ברזנה (מחוז רובנו)
 | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 רובנו |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 13,390 (2011) |
| קואורדינטות | 50°59′48″N 26°44′22″E / 50.99667°N 26.73944°E |
ברזנה (באוקראינית: Березне, בפולנית: Bereźne, ביידיש: בערעזנע) היא עיירה במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, על גדת נהר סלוץ', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
התיעוד הראשון לעיירה הוא מאמצע המאה ה-15, עת הועברה לרשות האיחוד הפולני-ליטאי. באמצע המאה ה-16 הוענקו לה זכויות עיר.
יהודי ברזנה
נראה שיהודים החלו להתיישב בברזנה מעת שקיבלה מעמד עירוני. בפרעות ת"ח ות"ט נרצחו בה כחמישים משפחות יהודיות, והקהילה היהודית במקום השתקמה וגדלה רק במאה ה-19. זרז משמעותי להתפתחות הקהילה בעיירה היה התיישבותו במקום של האדמו"ר רבי יחיאל מיכל הלוי פיצ'ניק, אשר הקים בה את חסידות ברזנה. בקרב שנערך בסמוך לעיירה במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית פרעו חיילים פולנים ביהודי המקום.
בין מלחמות העולם פעלו בעיירה בתי ספר מרשת יבנה ומרשת תרבות, וכן ספרייה עברית. כמו כן, בעיירה התקיים ייצוג למפלגות הציוניות השונות, תוך דומיננטיות של הרוויזיוניסטים, ופעלו בה תנועות נוער ציוניות שונות, ואף קיבוץ הכשרה של החלוץ, שמבין בוגריו היו ממייסדי קיבוץ נגבה. בתקופה זו נמנו בעיירה כ-2,400 יהודים, רוב תושביה.
בשואה
הגרמנים נכנסו לעיירה ביום 6 ביולי 1941. עם כניסתם, ערכו האוקראינים המקומיים מעשי שוד והתעללות בקרב האוכלוסייה היהודית. כמו כן, נאסרו 250 מנכבדי הקהילה, ואלו שוחררו רק לאחר תשלום סכום כופר גבוה. עם כניסתו של הוורמאכט הגרמני לעיירה הציתו חיילים את בתי היהודים על כל תכולתם.
עד מהרה ציוו הגרמנים על יהודי העיירה לשאת אות עם מגן דוד, והם נלקחו לעבודות כפייה בסביבתה. כ-300 צעירים יהודים מהעיירה נלקחו למחנה עבודה בקוסטופול. לראש היודנרט בעיירה מונה יואל גילברג.
ב-6 באוקטובר 1941 הוכנסו יהודי העיירה לשני גטאות: האחד סגור, והשני, קטן יותר ולבעלי מקצועות, פתוח. בשל הקצבת מזון מזערית לגטאות, שררו בהם תנאי רעב כבדים, לצד תנאי צפיפות דוחקים.
ביוני 1942 הובאו לגטאות שבעיירה יהודים שגורשו מכפרי הסביבה, ומספר יושביהם הגיע לכ-3,000.
ב-25 באוגוסט 1942 כותרו שני הגטאות שבעיירה בידי שוטרי אס אס מיחידות האיינצגרופן הגרמניות ואוקראינים, ויושביהם הובלו לבורות שהוכנו מראש ליד בית העלמין במאלינסק, שם נורו, וחלקם נקברו חיים. יהודים רבים שהצליחו להימלט מהאקציה נתפסו בידי אוקראינים, והוסגרו לגרמנים או נרצחו במקום.
יהודים מהעיירה שהצליחו להסתתר ביערות הסביבה הקימו יחידה פרטיזנית, אשר דאגה לנמלטים נוספים מהאזור, וביצעה פעולות חבלה במסילת הברזל רובנו-סארני. חלק מהיהודים שרדו בשל עזרה משלושה כפרים שהיו מאוכלסים במיעוט הפולני המזורי.
העיירה שוחררה בידי הצבא האדום ב-9 בינואר 1944. מתושביה היהודים שרדו כ-150 איש.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- ספר יזכור לקהילת ברזנה, בספריית העיר ניו יורק
- ברזנה ב אתר מרכז מורשת יהדות פולין
- ברזנה (Bereżne), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "ברזנה", באתר השטעטל הווירטואלי
- "ברזנה (מחוז רובנו)", באתר JewishGen (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), ברזנה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1333–1334), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)