ג'והור באהרו
 | |
| קולאז' של ג'והור באהרו | |
| מדינה |
 מלזיה |
|---|---|
| מדינה |
 ג'והור |
| תאריך ייסוד | 1855 |
| שטח | 1,816 קמ"ר |
| גובה | 36.88 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 497,067[1] (2010) |
| קואורדינטות | 01°29′N 103°44′E / 1.483°N 103.733°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| www.dbkk.sabah.gov.my | |
ג'וֹהוֹר בַּאהְרוּ (במלאית: Johor Bahru, בכתב ג'אווי: جوهر بهرو, בסינית: 新山, בטמילית: ஜொஹோர் பாரு) היא בירת מדינת ג'והור במלזיה. העיר נמצאת בקצה הדרומי של חצי האי המלאי, על חוף מצר ג'והור המפריד בינה ובין סינגפור. בעיר מתגוררים 497,067 תושבים (נכון ל-2010).[1]
היסטוריה
ג'והור באהרו נוסדה ב-1855 על ידי הסולטאן טמנגונג (במלאית: Temenggung) תחת השם טנג'ונג פוטרי (במלאית: Tanjung Puteri) כדי לשמש מרכז שלטוני לסולטנות ג'והור. ב-1858 השם שונה לאיסקנדר פוטרי (במלאית: Iskandar Puteri). ב-1866 השם שונה שוב לשם הנוכחי, ג'והור באהרו.
בהמשך המאה ה-19 ג'והור באהרו החלה להתפתח ולהתרחב תחת שלטון הסולטאן אבו בכר. בסוף המאה הגיע לג'והור באהרו גל של מהגרים סינים שעזרו להתפתחותה. ההתפתחות והגדילה נמשכו עד מלחמת העולם השנייה.
ב-31 בינואר 1942 כוחות האימפריה היפנית כבשו את ג'והור באהרו במסגרת קרב מלאיה. הבריטים פוצצו את הגשר שקישר בין ג'והור באהרו ובין סינגפור בניסיון לעצור את התקדמות היפנים, אך היפנים הצליחו לצלוח את מצר ג'והור ולכבוש את סינגפור תוך זמן קצר. ג'והור באהרו שוחררה על ידי בעלות הברית ב-1945 כמו יתר חצי האי המלאי.
ב-1 בינואר 1994 ג'והור באהרו קיבלה מעמד רשמי של עיר.
כלכלה
כלכלת העיר מתבססת בעיקר על קשרי מסחר עם סינגפור הקרובה. תיירים רבים באים מסינגפור לג'והור באהרו וגם אנשים מג'והור באהרו עובדים בסינגפור.
חינוך
בעיר נמצאות מספר אוניברסיטאות, בהן האוניברסיטה הטכנולוגית של מלזיה.
תחבורה
העיר מקושרת לסינגפור בשני גשרים: גשר ג'והור-סינגפור והקישור השני מלזיה-סינגפור.
את העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי סנאי, הנמצא בעיירה סנאי במרחק של 35 קילומטרים צפון-מערבית למרכז ג'והור באהרו. הנמל מציע טיסות ליעדים בתוך מלזיה ולמספר יעדים נוספים במזרח אסיה.
ערים תאומות
שנג'ן, הרפובליקה העממית של סין- קוצ'ינג, סראוואק, מלזיה
ג'דה, ערב הסעודית
איסטנבול, טורקיה
סורביה, אינדונזיה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
