ג'ון ה. סונונו
 | |||||||||
| דיוקנו הרשמי של סונונו כמושל ניו המפשייר | |||||||||
| לידה |
2 ביולי 1939 (גיל: 85) הוואנה, קובה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ג'ון הנרי סונונו | ||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||
| השכלה | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | ||||||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
ג'ון הנרי סונונו (באנגלית: John Henry Sununu; נולד ב-2 ביולי 1939) הוא פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושל ה־75 של ניו המפשייר בין השנים 1983–1989 וכראש סגל הבית הלבן תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש בין השנים 1989–1991.
סונונו נולד בקובה לאב אמריקאי ולאם סלוודורית, והוא ממוצא יווני, היספני ולבנוני – מה שהפך אותו לאמריקאי-ערבי, אמריקאי-יווני ואמריקאי-היספני הראשון שכיהן כמושל ניו המפשייר וכראש סגל הבית הלבן. הוא אביו של ג'ון א. סונונו, לשעבר סנאטור מטעם ניו המפשייר, ושל כריס סנונו, לשעבר מושל ניו המפשייר. בין השנים 2009–2011 כיהן כיו"ר המפלגה הרפובליקנית של ניו המפשייר.
ראשית חייו
סונונו נולד בהוואנה, בירת קובה, בשעה שהוריו ביקרו שם בנסיעת עסקים[1]. הוא בנם של ויקטוריה (לבית דאדא) וג'ון סאלח סונונו, מפיץ סרטים בין-לאומיים. משפחת אביו מרקע כנוצרי יווני-אורתודוקסי והיא היגרה לארצות הברית מלבנון בראשית המאה ה-20. שורשיו המשפחתיים בצד זה הם מהפזורה היוונית-נוצרית בירושלים וגם ערביים מביירות. ג'ון סאלח סונונו נולד בבוסטון שבמסצ'וסטס. אמו, ויקטוריה דאדא, נולדה באל סלוודור. גם משפחתה הייתה יוונית-אורתודוקסית, ממוצא יווני והיספני, והתיישבה באמריקה המרכזית בראשית המאה ה-20.
כילד, סונונו ביקר בביירות בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20. הוא גדל בניו יורק ולמד באקדמיה הצבאית לה סאל שבלונג איילנד. בשנת 1961 השלים לימודי תואר ראשון, ב-1963 קיבל תואר שני, וב-1966 קיבל תואר דוקטור מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס – כולם בהנדסת מכונות. במהלך לימודיו הגבוהים היה חבר באחווה פי סיגמא קפא.
תחילת דרכו הפוליטית
בין השנים 1966 ל-1982 לימד סונונו באוניברסיטת טאפטס, שם היה פרופסור מן המניין להנדסת מכונות. בין השנים 1968 ל-1973 כיהן כסגן דקאן הפקולטה להנדסה באוניברסיטה. עד 1988 סונונו שמר על תוארו והטבות שכר הלימוד למשפחתו מטאפטס במהלך חופשה ללא תשלום בת שש שנים – דבר שנחשב לנדיר במיוחד – אשר חפפה לכהונתו כמושל. בנוסף, הוא היה חבר במועצה המייעצת של תוכנית הטכנולוגיה והמדיניות במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס מ-1984 עד 1989.
סונונו, חבר המפלגה הרפובליקנית, ייצג את מחוז רוקינגהם החמישי בבית הנבחרים של ניו המפשייר בין השנים 1973–1975. הוא התמודד על מושב בסנאט של ניו המפשייר ב-1974 וב-1976, אך הפסיד בבחירות הכלליות בשני המקרים לדלברט פ. דאונינג. בנובמבר 1978 התמודד למועצת המבצעת של ניו המפשייר, אך הפסיד בבחירות הכלליות לדאדלי דאדלי (אנ'). בשנת 1980 התמודד אל הסנאט של ארצות הברית, אך הפסיד בבחירות המקדימות לוורן רודמן[2].
מושל ניו המפשייר
בנובמבר 1982 נבחר סונונו למושל ניו המפשייר, לאחר שגבר בבחירות הכלליות על המושל הדמוקרטי המכהן יו גלן (אנ') עם 51.47% מקולות הבוחרים[3].
סונונו הושבע כמושל ה-75 של ניו המפשייר ב-6 בינואר 1983, ונבחר מחדש פעמיים, וכך כיהן שלוש כהונות רצופות. הוא היה המושל הערבי-אמריקאי הראשון של ניו המפשייר. במהלך כהונתו שימש כיושב ראש קואליציית מושלי צפון-מזרח ארצות הברית, איגוד המושלים הרפובליקנים, ובשנת 1987 – אגודת המושלים הלאומית.
סונונו עורר זעם בקרב גורמים מסוימים כאשר היה המושל היחיד מבין מדינות ארצות הברית שלא קרא לבטל את החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם שקבעה כי הציונות היא גזענות. מאוחר יותר שינה את עמדתו בנושא ותמך במצע הפרו-ישראלי של המפלגה הרפובליקנית בבחירות 1988[4].
ראש סגל הבית הלבן
סונונו היה ראש סגל הבית הלבן תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש וכיהן בתפקיד בין השנים 1989–1991. ב-21 במאי 1990 כינה אותו מגזין טיים "השוטר הרע של בוש" על שערו[5].
סונונו נחשב לאחראי לוויתור של בוש באמצע כהונתו על הבטחת הקמפיין שלו מ-1988 "קראו את שפתיי: לא עוד מיסים" (אנ'). בספרו "Losing Earth: The Decade We Almost Stopped Climate Change", כתב נייתניאל ריץ' כי בנובמבר 1989 סיכל סונונו את חתימת ארצות הברית על הסכם של 67 מדינות בוועידת האקלים בנורדווייק (אנ'), שנועד להקפיא את פליטת פחמן דו-חמצני ולצמצמה ב-20% עד 2005. ריץ' תיאר אותו כמי שהנהיג מאמץ מתוזמר לבלבל את הציבור בנושא ההתחממות הגלובלית, והפך אותו מנושא בהול וא-פוליטי לוויכוח מפלגתי[6]. כשנשאל לגבי תפקידו במניעת ההסכם, אמר סונונו: ”זה לא יכול היה לקרות, כי באותה תקופה המנהיגים בעולם רק חיפשו איך להיראות תומכים במדיניות, מבלי להתחייב לצעדים שיגזלו ממשאביהם.”
סונונו המליץ לנשיא בוש למנות את דייוויד סוטר, יליד ותושב ניו המפשייר, לשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, בעקבות המלצה של ידידו הקרוב הסנאטור וורן רודמן. הוול סטריט ג'ורנל תיאר את סוטר כ"שופט ליברלי" והאשים את רודמן בכך ש"מכר" אותו לסונונו בתור מועמד שמרני שניתן לאשר בסנאט ללא מאבק, וזאת לאחר שהמועמדות הקודמת של רוברט בורק נתקלה בהתנגדות עזה. רודמן כתב בספר זיכרונותיו כי חשד מלכתחילה שסוטר לא יבטל תקדימים ליברליים. מאוחר יותר אמר סונונו כי התאכזב מעמדותיו של סוטר, והיה מעדיף שיתיישר יותר עם השקפותיו של השופט אנטונין סקאליה.
ביום השנה ה-24 לתקרית ליברטי, כ-50 ניצולים מספינת ליברטי, ובהם קפטן ויליאם מקגונאגל, הוזמנו לבית הלבן לפגישה עם הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש, בפגישה שאורגנה על ידי חברי הקונגרס לשעבר פול פינדלי (אנ') ופיט מקלוסקי (אנ')[7]. לאחר שהמתינו למעלה משעתיים, הנשיא בוש נופף להם בעת שחלף על פניהם במכונית הנשיאותית, אך לא נועד עמם באופן אישי. רבים מהניצולים הביעו את אכזבתם מכך. במקום זאת, סונונו והיועץ לביטחון לאומי ברנט סקוקרופט קיבלו את פניהם. תת אדמירל תומאס א. ברוקס, שהתבטא בעבר בתמיכה בניצולי הליברטי, העניק להם ציון לשבח יחידתי נשיאותי, שנחתם על ידי הנשיא לינדון ג'ונסון אך מעולם לא הוענק. גם יושב ראש המטות המשולבים לשעבר, האדמירל תומאס הינמן מורר (אנ'), שהיה מזה שנים תומך בניצולי הליברטי, נכח במפגש. הפגישה עוררה התנגדות מצד הליגה נגד השמצה, שחששה שהמפגש נובע מניסיון לקדם את הנרטיב שישראל תקפה את הספינה במכוון, בניגוד לגרסה המוצהרת של ישראל וארצות הברית שהיה מדובר במקרה של טעות בזיהוי[8].
בזבוז כספי ציבור
כראש סגל הבית הלבן, יצא סונונו לנסיעות אישיות, בין היתר לחופשות סקי, וסיווג אותן כנסיעות רשמיות בתואנות שונות כגון "שימור הסביבה" או קידום יוזמת "אלף נקודות האור". הוושינגטון פוסט דיווח כי מטוסיו של סונונו "לקחו אותו לאירועי גיוס כספים של רפובליקנים אמידים, אתרי סקי, אתרי גולף ואפילו לרופא השיניים שלו בבוסטון"[9]. סונונו שילם לממשלה הפדרלית רק 892 דולר עבור טיסותיו במטוסי חיל האוויר של ארצות הברית, ששוויין הכולל נאמד ביותר מ-615 אלף דולר. סונונו גרס כי השימוש שלו במטוסים היה הכרחי משום שהיה עליו להיות זמין לטלפון בכל עת מסיבות של ביטחון לאומי[10].
בעקבות הפרשה, סונונו הפך מושא לעג בתוכניות אירוח רבות. המצב החמיר זמן קצר לאחר מכן, כאשר – לאחר שהפיץ שמועות על קשיים כלכליים במשפחתו – נראה נוסע במכונית ממשלתית ממשרדו בוושינגטון אל מכירה פומבית של בולים נדירים בבית המכירות הפומביות כריסטי'ס שבניו יורק, שם הוציא 5,000 דולר על בולים נדירים. סונונו שלח את הרכב והנהג חזרה לוושינגטון כשהם ריקים, בעודו עצמו שב במטוס פרטי של חברה מסחרית[11].
בתוך שבוע, 45 עיתונים פרסמו מאמרי מערכת על סונונו, כמעט כולם בגנות מעשיו. סונונו התפטר מתפקידו בבית הלבן בראשית דצמבר 1991]. בהוראת היועץ המשפטי של הבית הלבן, ק. בוידן גריי, ובסיוע המפלגה הרפובליקנית, סונונו החזיר לממשלה יותר מ-47 אלף דולר עבור הטיסות. עם זאת, ההחזרים חושבו לפי תעריפי טיסה מסחריים, שהיו כעשירית מהעלות האמיתית של הטיסות; טיסת סקי אחת בלבד לווייל שבקולורדו, עלתה למשלם המיסים 86,330 דולר.
בהמלצת ג'ורג' ווקר בוש, אז בנו של הנשיא, התפטר סונונו מתפקידו כראש הסגל של הבית הלבן ב-4 בדצמבר 1991[12]. הוא נשאר בבית הלבן כיועץ לנשיא ארצות הברית עד 1 במרץ 1992[13].
לאחר שירותו בבית הלבן
סונונו שימש כמנחה-שותף בתוכנית "Crossfire" של CNN מדי ערב, ממרץ 1992 ועד פברואר 1998.
בין השנים 1963 ל-1983 כיהן כנשיא חברת "JHS Engineering Company" ו-".Thermal Research Inc". בנוסף, סונונו סייע בהקמתה ושימש כמהנדס ראשי של חברת "Astro Dynamics Inc" בין השנים 1960 ל-1965[14].
במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012, בתפקידו כיו"ר-משותף של מטה הבחירות הנשיאותי של מיט רומני, עורר סונונו סערה כשכינה את הנשיא המכהן ברק אובמה "לא-אמריקאי". לאחר שספג ביקורת חריפה על דבריו, הוא התנצל זמן קצר לאחר מכן[15]. חודשים אחדים אחר כך שוב עורר מחלוקת בשיא מערכת הבחירות של רומני, כשאמר כי לדעתו הסיבה לכך שמזכיר המדינה של ארצות הברית לשעבר, קולין פאוול הרפובליקני, הביע תמיכה באובמה במקום ברומני, היא ששניהם בני אותו הגזע[16]. לאחר הבחירות, סונונו תירץ את הפסדו של רומני בכך שתומכיו של אובמה "תלויים" בתוכניות ממשלתיות[17].
סונונו מכהן כנשיא ".JHS Associates, Ltd" וכשותף בחברת "Trinity International Partners", חברה פרטית לשירותים פיננסיים. הוא גם חבר במועצת הכבוד המייעצת של לשכת המסחר ארצות הברית-אזרבייג'ן.
קישורים חיצוניים
- ג'ון ה. סונונו, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ ר. וו. אפל ג'וניור, Washington at Work; Emotions in Check, Intellect Not, Sununu Wins Reluctant Respect in Capital, באתר הניו יורק טיימס, 13 בספטמבר 1989 (באנגלית)
- ↑ NH US Senate - R Primary, באתר Our Campaigns (באנגלית)
- ↑ 1982 Gubernatorial General Election Results - New Hampshire, באתר US Election Atlas (באנגלית)
- ↑ מייקל דאפי, The Markets Vote, באתר מגזין טיים, 28 בנובמבר 1988 (באנגלית)
- ↑ Bush's Bad Cop, שער מגזין טיים, 21 במאי 1990 (באנגלית)
- ↑ נייתניאל ריץ', Losing Earth: The Decade We Almost Stopped Climate Change, באתר מגזין הניו יורק טיימס, 1 באוגוסט 2018 (באנגלית)
- ↑ ביל מקאליסטר, SPY SHIP BROUGHT IN FROM THE COLD, באתר וושינגטון פוסט, 15 ביוני 1991 (באנגלית)
- ↑ Questions Surround Ceremony for Survivors of Uss Liberty, באתר JTA, 20 ביוני 1991 (באנגלית)
- ↑ AIR SUNUNU GROUNDED, באתר וושינגטון פוסט, 9 במאי 1991 (באנגלית)
- ↑ אנדרו רוזנטל, Sununu Travel Records to Be Opened, באתר הניו יורק טיימס, 23 באפריל 1991 (באנגלית)
- ↑ מייקל דאפי, The White House: A Bad Case of the Perks, מאורכב מאתר טיים, 27 בינואר 2008 (באנגלית)
- ↑ ר. וו. אפל ג'וניור, Sununu as Symbol; Departure of Embattled Chief of Staff Removes Convenient Target of Critics, באתר הניו יורק טיימס, 4 בדצמבר 1991 (באנגלית)
- ↑ אנגרו רוזנטל, SUNUNU RESIGNS UNDER FIRE AS CHIEF AIDE TO PRESIDENT; CITES FEAR OF HURTING BUSH, באתר הניו יורק טיימס, 4 בדצמבר 1991 (באנגלית)
- ↑ קת'לין דקר, Sununu Known for Delight in Exerting Power, באתר לוס אנג'לס טיימס, 18 בנובמבר 1988 (באנגלית)
- ↑ רבקה קפלן, Sununu calls Obama un-American, then backtracks, באתר CBS News, 17 ביולי 2012 (באנגלית)
- ↑ קריסטן א. לי, Romney surrogate Gov. John Sununu suggests Colin Powell’s Obama endorsement was race-based, באתר ניו יורק דיילי ניוז, 26 באוקטובר 2012 (באנגלית)
- ↑ קייטי גלוק, Sununu: Obama base gets handouts, באתר פוליטיקו, 5 בדצמבר 2012 (באנגלית)
ג'ון ה. סונונו40588681Q887489
- אמריקאים ממוצא יווני
- אמריקאים ממוצא לבנוני
- אמריקאים ממוצא פלסטיני
- אמריקאים ממוצא סלוודורי
- בוגרי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
- בעלי תואר דוקטור מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
- סגל אוניברסיטאות ומכללות בארצות הברית
- חברי האספה הכללית של ניו המפשייר
- מושלי ניו המפשייר
- מושלי מדינות ארצות הברית מהמפלגה הרפובליקנית
- יושבי ראש אגודת המושלים הלאומית
- ראשי הסגל של הבית הלבן
- חברי הקבינט של ארצות הברית בממשל ג'ורג' הרברט ווקר בוש
- אמריקאים שנולדו ב-1939