בית הכנסת בבעלז
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית כנסת |
מיקום | בלז |
מדינה | אוקראינה |
זרם | חסידות |
נוסח תפילה | נוסח ספרד (במנהג בלז) |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | כסלו ה'תקפ"ח – ה'תר"ג |
תאריך פירוק | ה'ת"ש |
קואורדינטות | 50°23′01″N 24°00′35″E / 50.383509°N 24.009662°E |
בית הכנסת בעיירה בלז שנבנה על ידי רבי שלום רוקח היה מבתי הכנסת המפורסמים באירופה. התקיים קרוב למאה שנים עד שנהרס במלחמת העולם השניה.
תולדות בית הכנסת
לפי המסופר, הרקע לבניית בית הכנסת היה לאחר שרבי שלום למד אלף לילות רצופים ובאחרון נגלה אליו אליהו הנביא ולמד עמו את הלכות בית הכנסת, ומכך הסיק שמוטל עליו לבנות בית כנסת[1]. הבניה החלה בחודש כסלו שנת תקפ"ח למשך כ-15 שנה עד לשנת תר"ג. רבי שלום וחסידיו השתתפו בעצמם בבניה, והוא גם כיבד את אורחיו בנטילת חלק בבניה. על מנת למנוע מתח בין היהודים לאוכלוסייה הכללית השתתפו בבניית בית הכנסת אף פועלים שאינם יהודים, אם כי רצונו המקורי של רבי שלום היה שהבניה תהיה רק על ידי יהודים. רבי שלום דרש שהוצאות הבניה לא ייתרמו על ידי בודדים, אלא לאפשר לכמה שיותר לקחת חלק.
בזמן כהונת בנו של רבי שלום - רבי יהושע המבנה הורחב ונוספו לו אגפים מצפון ודרום. בזמן כהונת הנכד - רבי ישכר דוב נוספה קומה לאגפים החדשים.
בימי החול נערכו התפילות בבית מדרש סמוך ובית הכנסת שימש רק לתפילות שבת וחג. בבית הכנסת לא הותקן תנור חימום והתפללו בו רק בקיץ.
מבנה
בית הכנסת היה גבוה משאר בתי העיר ונצפה גם מרחוק. הוא נבנה במידות הזהות לקלויז בברודי, ובצורת בית הכנסת העתיק בז'ולקווה שתוכנן על ידי מהנדס יהודי, וזאת בשונה מרוב בתי הכנסת באירופה שתוכננו על ידי גויים. גג בית הכנסת הוקף בזר עמודי אבן בשני גדלים שהיו מסודרים לסירוגין. העמודים עוטרו בכדור נחושת מצופה זהב[2]. בבית הכנסת הייתה עליית גג שהוביל אליה גרם מדרגות סיבובי[3].
הייתה מבואה בקדמת הבניין כדי שהכניסה לבית הכנסת תהיה בשני פתחים[4]. גג בית הכנסת נתמך בארבעה עמודים שביניהם נוצרו בגג תשעה שקעים קעורים[5]. בזמן כהונת רבי ישכר דב רוקח נצבעו השקעים בגווני השמיים. בכל שקע נקבעה נברשת[6]. מקומו של האדמו"ר היה במזרח בית הכנסת על ספסל פשוט. פניו היו מכוונות אל הקהל.
במלחמת העולם הראשונה
בשנת ה'תרע"ד, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה עזב רבי ישכר דוב רוקח להונגריה. חיילי צבא האימפריה הרוסית שכבשו את העיר כמעט והרסו את בית הכנסת אך נבלמו על ידי קצין שהזדמן למקום. בשנות המלחמה הסבו הרוסים את בית הכנסת לאורווה וגרמו נזק רב. גם עיטורי הזהב נבזזו על ידם[7]. בתום המלחמה השתכנו האדמו"ר וחסידיו באולשיצה הסמוכה עד לסיום שיפוץ בית הכנסת[8].
חורבן
בשמחת תורה ה'ת"ש עזב רבי אהרן רוקח את בלז. הנאצים שכבשו את העיירה ניסו להרוס את בית הכנסת על ידי פיצוץ חומרי נפץ ללא הצלחה. בהמשך הם כפו על יהודים מהאזור לפרק ידנית את המבנה. בית הכנסת פורק כמעט לחלוטין. בשנת ה'תשי"ד נהרסה שארית בית הכנסת לצורך הכשרת השטח למגרש משחקים.
בעשור הראשון של המאה ה-21 נרכש השטח על ידי חסידי בעלז. בשנת ה'תשע"ג נעשו עבודות לחשיפת יסודות המבנה. במקום שהיה בנוי הקיר הדרומי נבנתה אנדרטה עליה נכתבה היסטוריית בית הכנסת. חסידים המגיעים לעיר נוהגים להתפלל במקום.
לקריאה נוספת
- אנ"ש בלעטל דחסידי תולדות אהרן, גיליון 139 סיון תשפ"ד
קישורים חיצוניים
- מכון שמן רוקח, בית הכנסת שבבעלזא, באתר אוצר החכמה
- מכון שמן רוקח, תל תלפיות, העיר בעלזא ותפארתה, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ ספר דובר שלום אות י, יד, טו באתר היברו בוקס
- ^ הכדורים כונו
קוגלען
- ^ כונה
שווינדל טרעפ
- מדרגות בחילה - ^ ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צ', סעיף כ'
- ^ כונו
כיפות
- ^ כונתה
הענג לייכטער
- ^ רבי ישכר דב לא תבע את הרוסים על הביזה, משום שבית כנסת חרב מעורר רחמים על חורבן בית המקדש.
- ^ רבי ישכר דב הורה שאחת מזוויות בבית הכנסת תשאר הרוסה, כדי שלעתיד לבוא תשאר זווית זו כעדות על ההרס שייפרע מהרוסים.