רבי אהרן קצנלבוגן (בלז)
מקום קבורה | בלז |
---|---|
פטירה | ב' בתשרי, ה'תקע"ז |
מקום פעילות | בלז |
השתייכות | תנועת החסידות |
רבותיו | רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין |
אב | רבי צבי |
נוסח מצבתו
|
---|
ממשפחת בעל כנסת יחזקאל הי' נקרא בפי כל רבי אהרן משיח תלמיד החוזה, איש אלוקים קדוש יאמר לו, הרב הגאון המפורסם בתפילתו ובהשתדלותו, עשה פלא לחיים בל יהי' מתים, מו"ה אהרן בן מוהר"ר צבי זצ"ל, נפטר ביום ג', ב' דר"ה שנת תקע"ז לפ"ק, תנצב"ה וזיעלכי"א
|
רבי אהרן קצנלבוגן (מכונה: רבי אהרן משיח[1]) (? - ב' בתשרי ה'תקע"ז), היה צדיק חסידי בבלז, כיהן תקופה קצרה כרבה של בלז בתחילת המאה ה-19.
ביוגרפיה
בנו של רבי צבי. היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק והחוזה מלובלין. התגורר שנים רבות בבלז[2] והתפרסם בה כגאון וצדיק, אך סירב שנים רבות לכהן כרב העיר. מסופר שזכה לגילוי אליהו. הוא היה פועל ישועות ופוקד עקרות[3].
הדעות חלוקות בשאלה האם כיהן רבי אהרן כרב העיר, או שמא רק היה צדיק חסידי שהתגורר בעיר, שכן התואר "אב"ד" נעדר ממצבתו ומהספדו של רבי שלמה קלוגר. לפי מקורות אחדים קיבל את הרבנות לאחר הפצרות רבות, אך נפטר כעבור שנה[4].
נפטר ביום השני של ראש השנה תקע"ז, ונקבר בבית הקברות הישן בבלז. על קברו הוקם אוהל. רבי שלמה קלוגר הספידו, הספד שהודפס בספרו קהלת יעקב ליום הכיפורים[5], תחת הכותרת "הספד ודרוש לקודם יו"כ שנת תקע"ז על פטירת הרב המפורסם מוהר"ר אהרן זלל"ה מבעלזא".
לאחר פטירתו מונה על מקומו רבי שלום רוקח, מייסד חסידות בעלז.
בנו רבי משה היה אב"ד וואלדווי.
לקריאה נוספת
- הרב אהרן שפירא, ימי זכרון - א תשרי, תש"נ, עמ' ט, באתר אוצר החכמה.
- אור הצפון - יד, ירושלים: מכון אור הצפון, חסידות בעלזא, תש"ע, עמ' פב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- רבי ישראל יעקב קלפהולץ, אדמור"י בעלז, תשל"ב, חלק א', באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ זכה לכינוי זה כי אמרו עליו שראוי להיות מלך המשיח[דרוש מקור].
- ^ בלז BELZ, באתר מרכז מורשת יהדות פולין.
- ^ מתוך הספדו של רבי שלמה קלוגר.
- ^ אור הצפון - יד, ירושלים: מכון אור הצפון, חסידות בעלזא, תש"ע, עמ' פב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ הוצאת מכון חכמת שלמה ירושלים, תשס"ב.