בניין הטלוויזיה הישראלית
 |
בניין הטלוויזיה הישראלית, או בשמו המקורי בית היהלומים, היה בניין מודרניסטי בשכונת רוממה בירושלים, ברחוב תורה מציון 17, בבניין שכנו אולפני הטלוויזיה הישראלית ומשרדיו מאז הקמת הערוץ ב-2 במאי 1968 ועד לסגירת רשות השידור. הבניין הוחזר אל מנהל הדיור הממשלתי בנובמבר 2017 והוא נהרס ב-22 ביוני 2021 לטובת בניית מתחם מגורים.
היסטוריה
כחלק ממאמציו של שר האוצר פנחס ספיר לקידום התעשייה בירושלים הוחלט להקים מבנה שירכז את מלטשות היהלומים שבאזור ויספק עבודה לתושבים[1]. לתכנון הבניין נבחר האדריכל ראובן טרוסטלר[2] שבנה מאות מבני תעשייה, בעיקר בירושלים.
אבן פינה למרכז היהלומים בירושלים הונחה ביולי 1959[3] והבניין נחנך באמצע נובמבר 1960[2]. לבניין הוכנס ציוד לעיבוד יהלומים, ואף נפתח בו סניף של בנק אגוד לישראל. כ-3 שנים לאחר שנחנך, פורסם כי המרכז לא הצליח וכי הוא ריק למחצה[4]. עם זאת הבניין נחשב כציון מקום ידוע באזורו[5].
במאי 1966 הבניין נרכש בסכום של 1.5 מיליון ל"י[6] לטובת רשות השידור, ובתחילת 1967 הוגדר שייעוד הבניין להיות מטה זמני לרשות השידור ולהתחיל בו את פעילות הקמת הטלוויזיה הכללית של ישראל (לימים "הערוץ הראשון")[7][8]. בצירוף מקרים, הבניין עצמו שוכן בשכונת רוממה של ירושלים, בה רחובות רבים קרויים על שם עיתונים עבריים.
בשנת 1968 הוקמה הטלוויזיה הישראלית של רשות השידור, אנשי משרד האוצר החליטו למקם את אולפני הטלוויזיה בבניין הריק למרות התנגדות אנשי המקצוע למיקום אולפנים בבניין בן שש קומות. תחילה הוקמו בבניין 3 אולפנים[9], כאשר הראשון מביניהם הוקם בקומה החמישית בבניין[10][11]. במהלך השנים בוצעו בבניין עשרות שיפוצים להתאים אותו לצרכים המתחדשים.
במסגרת סגירת רשות השידור וסיום שידורי הערוץ הראשון, הסתיים השימוש בבניין והוא פונה. השלט בכניסה לבניין, עם הכיתוב "רשות השידור הטלוויזיה הישראלית" הוסר לבסוף ב-18 באוקטובר 2017, והבניין הועבר למנהל הדיור הממשלתי בנובמבר אותה השנה. באוקטובר 2019 הוקם בשטח החנייה של הבניין אוהל והתקיים בו הטיש של כ"ק האדמו"ר מבאיאן[12].
ביוני 2021 נהרס הבניין, על פי התכנון במקומו צפוי לקום מתחם מגורים שיכלול 6 בניינים[13] המיועדים לציבור החרדי.
הבניין
הבניין היה מפואר, יחסית למבני תעשייה בני התקופה ונבנה בצורה סימטרית עם שש קומות שבמרכזן גרם מדרגות גדול. גרם המדרגות הודגש באמצעות משרביה מלבני בטון. בדומה למבנים רבים בני התקופה בירושלים היה הבניין מחופה באבן נסורה. לחלונות הגדולים של הבניין המקורי נוספה בשנות ה-70 מערכת של שוברי שמש. בהתאמתו לאולפני הטלוויזיה הפך למבנה הראשון בארץ בו נערך שימוש חוזר במבנה תעשייה תוך התאמתו לצרכים החדשים.
קישורים חיצוניים
- נועם דביר, היהלום שבתדר: העתיד העגום של בניין הטלוויזיה ברוממה, באתר הארץ, 18 ביולי 2012
הערות שוליים
- ^ פ. ספיר: הממשלה תעודד כל יוזמה בהקמת תעשיה בירושלים, דבר, 24 בפברואר 1959
- ^ 2.0 2.1 נחנך מרכז היהלומים בירושלים, הבקר, 16 בנובמבר 1960
- ^ אבן פינה למרכז היהלומים בירושלים, הצופה, 15 ביולי 1959
- ^ מרכז היהלומים לא הצליח, על המשמר, 1 בינואר 1964
- ^ היום אבן הפינה לישיבת רוז'ין בבירה, חרות, 29 בינואר 1964
- ^ מרכז היהלומים בבירה נמכר; הבנין יועמד לרשות הטלוויזיה, הצופה, 29 במאי 1966
- ^ בין הפטיש והדוכן, הצופה, 8 במרץ 1967
- ^ החל הדיון בממשלה על טלוויזייה כללית, הצופה, 13 במרץ 1967
- ^ דליה שחורי, 3 אולפני הטלביזיה יוקמו תוך חודשיים, על המשמר, 25 בינואר 1968
- ^ שידורי הטלוויזיה הכללית יתחילו בחודש יוני הקרוב, הצופה, 21 בינואר 1968
- ^ דיון על הטלוויזייה באיגוד הישראלי ליחסי ציבור, הצופה, 31 בינואר 1968
- ^ אבי רבינא, טיש של חסידות באיאן - בבניין רשות השידור, באתר כיכר השבת, 3 באוקטובר 2019
- ^ אחרי יותר מ-50 שנה: בניין הטלוויזיה המיתולוגי של רשות השידור בירושלים נהרס, באתר וואלה!, 22 ביוני 2021
