בר סטרנס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חברה מסחרית ריקה. בר סטרנס (באנגלית: The Bear Stearns Companies, Inc) היה בנק השקעות אמריקאי שכשל בשנת 2008, במהלך המשבר הפיננסי של 2007–2008 והמיתון הגדול. לאחר סגירתו נכסיו נמכרו לבנק ג'יי פי מורגן צ'ייס. תחומי הפעילות העיקריים שלו היו: ניהול הנפקות בשוקי ההון, בנקאות השקעות, מסחר בניירות ערך, ברוקראז', ניהול הון ושירותי סליקה גלובליים[1]. הוא היה מעורב באופן נרחב במשבר משכנתאות הסאב-פריים ושימש כחתם הגדול ביותר של אג"ח מגובות במשכנתאות בארצות הברית[2].

בשנים שקדמו לכישלון, בר סטרנס היה מעורב באיגוח והנפיק כמויות גדולות של ניירות ערך מגובים בנכסים, בעיקר של משכנתאות. כאשר הפסדי המשקיעים גדלו באותם שווקים בשנים 2006 ו-2007, הבנק הגדיל בפועל את החשיפה שלו לתחום, במיוחד לנכסים מגובי משכנתאות שהיו מרכזיים במשבר הסאבפריים. במרץ 2008, הבנק הפדרלי של ניו יורק העניק לבר סטרנס הלוואת חירום כדי לנסות למנוע קריסה פתאומית שלו. עם זאת, לא ניתן היה להצילו, והוא נמכר לג'יי.פי מורגן צ'ייס תמורת 10 דולר למניה, מחיר נמוך ביותר לעמות מחיר שיא של 133.20 דולר למניה, בה נסחרה שנה קודם[3].

קריסת החברה הייתה הקדמה למשבר הפיננסי של 2007–2008 ולהתמוטטות תעשיית בנקאות ההשקעות בארצות הברית ובמקומות אחרים. בינואר 2010, ג'יי.פי מורגן הפסיק להשתמש בשם "בר סטרנס" לפעילות שרכש.

היסטוריה

בר סטרנס נוסד כבית מסחר למניות ב-1 במאי 1923, על ידי ג'וזף איינסלי בר, רוברט ב' סטרנס והרולד סי מאייר, עם הון של 500,000 דולר. החברה שרדה את ההתרסקות בוול סטריט של 1929 מבלי לפטר אף עובד וב-1933 פתחה את הסניף הראשון שלה בשיקגו. בהמשך התפתחו עסקי החברה והיא הפכה לבנק השקעות. בשנת 1955 פתח הבנק את המשרד הבינלאומי הראשון שלו באמסטרדם.

ב-1985 הפכה בר סטרנס לחברה בורסאית. הוא שירת תאגידים, מוסדות, ממשלות ואנשים פרטיים. עסקיו כללו מימון תאגידי, מיזוגים ורכישות, ניהול השקעות מוסדיות, ניהול סיכונים, מחקר שוק, שירותי לקוחות פרטיים, נגזרים, מכירה ומסחר במט"ח וחוזים עתידיים, ניהול נכסים ושירותי משמורת. באמצעות Bear Stearns Securities Corp., היא הציעה שירותי סליקה גלובליים לברוקרים, לקוחות פרטיים וסוחרים מקצועיים אחרים, כולל הלוואות ניירות ערך.

המטה העולמי של בר סטרנס היה ממוקם בשדרות מדיסון 383, בין רחוב מזרח 46 לרחוב מזרח 47 במנהטן. ב-2007, החברה העסיקה יותר מ-15,500 עובדים ברחבי העולם. מטה החברה היה בניו יורק עם משרדים באטלנטה, בוסטון, שיקגו, דאלאס, דנבר, יוסטון, לוס אנג'לס, אירווין, סן פרנסיסקו, סנט לואיס ; Whippany, ניו ג'רזי ; וסן חואן, פוארטו ריקו. בינלאומית היו למשרד משרדים בלונדון, בייג'ינג, דבלין, פרנקפורט, הונג קונג, לוגאנו, מילאנו, סאו פאולו, מומבאי, שנחאי, סינגפור וטוקיו.

בשנת 1985 מונה ג'ימי קיין לנשיא החברה, ב-1993 נהפך למנכ"ל וב-2001 קיבל גם את תואר היושב ראש[4]. קיין גויס לבנק ב-1969 על ידי שותפו למשחקי ברידג', אלן "אייס" גרינברג (שהיה מנכ"ל ויושב ראש הבנק במשך 30 שנה), לתפקיד ברוקר מניות בבר סטרנס[5]. תחת הנהגתו של קיין בר סטרנס נחשב לאחד מהבנקים המצליחים ביותר בוול סטריט, הוא התמקד בהנפקה וניהול של איגרות חוב שזכו לשוק פורה ביותר. המניה של בר סטרנס זינקה תחת הנהגתו של קיין ממחיר של 16 דולר ב-1993 ל-172 דולר ב-2007[6].

בשנים 2005–2007, בר סטרנס הוכרז כחברת ניירות הערך "המוערצת ביותר" בסקר "החברות הנערצות ביותר של אמריקה" של המגזין פורצ'ן.

תחילת משבר - הגדלת החשיפה למשכנתאות סאב-פריים

עד נובמבר 2006, לחברה היה הון כולל של כ-66.7 מיליארד דולר ונכסים כוללים של 350.4 מיליארד דולר, ולפי גיליון אפריל 2005 של המגזין Institutional Investor, בר סטרנס הייתה חברת ניירות הערך השביעית בגודלה בארצות הברית במונחים של הון כולל.

שנה לאחר מכן היו לבר סטרנס סכומי "חוזים רעיוניים" של כ-13.40 טריליון דולר במכשירים פיננסיים נגזרים, מתוכם 1.85 טריליון דולר היו חוזים עתידיים וחוזי אופציות רשומים. בנוסף, בר סטרנס החזיקה ביותר מ-28 מיליארד דולר בנכסי 'רמה 3' בסוף שנת הכספים 2007, לעומת עמדת הון עצמי נטו של 11.1 מיליארד דולר בלבד. 11.1 מיליארד דולר אלה תמכו בנכסים של 395 מיליארד דולר, כלומר יחס מינוף של 35.6 ל-1. מאזן ממונף זה, שהורכב מנכסים רבים שאינם נזילים ועלולים להיות חסרי ערך, הוביל לצמצום מהיר של אמון המשקיעים והמלווים של הבנק, שנאלץ לבסוף להתקשר לבנק הפדרלי של ניו יורק כדי לקבל סיוע.

המשך המשבר – שתי קרנות משכנתאות סאב-פריים נכשלות

ב-22 ביוני 2007, בר סטרנס התחייבה, באמצעות הלוואה מובטחת של עד 3.2 מיליארד דולר, לחלץ את אחת מהקרנות שלה, Bear Stearns High-Grade Structured Credit Fund, תוך כדי משא ומתן עם בנקים אחרים להלוואת כספים כנגד ביטחונות לקרן אחרת, Bear Stearns High Grade Structured Credit Enhanced Fund. בר סטרנס העמידה במקור רק 25 מיליון דולר, והבנקים האחרים היססו לגבי החילוץ; למרות זאת, המנכ"ל ג'יימס קיין ומנהלים בכירים אחרים דאגו מהפגיעה במוניטין של החברה על ידי אספקת הון נוסף[7].

במהלך השבוע של 16 ביולי 2007, בר סטרנס חשף ששתי קרנות גידור סאב-פריים שבהם השקיעה איבדו כמעט את כל ערכן, על רקע ירידה מהירה בשוק משכנתאות הסאב-פריים הכללי[8][9].

ב-1 באוגוסט 2007, משקיעים בשתי הקרנות הגישו תביעה נגד בר סטרנס וחברי הדירקטוריון הבכירים וצוות ניהול הסיכונים שלו, בטענה כי בר סטרנס הטעה משקיעים בנוגע לחשיפה שלה לקרנות. זו הייתה הפעולה המשפטית הראשונה שנעשתה נגד בר סטרנס. הנשיא המשותף וורן ספקטור התבקש להתפטר ב-5 באוגוסט 2007, כתוצאה מהתמוטטותן של שתי קרנות הגידור. ב-20 בספטמבר דווח כי בר סטרנס רשם ירידה של 61% ברווח הנקי שלו בשל הפסדי קרנות הגידור. בנוסף עמד בפני הפסד ראשון מזה 83 שנים, סטנדרד אנד פור'ס הורידה את דירוג האשראי של החברה מ-AA ל-A[10]. בדצמבר 2007 הודיעה על הפסד רבעוני של 854 מיליון דולר, בעקבות מחיקה של 1.9 מיליארד דולר בשל הפסדים שקשורים לסאב-פריים. ההפסד הראשון בתולדותיו של הבנק[11]. בינואר 2008, בעקבות ההפסדים הכבדים, הודיע מנכ"ל הבנק ג'ימי קיין למועצת המנהלים כי הוא מתכוון להתפטר מתפקידו[12].

חילוץ על ידי הבנק הפדרלי ומכירת הבנק

ב-11 במרץ 2008 אמר יו"ר הוועדה לניירות ערך כריסטופר קוקס, כי "אנחנו רגועים בכל הנוגע לרשתות הביטחון של הבנק". קוקס והוועדה אישרו 4 שנים קודם לחטיבות הברוקראז' של בנקי ההשקעות פטור מחוק שהגביל את כמות החוב שמותר להם לצבור. כך יחס המינוף (המודד עד כמה החברות לוות ביחס לנכסיהם) עלה במהירות בבר סטרנס, ל-33 ל-1. כלומר, עבור כל דולר שהיה לחברה בהון עצמי, היה לה חוב של 33 דולר[13].

השמועות רחשו במהלך שבוע השני של מרץ, שבר סטרנס עומד בפני התמוטטות מיידית, אך קוקס ואנשי הצוות שלו קיבלו הודעות הרגעה שלבר סטרנס יש 17 מיליארד דולר במזומן ובנכסים אחרים. אולם ב-14 במרץ הסכים הבנק הפדרלי של ניו יורק להעניק הלוואה של 25 מיליארד דולר לבר סטרנס על מנת לספק נזילות למשך עד 28 ימים[14]. נזילות שהשוק סירב לספק. זמן קצר לאחר מכן, הבנק הפדרלי של ניו יורק שינה את דעתו ומסר לבר סטרנס שההלוואה ל-28 יום אינה זמינה עבורו. לאחר מכן, העסקה שונתה כך שתוקם חברה חדשה כדי לקנות נכסים של בר סטרנס בשווי 30 מיליארד דולר, ובר סטרנס יירכש על ידי ג'יי.פי מורגן צ'ייס בעסקת החלפת מניות בשווי 2 דולר למניה, או פחות מ-7 אחוזים משווי השוק של בר סטרנס רק יומיים לפני כן[15]. בן ברננקי שכיהן כיו"ר פדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקני באותה עת הסביר כי מטרת תוכנית החילוץ לא הייתה להצלת בר סטרנס לבדו אלא את השוק ההון כולו[16].

ב-20 במרץ, יו"ר הוועדה לניירות ערך כריסטופר קוקס, אמר כי קריסת בר סטרנס נבעה מחוסר אמון, לא מחוסר הון. קוקס ציין כי הבעיות של בר סטרנס הסלימו כאשר נפוצו שמועות על משבר הנזילות שלו, אשר בתורו שחיק את אמון המשקיעים בחברה. "למרות שלבר סטרנס המשיכו להיות ביטחונות באיכות גבוהה לספק כביטחון להלוואות", אמר קוקס. שווי הנכסים הנזילים של בר סטרנס היה כ-18.1 מיליארד דולר ב-10 במרץ ולאחר מכן צנח ל-2 מיליארד דולר ב-13 במרץ. בסופו של דבר שמועות בשוק על קשייו של בר סטרנס הפכו לנבואה המגשימה את עצמה[17].

ב-24 במרץ 2008, הוגשה תובענה ייצוגית בשם בעלי המניות, המערערת על תנאי הרכישה באותו יום הושג הסכם חדש שהעלה את הצעתו של בנק ג'יי.פי מורגן צ'ייס ל-10 דולר למניה, לעומת ההצעה הראשונית של 2 דולר. העסקה המתוקנת נועדה להרגיע את המשקיעים, עקב פרצה בערבות שנקבעה בעסקה שהייתה בלתח מוגבלת, שהוגדרה כטעות בחוזה שנכתב בחופזה. ביוני 2008 השלים ג'יי.פי מורגן את רכישת בר סטרנס תמורת 1.4 מיליארד דולר, רק ל-6,500 מעובדי בר סטרנס הוצעו משרות ו-7,000 עובדים פוטרו מיד[18].

לאחר מכירת הבנק

ראלף צ'יופי ומתיו טנין, מנהלי קרנות גידור של הבנק, נעצרו ב-19 ביוני 2008[19]. כתב האישום נגד השניים כולל סעיפי הונאה וקשירת קשר לביצוע הונאה, בכך שהטעו את המשקיעים בקרנות הגידור שניהלו לגבי מידת הסיכון בהשקעות בשוק משכנתאות הסאבפריים, וגרמו להם לחשוב כי מצב הקרנות טוב, בשעה שידעו כי אלה לא פני הדברים[20]. משפטם החל באוקטובר 2009 והם היו צפויים ל-20 שנות מאסר[21], אך זוכו חודש אחר כך במפתיע[22]. הם גם נתבעו בתביעות אזרחיות שהוגשו ב-2007 על ידי משקיעים, כולל בנק ברקליס, שטענו שהוטעו[23]. ברקליס טען כי בר סטרנס ידע שנכסים מסוימים בקרן הגידור שלה שווים הרבה פחות מהערכים המוצהרים שלהם. בתביעה נטען כי מנהלי בר סטרנס הגו תוכנית להרוויח יותר כסף לעצמם, על חשבון המשקיעים האחרים. בתביעה נאמר כי בר סטרנס אמר לברקליס שהקרן עלתה בכמעט 6% עד יוני 2007 - כאשר במציאות, שווי הנכסים שלה צנחו. בנק ברקליס עצמו נתבעה אחר כך על ידי לקוחותיו בהקשר לקרנות אלו[24].

פעילות בישראל

בנק בר סטרנס נכנס לפעילות בישראל בשנות ה-80 של המאה ה-20, באותה תקופה מחצית מהנהלת הבנק היייתה ממוצא יהודי, כולל המנכ"ל אלן גרינברג, והוא היה מעורב בהנפקות של חברות ישראליות בניו-יורק, בהן: אלרון, אלביט ואופטרוטק[25], או חברות אמריקאיות בבעלות ישראלית[26].

בשנת 1989 נכנס הבנק לשותפות בקבוצה של איש העסקים הישראלי אליעזר פישמן, שהתמודדה במכרז להפרטת החברה הכלכלית לירושלים. חברה ממשלתית שהוקמה במטרה לעסוק בפיתוחה של ירושלים והחזיקה בנכסי מקרקעין בתחום המסחר, התעשייה והמשרדים בעיר[27]. החברה זכתה במכרז ושילמה תמורת החברה כ-54 מיליון דולר[28]. סכום שהיה נמוך מהערכת שווי נכסי החברה[29]. את העסקה הוביל מצדו של בר סטרנס עוזי צוקר, ישראלי לשעבר, שהיה מנהל בכיר בבבנק והשקיע גם מכספו הפרטי בקבוצה[30]. סכום הרכישה הוחזר במהירות לידי הרוכשים, באמצעות חלוקת דיבידנדים אגרסיבית[31].

בשנת 1992 רכש הבנק, שוב יחד עם אליעזר פישמן, את אליאנס חברה לצמיגים במכרז שפרסם כונס הנכסים של החברה[32]. בשנת 1993 הונפקו מניות החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב[33]. באוגוסט 2000 רכש אליעזר פישמן את מניות בר סטרנס בחברה הכלכלית לירושלים ובאליאנס[31].

בספטמבר 2004 רכשה Bear Stearns Asset Management, זרוע ניהול הנכסים של בר סטרנס, 50% מבית ההשקעות מגדל שוקי הון מקבוצת הביטוח מגדל[34]. באמצעות הגיבוי הפיננסי של בר סטרנס רכשה מגדל שוקי הון את קרנות הנאמנות דקלה מהבנק הבינלאומי תמורת 220 מיליון שקל[35], את חברת ניהול הקרנות אפיקים תמורת 140 מיליון שקל[36] ואת חברת ניהול קרנות ההשתלמות קה"ל, תמורת 264 מיליון שקל[37]. בסך הכל השקיע בנק בר סטרנס כ-415 מיליון שקל בעסקאות אלו ויצר גוף המנהל נכסים בשווי של כ-30 מיליארד שקל[38]. ביוני 2008, בעקבות קריסת הבנק, רכשה מגדל חזרה את חלקו של בר סטרנס במגדל שוקי הון[39].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ארין ארבדלאנד, ‏מי יקנה את בר סטרנס?, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2000
  2. ^ דיוויד ליאונהרדט, אם אינכם מבינים את משבר האשראי - תתעודדו, אתם לא לבד, באתר הארץ, 19 במרץ 2008
  3. ^ שירות פייננשל טיימס, ‏בר סטרנס: כל הדרך מ-20 מיליארד דולר ל-0 תוך שנה, באתר גלובס, 17 במרץ 2008
  4. ^ שירות בלומברג, ‏חילופי דורות בבר סטרנס: היו"ר "אייס" גרינברג פורש, באתר גלובס, 27 ביוני 2001
  5. ^ חיים הנדוורקר, המנכ"ל המסומם והשותף שברח: יו"ר בר סטרנס לשעבר חושף את האמת שמאחורי המשבר הפיננסי, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2010
  6. ^ נמרוד הלפרן, עלייתו ונפילתו של מנכ"ל בר סטרנס לשעבר -ג'ימי קיין, באתר TheMarker‏, 28 במרץ 2008
  7. ^ בן ווייט, ססקיה שולטס וג'יימס מקינטוש, ‏בר סטרנס יעניק הלוואות בסך 3.2 מיליארד דולר לקרן הגידור שלו שנפגעה מממשבר הסאב-פריים, באתר גלובס, 24 ביוני 2007
  8. ^ ניק גודט, ‏ממשיכים לדשדש במורד, באתר גלובס, 27 ביוני 2007
  9. ^ הדר תדמור, מנהל בכיר בבר סטרנס הנחקר בחשד לביצוע משיכות כספים לא חוקיות עזב את תפקידו, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2007
  10. ^ עדי בן ישראל וארז וולברג, ‏משבר הסאבפריים מכה בבר סטרנס: הרווח הרבעוני הנקי נפל בשיעור החד ביותר מאז המשבר ב-1998, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2007
  11. ^ אנוג' גנגהאר, ‏בר סטרנס הודיע על מחיקה של 1.9 מיליארד דולר; נתבע על ידי בנק ברקליס, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2007
    אשר שכטר, משבר הסאבפריים מכה שנית: בנק ההשקעות בר סטרנס דיווח על הפסד רבעוני של 854 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2007
  12. ^ בן ווייט ודייויד וויגטון, ‏קורבן המשבר: מנכ"ל בר סטרנס התפטר, באתר גלובס, 8 בינואר 2008
  13. ^ מאת סטיבן לבטון, הניו יורק טיימס, המשבר העולמי: הכול התחיל בעקבות פגישה בת 55 דקות ב-2004, באתר TheMarker‏, 7 באוקטובר 2008
  14. ^ נמרוד הלפרן, בר סטרנס קיבל מימון חירום עקב קשיי נזילות, באתר הארץ, 15 במרץ 2008
    גרטשן מורגנסון, עם האצבע בסכר, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2008
  15. ^ הניו יורק טיימס, סופו של בנק ההשקעות בר סטרנס: נמכר בסכום זעום של 240 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 18 במרץ 2008
  16. ^ נמרוד הלפרן, הבנק הפדרלי יוצא להגנת הצלת בר סטרנס: ברננקי - "לא הצלנו בנק השקעות אלא את השוק כולו", באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2008
  17. ^ סיפור על בנק נשכח - עם לקח שחבל שאף אחד לא רצה לשמוע, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2017
  18. ^ הדר תדמור, ג'יי.פי מורגן השלים את רכישת בר סטרנס ב-1.4 מיליארד דולר, באתר הארץ, 2 ביוני 2008
  19. ^ נמרוד הלפרן, 2 מנהלי קרנות גידור של בר סטרנס נעצרו; מואשמים בהונאת המשקיעים, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2008
    פייננשל טיימס, ‏ברקליס תובע את בר סטרנס על ההפסדים מההשקעה בקרנות הגידור שלו, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2007
  20. ^ שירות גלובס, ‏כתב אישום ראשון נגד מנהלי קרנות של בר סטרנס לשעבר, באתר גלובס, 16 ביוני 2008
  21. ^ נמרוד הלפרן, משפט ראשון של בנקאי השקעות בכירים עקב המשבר: מנהלי קרנות של בר סטרנס צפויים ל-20 שנות מאסר, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2009
  22. ^ סוכנויות הידיעות, מנהלי אחת הקרנות שקרסו בבר סטרנס זוכו מאשמת הונאה, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2009
    שירות פייננשל טיימס, ‏הפתעה: מנהלי הקרנות של בר סטרנס זוכו מהפרת אמונים וממסחר בשימוש מידע פנים, באתר גלובס, 11 בנובמבר 2009
  23. ^ רויטרס, אני מאשים: ברקליס הבריטי תובע את בר סטרנס בעקבות קריסתן של שתי קרנות גידור של הבנק, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2007
  24. ^ ירון הופמן, תביעה אזרחית נגד בנק ברקליס: החביא נכסים בעייתיים במסלולי השקעה - ורימה את הלקוחות, באתר TheMarker‏, 26 באוקטובר 2008
  25. ^ מה זה בר־סטרנס, מעריב, 11 באוגוסט 1989
    נחת מבוטנים, חדשות, 15 באוגוסט 1989
  26. ^ עזרא הראל: קריסתו של סיפור הצלחה, מעריב, 31 ביולי 1989
  27. ^ יותם נבין, ברונפמן, דרייזין, יגלום רשות־החברות התחייבה, שזהות הקבוצות שהתעניינו ברכישת החברה"הכלכלית לא תיחשף, כל העיר, 15 בספטמבר 1989
  28. ^ יאיר פידל, ברוב של 16 מול 5 אישרה הממשלה מכירתה של החברה הכלכלית לי־ם, חדשות, 14 באוגוסט 1989
  29. ^ שמואל רוזנבלום, איפה ירושלים? מה כלכלית?, חדשות, 15 באוגוסט 1989
  30. ^ עודד שורר, צוקר ופישמן עשו עסק טוב, מעריב, 11 באוגוסט 1989
    יותם נבין, רוכשי החברה־הכלכלית: נשקיע 40 מיליון דולאר, נבנה 50 אלף מ"ר - עוזי צוקר, אחד הבולטים בקבוצת אנשי העסקים העומדים לרכוש את החברה־הכלכלית לירושלים, הכחיש השבוע בראיון ראשון כל כוונה לממש את נכסי החברה, כל העיר, 11 באוגוסט 1989
  31. ^ 31.0 31.1 שי שלו, ‏סוף השותפות: אליעזר פישמן רוכש את מניות בר סטרנס וגליקמן בכלכלית ובאליאנס, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2000
  32. ^ נווית זומר, ביר סטרנס ופישמן זכו במכרז לרכישת אליאנס, חדשות, 24 במרץ 1992
  33. ^ אליאנס חברה לצמיגים (1992) בע״מ הודעה בהתאם לסעיף 23 לחוק ניירות ערך, חדשות, 27 במאי 1993
  34. ^ עירן פאר, ‏מגדל תמכור 50% ממגדל שוקי הון לבר סטרנס, לפי שווי חברה של 112 מיליון שקל, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2004
  35. ^ רם דגן, מגדל סיכמה על רכישת דיקלה קרנות נאמנות של הבינלאומי בתמורה ל-220 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 11 בנובמבר 2005
  36. ^ שלומי גולובינסקי, בעקבות בריחת הנכסים: מגדל חתכה לויינשטיין את התמורה בגין אפיקים ב-58 מיליון שקלים, באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2006
  37. ^ רם דגן, לאומי ודיסקונט במגעים למכירת קרנות ההשתלמות קה"ל, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2005
    רון שטיין, ‏פניית הפרסה של בר סטרנס: מגדל שוקי הון תרכוש את קה"ל ב-260 מ' ש', באתר גלובס, 4 בינואר 2007
  38. ^ רון שטיין, ‏השחקן הבינלאומי בדרך החוצה מהמגרש, באתר גלובס, 19 במרץ 2008
  39. ^ אתי אפללו, מגדל ביטוח רוכשת את חלקו של בר סטרנס במגדל שוקי הון תמורת 70 מיליון דולר, באתר הארץ, 30 ביוני 2008


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39757085בר סטרנס

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בר_סטרנס&oldid=2729582"