנית האירוח "C-SPAN Washington Journal", וילסון ועמיתו לקונגרס בוב פילנר דנו בנשק להשמדה המונית במלחמת עיראק. כשפילנר ציין כי ארצות הברית סיפקה לעיראק "נשק כימי וביולוגי" בשנות ה-80 של המאה ה-20, וילסון הצהיר שטענה זו מומצאת ואמר לפילנר: "השנאה הזו לאמריקה של אנשים מסוימים היא פשוט מקוממת, ואתה צריך להתגבר על זה"; לאחר מכן, בהצהרות לעיתונות, התנצל וילסון על דבריו. במרוצת השנים נתן וילסון את חסותו לעשרות הצעות חוק הנוגעות לגיוס ושימור מורים ואנשי חינוך, בטיחות אש בקמפוסי קולג', דרגות חיילי המשמר הלאומי של ארצות הברית, חימוש טייסי חברות תעופה, זיכויי מס למאמצים, זיכויי מס לתורמי איברים וסוגיות שונות הקשורות בכוחות המזוינים של ארצות הברית. החל מינואר 2006 שמונה הצעות חוק להן היה שותף התקבלו כחוקים בידי מליאת בית הנבחרים. וילסון הוא תומך נלהב באיסור פדרלי על פוקר מקוון, ובמהלך כהונתו קידם חוקים האוסרים הימורים באינטרנט.
ב-9 בספטמבר 2009, במהלך נאום מצב האומה של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בפני ישיבה משותפת של בתי הקונגרס האמריקאי, צעק וילסון ”אתה משקר!” אל עבר הנשיא[4], שתיאר את חזונו לרפורמה במערכת הבריאות: ”יש גם הטוענים כי מאמצנו לרפורמה שלנו יבטח מהגרים בלתי-חוקיים. מדובר בשקר – הרפורמות שאני מציע לא יחולו על מי שנמצא כאן שלא כדין[5].” ראש סגל הבית הלבן, רם עמנואל, פנה מיד לחברי קונגרס רפובליקנים בכירים ותבע מהם לאתר המתפרץ (תחילה לא היה זה ברור באופן מידי כי וילסון הוא זה שהתפרץ לנאום) ולהפציר בו להתנצל מיד. מחוקקים משתי המפלגות גינו את ההתפרצות של וילסון, בהם ג'ון מקיין הרפובליקני. מאוחר יותר באותו היום התנצל וילסון בהצהרה לעיתונות, התנצלות אותה קיבל הנשיא אובמה[6]. חרף התנצלותו בפני הנשיא אובמה, דרשו הדמוקרטים בבית הנבחרים שיתנצל באורח רשמי בפני בית הנבחרים עצמו, אך וילסון מיאן. ב-15 בספטמבר אישרה מליאת בית הנבחרים "החלטת גינוי" (resolution of disapproval) נגד וילסון, ברוב 240 תומכים מול 179 מתנגדים[7].
בדצמבר 2020 נמנה וילסון בין 126 חברי בית הנבחרים מהמפלגה הרפובליקנית שחתמו על מכתב ידידי בית המשפט לשם הבעת תמיכה בתיק "טקסס נגד פנסילבניה", תובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט העליון של ארצות הברית בניסיון לערער על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 במספר מדינות מתנדנדות, בהן ג'ו ביידן ניצח את הנשיא המכהן דונלד טראמפ[8]. בית המשפט העליון מיאן לדון בתיק על סמך שלטקסס אין זכות עמידה לערער על תוצאות בחירות במדינה אחרת, על סמך פרק 3 לחוקת ארצות הברית[9].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ו וילסון בבית הנבחרים האמריקאי (באנגלית)- ג'ו וילסון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
- ^ פרשת ג'ו וילסון אינה דועכת - ג'ימי קרטר: התפרצות המחוקק גזענית, באתר הארץ
- ^ אן גרהרט ופיליפ ראקר, The Gentlemen From South Carolina, באתר וושינגטון פוסט, 11 בספטמבר 2009 (באנגלית)
- ^ דייוויד באטי, 'You lie': Republican Joe Wilson's outburst at Obama health speech, באתר הגרדיאן, 10 בספטמבר 2009 (באנגלית)
- ^ Obama’s Health Care Speech to Congress, באתר הניו יורק טיימס, 9 בספטמבר 2009 (באנגלית)
- ^ AP, Obama accepts apology for Wilson outburst, באתר NBC News, 9 בספטמבר 2009 (באנגלית)
- ^ אלכס איזנסטדאט, Resolution of disapproval passed, באתר פוליטיקו, 15 בספטמבר 2009 (באנגלית)
- ^ מייקל ר. בלוד וניקולס ריקרדי, Biden officially secures enough electors to become president, באתר AP, 5 בדצמבר 2020 (באנגלית)
- ^
הניו יורק טיימס, ביהמ"ש העליון בארה"ב דחה את התביעה של טקסס נגד תוצאות הבחירות, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2020
- בוגרי אוניברסיטת קרוליינה הדרומית
- בוגרי אוניברסיטת וושינגטון ולי
- חברי האספה הכללית של קרוליינה הדרומית
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מקרוליינה הדרומית
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית
- חברי הקונגרס ה-112 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-113 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-114 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-115 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-117 של ארצות הברית
- תנועת מסיבת התה: אישים
- אמריקאים שנולדו ב-1947