ברווז מוסקובי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןברווז מוסקובי
ברווז מוסקובי מבוית
ברווז מוסקובי מבוית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: אווזאים
משפחה: ברווזיים
תת־משפחה: ברווזים מצויים
סוג: Cairina
מין: ברווז מוסקובי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cairina moschata
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
Cairina moschata map.svg

ברווז מוסקובי (שם מדעי: Cairina moschata; מכונה גם ברבר וכן בַּרְבּוּרִית[1]; מאנגלית: Muscovy Duck) הוא מין יחיד בסוג Cairina שבמשפחת הברווזיים אשר מקורו במקסיקו, מרכז ודרום אמריקה. להקות פרא של ברווזים אלו נמצאות בפארקים ובגינות ציבוריות גם בארצות הברית, קנדה ואירופה. ברווז זה לצד הברכייה הוא מאבות ברווז הבית.

הברווז המוסקובי בוית על ידי האינדיאנים באמריקה, ובמאה ה-16 הובא המין לאירופה. למרות שמו, מוצאו של המין אינו במוסקבה. מקור הכינוי הוא ככל הנראה בין השנים 1550 ל-1600, כאשר ספנים של "חברת הסחר המוסקבאית" (Muscovy Trading Company), הביאו את הברווז לאירופה.

בשר הברווז זכה לפופולריות בשל טעמו ומרקמו.

רבייה

רבייתו של הברווז מוסקובי חלה כאשר היום מתחיל להתארך, הנקבה מטילה בין 20 ל-30 ביצים ויש מקרים שאף 50 ביצים נמצאו בקן אחד. כעבור כ-40 יום מתחילה הבקיעה. אפרוחי הברווז בוקעים בהפרשים גדולים שיכולים להגיע לכמה ימים ומיד ברגע הבקיעה הם מתחילים לאכול וכעבור כמה שעות אף להתרוצץ בחופשיות. כאשר האפרוחים בוקעים הנקבה מלמדת אותם לאכול ולעיתים אף עוזבת את הקן על מנת להאכיל את אפרוחיה.

כשרות

שאלות הכשרות של בשר הברווז המוסקובי הייתה נתונה לוויכוח בקרב פוסקי הלכה ביהדות. עד היום כשרותו של הברווז שנויה במחלוקת בקרב פוסקים שונים.

הרש"ר הירש התייחס לסוגיה הזאת, וכתב[2]: "דברי מכתבו הגיעוני... אודות הני בר אווזות מוסקאווי דאקס שהם משונים בצורתם, בבניינם ובכל תבנית גופם מכל שאר שאנו אוכלין בשאר ארצות, וביציהם עגולות ירקרקות לבנות... אין להתיר שום עוף אם לא על פי מסורה מן הקדמונים... ובפרט בעופות הללו אשר ביציהם עגולות וזה סימן מובהק להיותם טמאים", ויש עוד שאסרו יחד עם הרש"ר הירש (וכמו כן יש שהתירו, וראה בהפנייה)[3].

כנגד זה, כתב הרב נפתלי צבי יהודה ברלין[4]: "בדבר אווזות גדולים ומשונים מאווזות המצויים בינינו באורך צווארם ובגבשושית שעל החרטום, ומאז זה הרבה שנים שנתחדשו ובאו להם, נהגו בקהל קדוש לאוכלם בחזקת אווז, ועתה יצאו עליהם עוררין אולי הם מין אחר... אבל אחר שכבר נהגו לאכלם ומסתמא גם אז היה על פי הוראת חכם שנראה לו שהוא מין אווז הטהור, והוחזקו בזה להיתרא - אין לנו לאסרם ולהוציא לעז על אבותינו שאכלו עוף טמא ח"ו... ותדע שהיתר העוף אינדיק שאנו אוכלין היו הרבה מערערים עליהם בשעה שהביאום מאינדיא ולא היה מסורת על כשרותם, וגם עוד היום יש מחמירים ופורשים מהם, ומכל מקום כבר נהגו להיתר ואין פוצה פה, והוא משום שכבר הוחזקו להיתרא ואין ראיה לאסרם, הכי נמי בהני אווזות הגדלות".

הרב יוסף אהרן טאראן, ששימש שוחט בארגנטינה, מציין בספרו כי הברווז נשלח לירושלים, אל רבה של העיר הרב שמואל סלנט שבחן את כשרות העוף והתיר אותו, הורה לשוחט לשחוט את העוף לקראת חג הפסח, ולבסוף אכל ממנו בעצמו.[5]

בעת האחרונה ד"ר זהר עמר וד"ר ארי זיבוטפסקי כתבו מאמרים[6][7] שבו הם מסבירים למה לדעתם ברווז הברבר צריך להיות כשר, ואין הוא שונה מתרנגול ההודו הכשר, וכמו הנצי"ב. הרב מאיר מאזוז והרב שמואל טל אוסרים אותם באכילה.

גלריה

לקריאה נוספת

  • הרב יעקב ידידיה הכהן עדני, 'עלילות הברבר בעולם התורה', עץ חיים כו [י, ב], ניו יורק תשע"ו, עמ' תל-תנה
  • הרב נפתלי יחיאל וינברגר, '"והעוף ירב בארץ: פולמוסים הלכתיים הסטוריים בענין כשרות העופות', ישורון יד (תשס"ד),  'אוז ברבר Muscovy Ducks' – עמ' תתקכא-תתקכז
  • זהר עמר וארי זיבוטפסקי, לטהר את הטהור: עוד בעניין כשרות הברבר, המעיין

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברווז מוסקובי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בַּרְבּוּרִית במילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ רש"ר הירש, הרב שמעון שוואב (ע), שו"ת שמש מרפא, ארטסקרול מסורה, תשנ"ב, עמ' מו-מז
  3. ^ הרב ירוחם ארלנגר, כשרות אווז ברבר – מוסקובי, באתר דין, ‏טז תשרי תשע"ט
  4. ^ הנצי"ב, שו"ת משיב דבר, ירושלים: אשת הנצי"ב ובניה, תשנ"ג, עמ' 84-85
  5. ^ זיכרון יוסף, ירושלים תרפ"ד, דפים א-ה
  6. ^ ד"ר זהר עמר וד"ר ארי זיבוטפסקי, כשרות הברברי והמולרד, המעיין
  7. ^ דר זהר עמר ודר ארי זיבוטפסקי, לטהר את הטהור: עוד בעניין כשרות הברבר, המעיין
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0