ג'ורג' וושינגטון (ממציא)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ג'ורג' קונסטנט לואיס וושינגטון (באנגלית: George Constant Louis Washington; 20 במאי 1871 – 29 במרץ 1946) היה ממציא ואיש עסקים אמריקאי. וושינגטון זכור הודות להמצאתו, גרסה מוקדמת של קפה נמס, וכן הודות לחברה שהוא ייסד לשם ייצור המוני של ההמצאה שלו, שנקראה "G. Washington Coffee Refining Company".[1]
וושינגטון הגיע כמהגר ממולדתו בלגיה ב-1897, ועסק במספר מקצועות טכניים לפני שהחל לייצר קפה נמס לאחר שביקר בגואטמלה ב-1906 או ב-1907. הוא החל לייצר את הקפה שלו ב-1909 והקים חברה כדי לייצר אותו ב-1910. החברה שהוא הקים שגשגה, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה היא סיפקה מצרכים לכוחות הלוחמים. מוצרי החברה פורסמו בעיתונים וברדיו שהיו נפוצים בניו יורק. הצלחת החברה שלו הפכה את וושינגטון לאמיד כלכלית. הוא התגורר בתחילה בברוקלין, וב-1927 הוא עבר להתגורר באחוזה בניו ג'רזי. וושניגטון היה נשוי ואב לשלושה ילדים.
שלוש שנים לפני מותו של וושינגטון נמכרה החברה שלו לחברה אחרת. אף שהמותג שלו חדל מלהתקיים ב-1961, שמו של וושינגטון עודנו נמצא בשימוש בשם המוצר "G. Washington's Seasoning & Broth".
ילדות ונעורים
ג'ורג' וושינגטון נולד ב-20 במאי 1871 בקורטרייק, בלגיה, לז'אן גיום וושינגטון (ג'ון ויליאם וושינגטון) מאנגליה ומארי לואיז טאנט מבלגיה. לפי חוק הלאום הבלגי באותה תקופה, ג'ורג' נחשב לאזרח בריטי עד התאזרחותו בארצות הברית בשנת 1918.
מאוחר יותר עבר וושינגטון להתגורר בבריסל, וקיבל תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת בון שבגרמניה.
קריירה מוקדמת
בדצמבר 1895 נישא ווישנגטון לאנג'לין סלין וירג'יניה. על פי התיעוד באליס איילנד הגיע הזוג לארצות הברית ב-6 באוקטובר 1896, אך מפקד האוכלוסין של ארצות הברית קובע שהם היגרו לשם בשנת 1897. בני הזוג וושינגטון התיישבו באזור ניו יורק, שם נולדו להם שלושה ילדים: לואיזה (נולדה במאי 1897), איירין (נולדה במאי 1898) וג'ורג' (נולד באוגוסט 1899). מיד לאחר ההתיישבות בניו יורק הקים וושינגטון מפעל מנורות נפט בג'רזי סיטי, אך עזב אותו עם התפתחות נורות הלהט והקים במקום זאת מפעל לייצור מצלמות, שגם אותו זנח תוך תקופה קצרה.
על פי מפקד האוכלוסין האמריקאי של שנת 1900, וושינגטון, שנרשם במפקד כממציא, היה בן 29 וגר בבית שכור בברוקלין עם אשתו בת ה-23, שלושת ילדיהם הקטנים, אחותו בת ה-25, שלושה משרתים ובנם של שניים מהמשרתים.
בשנת 1906 או 1907 ניסה וושינגטון את מזלו בגידול בקר בגואטמלה, ובינתיים החל לעבוד על הפיתוח המרכזי שלו - הקפה הנמס. לאחר תקופה של כשנה בגואטמלה חזר וושינגטון לניו יורק. אביו נשאר בגואטמלה ומת שם בשנת 1912.
חיים אישיים
אחרי שעסק הקפה שלו נוסד ב-1910, התיישב וושינגטון בשכונת פארק סלופ (אנ') שבניו יורק.
בה בעת, החזיק וושינגטון בנכס גדול אחר בקרבת העיר בלפורט (אנ') שבמרכז לונג איילנד. ב-1938 עברה אחותו של וושינגטון להתגורר בקרבת הנכס השני שלו, יחד עם בני משפחתה. וושינגטון המשיך להחזיק בנכס זה, עד שהאחרון נמכר ב-1943. לאחר הרכישה הוסב המקום למתחם שכלל מסעדה, בית מלון ואולם אירועים. המקום נמכר פעם נוספת ב-1950, ושם הוקם מחנה לילדים. ב-1959 התרחש ניסיון לפתוח מחדש בית מלון במקום, ניסיון שלא צלח. ב-1960 העביר המקום בעלות פעם נוספת, לרשותה של אגודה נוצרית, וזו ייסדה שם בית ספר. בראשית המאה ה-21 חולקה הבעלות על המקום, וזו הוענקה לעמותות מקומיות ולתושבת בלפורט איזבלה רוסליני.[2]
עם העברת החברה שלו לניו ג'רזי, בעקבות רכישת קרקע שם ב-1927, עבר וושינגטון לאחוזתו לשעבר של המושל פרנקלין מרפי (אנ') ב"חוות פרנקלין" שבמנדהם (אנ'). וושינגטון אהב חיות אקזוטיות וגינון. על פי עדויות שכניו בלונג איילנד, הוא נראה לעיתים קרובות עם ציפור או קוף על כתפו. בשני גני החיות שלו וושינגטון הציג בעיקר ציפורים נדירות, אך בעלי חיים כמו צבאים, כבשים, עיזים ואנטילופות מתועדים גם הם בגן החיות בבלפורט, וצבאים, למות וזברות מתועדים בין מאות של בעלי חיים בגן החיות הגדול יותר, במנדהם.
וושינגטון היה חבר פעיל במועדון הלוטוס, מועדון ספרותי לגברים בניו יורק.
שמו של וושינגטון הועלה לזמן קצר עבור הבחירות לנשיאות ב-1920 בפריימריז של דרום דקוטה ל"מפלגה האמריקאית", אם כי המסמכים הוגשו מאוחר מכדי להתקבל. עם זאת, ייתכן שהמינוי היה סאטירי בלבד - וושינגטון לא היה זכאי לתפקיד זה בכל מקרה, מכיוון שהיה יליד חוץ.
המצאה ופעילות מסחרית
ג'ורג' וושינגטון החזיק בלמעלה מ-24 פטנטים, בתחומים כגון מנורות נפט, מצלמות ועיבוד מזון. הוא לא היה הראשון שהמציא תהליך של עיבוד קפה נמס: דייוויד סטרנג מניו זילנד הגיש לראשונה פטנט ב-1890 לקפה נמס, שנמכר תחת השם "הקפה של סטרנג" (Strangs Coffee). גם הכימאי היפני סאטורי קאטו פיתח מוצר דומה, אך המצאתו של וושינגטון הייתה הראשונה שהובילה לייצור מסחרי בקנה מידה גדול. פדריקו לנהוף ווילד, רופא גרמני-גואטמלי, יחד עם אדוארדו ט. קבררוס, פיתחו גם כן תהליך עיבוד קפה נמס בערך בתקופה זו, אותו שיווקו מאוחר יותר באירופה; אך מכיוון שווילד היה הרופא האישי של וושינגטון, יש טענה שתגליותיהם לא היו עצמאיות.
הקפה הנמס של וושינגטון שווק לראשונה, ב-1909, בשם "Red E Coffee" (משחק מילים על המילה "ready" - מוכן), וחברת הזיקוק לקפה "G. Washington" נוסדה ב-1910. מפעל הייצור הראשון של וושינגטון היה במתחם התעשייה בוש טרמינל בברוקלין, וב-1927 הועבר המפעל לניו ג'רזי.
פרסומי החברה הדגישו לעיתים קרובות את הנוחות, המודרניות והנקיות, כביכול, של הקפה הנמס. נטען שהוא טוב יותר לעיכול, ואפילו שאין לו את התכונות המעוררות של הקפה הרגיל (תכונות אלה הן השפעה ישירה של הקפאין שבמשקה, והן קיימות בשתי הצורות).
לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, השימוש של הצבא האמריקאי בקפה הזניק את המכירות של החברה. קידום נוסף ברווחים הגיע כאשר החברה נתנה חסות לסדרת הרדיו "הרפתקאותיו של שרלוק הולמס" ב-NBC, החל מ-1930 ועד 1935. הסדרה החלה בכך שד"ר ווטסון הזמין את המאזינים להקשיב לזכרונותיו, שסופרו ליד ”אש יוקדת וכוס של G. Washington מתבשלת.”
המכונה הראשונה לעיבוד קפה נמס נחשבה לבעלת איכות גרועה וטעם לא נעים, ולפיכך היא הייתה מוצר נחות.
וושינגטון הסתבך עם הממשלה הפדרלית של ארצות הברית בסוגיות מיסוי, שנגעו למערכת היחסים הכלכלית בינו לבין החברה שלו. בנובמבר 1918 ערך וושינגטון הסכם עם החברה כדי להשתמש בסוד מסחרי באשר לייצור הקפה. חודש מאוחר יותר הוא העניק 80% מהבעלות על החברה למשפחתו הקרובה. בני משפחת וושינגטון התעקשו כי אין להם צורך לשלם מיסים מרווחיהם. העניין הועבר למשרד לוועדה לענייני מס, ולאחר מכן לבית המשפט לערעורים, שהאשימה ב-1927 את משפחת וושינגטון ברוב של שני שופטים מול אחד. בקשתם לערער לבית המשפט העליון של ארצות הברית לא התקבלה.
חוזים צבאיים
המוצר של וושינגטון, שהיה ייחודי בזמנו, היה בשימוש נרחב כמנות קרב במהלך מלחמת העולם הראשונה. צריכת קפה בשדה הקרב נתפסה באותם הימים כמועילה, כיוון שהיא העלתה את רמת הקפאין בדמם של החיילים, חומר חיוני לערנות בזמן לחימה. הקפה היה בשימוש בקרב חיל המשלוח הקנדי בין השנים 1914 ל-1917, אז הצטרף חיל המשלוח של ארצות הברית ללחימה וכל הייצור הועבר לשימוש צבאי אמריקאי. גם יצרנים חדשים וקטנים יותר קמו כדי לענות על רמת הביקוש הגבוהה של הצבא לקפה.
הקפה הפך לפופולרי בקרב החיילים. היתרון הבולט של הקפה היה, כאמור, העלייה ברמת הקפאין שהייתה נוצרת משתייתו, ולאו דווקא הטעם שלו.
מנות שחילק הצבא האמריקאי במהלך המלחמה הכילו כשבעה גרמים של קפה להכנה מהירה. כל קופסה ארוזה נועדה לשימוש של אדם אחד. הקופסות נארזו במיכלים שכללו עשרים וארבע קופסות כל אחד. קפה כזה נכלל גם בקופסות שימורים. במהלך מלחמת העולם השנייה, עשה צבא ארצות הברית שימוש חוזר במוצריו של וושינגטון. עם זאת, במלחמה זו נעשה שימוש גם במוצרים של חברות אחרות לייצור קפה שהתפתחו בין שתי מלחמות העולם, כגון נסקפה, כדי לענות על צורכי הצבא.
שנים אחרונות
ב-1943 חברת "G. Washington Coffee Refining Company" נרכשה בידי American Home Products, וג'ורג' וושינגטון יצא לגמלאות. הרכישה של החברה, אשר הוחזקה ברובה על ידי משפחתו של וושינגטון, הייתה בתמורה ל-29,860 מניות (כ-1.7 מיליון דולר) ממניות American Home Products בתקופה שבה American Home Products הייתה בתקופה של רכישה אינטנסיבית, ורכשה 34 חברות בשמונה שנים. קלרנס מארק, המנכ"ל של G. Washington, החליף את וושינגטון בניהול החברה הממוזגת.
בשנותיו האחרונות של וושינגטון הוא מכר את הנכס "חוות פרנקלין" והתגורר בבית בניו, ורנון רואד במנדהאם. הלה נפטר שלוש שנים לאחר שהחברה שלו נמכרה, ב-29 במרץ 1946, במנדהאם שבניו ג'רזי, לאחר מחלה, בגיל 74[1]. הלווייה שלו נערכה שלושה ימים לאחר מכן.[3]
מורשת
המותג "G. Washington Coffee" חדל מלהתקיים ב-1961, כאשר המפעל של וושינגטון בניו ג'רזי נמכר לאחת מחטיבותיה של חברת קוקה קולה. השריד האחרון לשמו של המותג שרד בשם "G. Washington's" Seasoning & Broth". מותג זה נמכר על ידי "American Home Products" בשנת 2000, ולאחר שעבר דרך מספר מתווכים, הוא נוהל על ידי ".Homestat Farm, Ltd" מאז 2001.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 TIMES, Special to THE NEW YORK (1946-03-30). "G. WASHINGTON, 74; BEGAN COFFEE FIRM; Head of Refining Company for 33 Years Dies in Jersey-- Founded Business in 1910". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ Isabella Rossellini Conserves 20 Acres for Agriculture in Brookhaven With Peconic Land Trust, באתר "edible" (באנגלית)
- ^ "Deaths", The New York Times, March 30, 1946.
- ^ G. Washington's Seasoning & Broth History, HomestatFarm
33341172ג'ורג' וושינגטון (ממציא)