ג'ונה גולדברג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית אישיות ריקה ג'ונה ג'ייקוב גולדברג (באנגלית: Jonah Jacob Goldberg;‏ 21 במרץ 1969) הוא בעל טור, סופר, פרשן פוליטי ושמרן יהודי-אמריקאי. גולדברג היה העורך המייסד של National Review Online, הגרסה הדיגיטלית של National Review, ובין השנים 1998–2019 היה עורך ה־National Review.[1] הוא כותב טור פוליטי שבועי בלוס אנג'לס טיימס[2] וב-2019 היה עורך מייסד של המגזין השמרני המקוון The Dispatch (אנ') יחד עם סטיבן הייז.[3][4]

גולדברג חיבר כמה ספרים רבי-מכר, ובהם הספר למי קראת פשיסט? שיצא לאור בינואר 2008. ב-2012 הוציא ספר נוסף בשם עריצות הקלישאות: איך הליברלים מרמים במלחמת הרעיונות,[5] וב-2018 הוציא רב מכר נוסף בשם התאבדות המערב (אנ').[6]

גולדברג מתארח באופן קבוע ברשתות חדשות כמו CNN ו-MSNBC, ומופיע בתוכניות טלוויזיה שונות, ובהן בוקר טוב אמריקה, לארי קינג לייב, זמן אמיתי עם ביל מאהר, התוכנית של גלן בק (אנ'), הדיילי שואו ועוד. הוא היה חבר פאנל קבוע בשורה של תוכניות אקטואליה.[4] למרות היותו שמרן, גולדברג לא נמנע מלהעביר ביקורת על דונלד טראמפ ועל שמרנים אחרים,[7] וכן על התנהלותה של התקשורת השמרנית בשנותיו של טראמפ.[8] יחד עם הייז הוא התפטר בנובמבר 2021 מפוקס ניוז בעקבות סרט תיעודי שהפיק טאקר קרלסון ובו נטען שאירועי 6 בינואר וההסתערות על הקפיטול הם חלק מקונספירציה.[9]

חיים אישיים

גולדברג נולד באפר וסט סייד ברובע מנהטן בניו יורק לאמו, לוסיאן גולדברג (אנ') (לבית שטיינברגר), סוכנת ספרותית יהודייה שהתפרסמה בפרשת מוניקה לווינסקי ונפטרה ב-2022, ולאביו, סידני גולדברג, איש תקשורת שנפטר ב-2005, ולפי בנו היה אפיסקופלי, אך בבית הוא קיבל חינוך משולב של שתי הדתות.[10]

לאחר שסיים את לימודיו בתיכון ב-1987, עזב גולדברג את ניו יורק כדי ללמוד בגוצ'ר קולג' (אנ') בטוסון שבמרילנד, שם קיבל תואר ראשון במדעי המדינה ב-1991.[11] כבר בהיותו בגוצ'ר, היה גולדברג מעורב פוליטית ושימש כעורך שותף של עיתון בית הספר במשך שנתיים. בהמשך עבד כמתמחה ביונייטד פרס אינטרנשיונל ובכלי תקשורת נוספים, וכמו כן עבד תקופה בבית הוצאה לאור בניו יורק.

לאחר שסיים את לימודיו, גולדברג לימד אנגלית בפראג במשך פחות משנה, לפני שעבר לוושינגטון די. סי. ב-1992 כדי לעבוד ב-AEI, שם עבד כתחקירן למאמרים ולספר של בן ווטנברג (אנ'), וכמו גם בעזרה להפקת סרטי תעודה עבור PBS.[12] גולדברג הוזמן גם לכהן בחבר הנאמנים של מכללת גוצ'ר מיד לאחר שסיים את לימודיו ב-1991, תפקיד אותו מילא במשך שלוש שנים.[13]

בשנת 1994, גולדברג הפך למפיק מייסד של מכון החשיבה עם בן ווטנברג (אנ'). באותה שנה עבר לניו ריבר מדיה, חברת הפקות טלוויזיה עצמאית. גולדברג עבד על מספר רב של פרויקטים בטלוויזיה ברחבי ארצות הברית, באירופה וביפן. הוא כתב, הפיק וערך שני סרטים תיעודיים עבור ניו ריבר מדיה. ב-1998 הצטרף ל־National Review כעורך, ובהמשך אותה שנה התבקש להפיק את המגזין הדיגיטלי של העיתון, ולאחר כמה שנים הפך לעורך הראשי שלו.

גולדברג נשוי לג'סיקה גאבורה (אנ'), סופרת שמרנית וכותבת נאומים ראשית ויועצת מדיניות בכירה לשעבר של התובע הכללי לשעבר, ג'ון אשקרופט.[14] לבני הזוג יש בת אחת, והם גרים בשכונת פאליסאדס, וושינגטון די. סי..[4] אחיו של גולדברג, יהושע, נפטר ב-2011 לאחר שנפצע בתאונה.[15]

פרשת מוניקה לווינסקי

אמו של גולדברג, לוסיאן גולדברג (אנ') הייתה מעורבת בשערוריית קלינטון-לוינסקי.[16] גולדברג התייחס לפרשה ולהקלטות שעמדו במוקד השערורייה, וסיפר כי אמו הייתה זו שיעצה ללינדה טריפ להקליט את שיחותיה עם מוניקה לווינסקי, במה שהוביל גם אותו עצמו להיות מעורב בשולי הפרשה.[17]

עבודתו

כתיבה עבור National Review ובמקומות נוספים

כאמור, החל משנת 1998 ועד 2019, גולדברג היה עורך וכותב טור דו-שבועי בנשיונל ריוויו, שהועתק גם במספר עיתונים ברחבי ארצות הברית. גולדברג גם נהג לפרסם מדור קליל יותר של הומור ופרשנות תרבותית.[18]

מלבד היותו חבר מערכת בעיתון USA Today, הוא כתב גם עבור הניו יורקר, וול סטריט ג'ורנל, קומנטרי, פאבליק אינטרסט, ויקלי סטנדרד, ניו יורק פוסט וסלייט. ב-2005 צורף גם לצוות העורכים של לוס אנג'לס טיימס. גולדברג גם פרסם מספר מאמרים באתר הישראלי השמרני מידה.[19]

בשנת 2020, גולדברג ייסד את The Dispatch (אנ'), כלי תקשורת מקוון שמטרתו להציע ניתוח פוליטי, חברתי ותרבותי מנקודת מבט של מרכז-ימין.[20]

גולדברג ב-2007

מדיה מקוונת

גולדברג מנחה פודקאסט ראיונות המכסה מגוון נושאים בתחומי הפוליטיקה, התיאוריה השמרנית והאקטואליה. הוא משתתף תדיר גם בתוכניות שונות באתרי דיונים ומתארח בפודקאסטים נודעים.[21] מ-2006 עד 2010, הוא היה משתתף באופן סדיר גם באתר הבלוגים Bloggingheads.tv (אנ').

ספרים

ספרו הראשון של גולדברג, למי קראת פשיסט?[22][23] יצא לאור בינואר 2008. הוא הגיע למקום הראשון ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס בקטגוריית ספרי עיון בכריכה קשה. כמה היסטוריונים, בעיקר משמאל, טענו כי הספר הוא "תעמולה"[24] או "פרובוקטיבי"[25] וקבעו כי מסקנותיו שגויות.[26] ב-2012 יצא ספרו השני עריצות הקלישאות: איך הליברלים מרמים במלחמת הרעיונות, שהודפס בהמשך גם בכריכה רכה באפריל 2013. לשני הספרים יצאו גם גרסאות אודיו להאזנה. ב-2018 יצא לאור ספרו השלישי, התאבדות המערב (אנ'), המתמקד בנזקים שגורמים הפופוליזם ופוליטיקת הזהויות.

דעותיו כפרשן

גולדברג מרבה לעסוק בנושאים כמו צנזורה, מריטוקרטיה, חירות, פדרליזם ובפרשנות של החוקה. הוא תוקף באופן שיטתי את האתיקה והמוסר של הליברלים והדמוקרטים, מתנגד חריף לפוליטיקת הזהויות,[27] ועוסק גם בחילוקי הדעות שלו עם ליברטריאנים. בתקופת נשיאותו של דונלד טראמפ, ביקר גולדברג את הטראמפיזם וטען כי ישנו ריקבון מוסרי במפלגה הרפובליקנית.[28]

גולדברג תמך במלחמת עיראק וגם בהמשך, באוקטובר 2006, כינה את הפלישה לעיראק "טעות אצילה".[29] הוא גם תומך בהתערבות צבאית אמריקאית במקומות אחרים בעולם. הוא הגן על הקולוניאליזם לאורך ההיסטוריה במקומות כמו אפריקה, וטען שהוא היה מועיל יותר מכפי שמתייחסים אליו בדרך כלל. הוא גם לגלג על הגישה התומכת ברב-תרבותיות, וציטט את האמירה המפורסמת ש"אי אפשר להשוות בין להנחית אדם על הירח ובין לתקוע עצם באף".[30] גולדברג גם נוהג ללגלג על רעיונות של צדק חברתי הכוללים בעצם "דברים טובים שאף אחד לא צריך להתווכח עבורם ואף אחד לא מעז להתנגד להם".[31][32]

במהלך שנות כהונתו של טראמפ, גולדברג היה ביקורתי מאוד כלפי החיבוק שקיבל טראמפ מהתקשורת השמרנית. הוא תקף את המוסריות של הנשיא וקבע כי "כבר כמעט חמש שנים, ברור שטראמפ אינו כשיר לתפקיד".[33] בעקבות כך, סיפר כי הוא מתקשה להרגיש בבית במפלגה הרפובליקנית על אף דעותיו.[34]

עם זאת, לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024, הזדעזע מדרישתו של ג'ו ביידן שישראל לא תיכנס לרפיח במסגרת מלחמת חרבות ברזל, ורמז כי הוא שוקל מחדש את עמדתו הפוליטית.[35]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ונה גולדברג בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Stay-Puft Socialism, Luxurious Infanticide, National Review, ‏2019-03-01 (באנגלית אמריקאית)
  2. ↑ Jonah Goldberg, Los Angeles Times, ‏2025-02-18 (באנגלית אמריקאית)
  3. ↑ Concha, Joe (2019-10-08). "Jonah Goldberg, Steve Hayes launch conservative media company The Dispatch". The Hill (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-02-19.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 About Jonah, Jonah Goldberg (באנגלית אמריקאית)
  5. ↑ Klein, Joe (2012-05-18). "Hating Liberals". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-02-19.
  6. ↑ "Hardcover Nonfiction Books - Best Sellers - Books - May 20, 2018 - The New York Times". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-02-19.
  7. ↑ אתר למנויים בלבד אלחנן שפייזר, ‏עלייתו ונפילתו של דונלד טראמפ, בעיתון מקור ראשון, 26 ביוני 2020
  8. ↑ Michael Calderone, Trump critics on the right join the media wars, POLITICO, ‏2019-10-08 (באנגלית)
  9. ↑ Two Fox News pundits quit over concerns about ‘conspiracy-mongering’ Jan. 6 documentary, washingtonpost, ‏22.11.21
  10. ↑ Politicizing Christmas, National Review, ‏2004-12-23 (באנגלית)
  11. ↑ Chick Politics, National Review, ‏2001-04-18 (באנגלית אמריקאית)
  12. ↑ PBS - A Third Choice, www.pbs.org
  13. ↑ Taking Conservatism Seriously, National Review, ‏2001-06-08 (באנגלית אמריקאית)
  14. ↑ "WEDDINGS; Jessica Gavora, Jonah Goldberg". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2001-08-26. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-02-20.
  15. ↑ Josh Goldberg, RIP, National Review, ‏2011-02-12 (באנגלית אמריקאית)
  16. ↑ Salon Media Circus | The jester of Monicagate, web.archive.org, ‏2006-06-19
  17. ↑ The Incredible Shrinking Clinton, National Review, ‏2004-06-23 (באנגלית אמריקאית)
  18. ↑ The Masthead, National Review, ‏2017-12-20 (באנגלית אמריקאית)
  19. ↑ ג'ונה גולדברג, מחבר ב, באתר מידה, ‏2020-04-14
  20. ↑ McKay Coppins, The Conservatives Trying to Ditch Fake News, The Atlantic, ‏2020-01-31 (באנגלית)
  21. ↑ Listen to GLoP Culture on Ricochet, ricochet.com
  22. ↑ ג'ונה גולדברג, פשיזם ליברלי - פרק מתוך ספרו של יונה גולדברג היוצא לאור במסגרת ספריית שיבולת, באתר מידה, ‏2018-11-01
  23. ↑ רונן שובל, למי קראת פשיסט? הספר שמציב מראה מול השמאל, באתר מידה, ‏2019-06-20
  24. ↑ [https://web.archive.org/web/20100128034040/http://www.hnn.us/articles/122473.html An Academic Book � Not!], web.archive.org, ‏2010-01-28
  25. ↑ Nonfiction Reviews: Week of 11/26/2007 - 11/26/2007 - Publishers Weekly, web.archive.org, ‏2007-12-10
  26. ↑ Matthew Feldman, Poor Scholarship, Wrong Conclusions, History News Network (באנגלית)
  27. ↑ ג'ונה גולדברג, הסכנה האמיתית של פוליטיקת הזהויות, באתר מידה, ‏2019-07-14
  28. ↑ Jonah Goldberg Tribune Content, Jonah Goldberg: Republicans look for a path away from the Trump fiasco, Tulsa World, ‏2020-12-05 (באנגלית)
  29. ↑ Iraq Was a Worthy Mistake, National Review, ‏2006-10-20 (באנגלית אמריקאית)
  30. ↑ Three Cheers For Aristocracy, National Review, ‏1999-12-13 (באנגלית אמריקאית)
  31. ↑ PragerU (2014-03-24), What is Social Justice? | 5 Minute Video, נבדק ב-2025-02-20
  32. ↑ ג'ונה גולדברג, לא צדק, ובטח לא חברתי: הבעיה עם תנועת "הצדק החברתי", באתר מידה, ‏2019-06-10
  33. ↑ Screwtape Went Down to Georgia, The Dispatch, ‏2025-02-20 (באנגלית אמריקאית)
  34. ↑ Amanda Darrach, Jonah Goldberg is ‘ideologically grounded, but I feel politically homeless’, Columbia Journalism Review (באנגלית)
  35. ↑ אלחנן שפייזר, "טראמפ 2024": האולטימטום של ביידן מחזיר ימנים למפלגה הרפובליקנית, באתר מקור ראשון, ‏9.5.2024
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'ונה גולדברג40640187Q1686927

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27ונה_גולדברג&oldid=2921911"