ועדת לנדס
הוועדה לבחינת המתווה לשידור הציבורי העתידי בישראל (נקראת גם: ועדת לנדס) היא ועדה ציבורית אשר מונתה על ידי שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן ומשימתה הייתה לבחון את המתווה לשידור הציבורי העתידי במדינת ישראל. המלצות הוועדה הובילו לחקיקת חוק השידור הציבורי הישראלי אשר קבע את סגירת רשות השידור והטלוויזיה החינוכית הישראלית והקמת תאגיד השידור הישראלי. הוועדה הגישה את מסקנותיה במרץ 2014.
רקע
במשך השנים חלה הידרדרות חמורה במעמדה ובתפקודה של הרשות, בתכניה ובאיכות השידור בערוציה השונים, ובהתאם גם קהל הצופים והמאזינים הלך והצטמצם. אחת מהסיבות המרכזיות להידרדרות הייתה הקיצוץ שקבעה הכנסת באגרת הרשות, ובעקבותיו פחת והלך תקציבה של רשות השידור. קול ישראל ובעיקר רשת ב' המשיכו להיות גורמים מובילים בתקשורת הישראלית. ועדות ציבוריות שונות בחנו את מצבה של רשות השידור והמליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק רשות השידור. בשנת 2007 אישרה מליאת הרשות תוכנית כוללת לשינוי ארגוני בה שיאפשר שידור ציבורי ברמה נאותה ובאמצעים סבירים. כחלק מהמהלכים ליישום הרפורמה נחתם באפריל 2009 הסכם בין רשות השידור ומשרד האוצר לבין ארגוני העובדים המייצגים את עובדיה, ולפיו יפרשו ממנה 700 עובדים לאחר חתימת הסכמי עבודה חדשים.
בחודש יולי 2013 שכר שר התקשורת גלעד ארדן חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות, ובספטמבר 2013 הציג ארדן את הוועדה לבחינת השידור הציבורי בראשות איש התקשורת רם לנדס שהוקמה, לדברי ארדן, משום שרשות השידור זקוקה לשינוי משמעותי שבניגוד לעבר לא יובל על ידי אנשי הרשות עצמם. במעמד זה הבהיר ארדן כי אין כל כוונה לסגור לחלוטין את השידור הציבורי בישראל בשל הרב-תרבותיות בחברה הישראלית המצדיקה את קיומו של ערוץ ציבורי שאינו מוכוון רייטינג ובשל המבנה הכלכלי של ישראל, שכן בהיעדר שידור ציבורי גופי השידור יהיו בידי בעלי הון המונעים מאינטרסים. לוועדה הוקצבו שלושה חודשים לגיבוש מסקנות בטרם יחל הליך החקיקה המבוסס על המלצותיה.
הרכב הוועדה
הוועדה פעלה במשך שלושה חודשים לניסוח דו"ח אשר עוסק בשידור הציבורי במדינת ישראל. בראש הוועדה עמד איש התקשורת והמפיק רם לנדס, ובשל כך נקראת הוועדה גם "ועדת לנדס".
חברי הוועדה
- רם לנדס - יושב ראש הוועדה
- יאיר אלוני
- קרני זיו
- ג'לאל ספדי
- צביקה גולדברג
- יהונתן רזניק
- יוני רגב
- עו"ד דפנה גלוק
- עו"ד דנה נויפלד
מהלך העבודה
במהלך עבודתה קיימה הוועדה למעלה מ-20 ישיבות וראיינה למעלה מ-70 אנשי מקצוע, מומחים, יועצים, מנהלים ועובדי השידור הציבורי. כמו כן הוועדה הסתייעה בחברת ייעוץ מקצועית בראשות רם בלינקוב, אשר עסקה בניתוח שוק השידורים בארץ ובעולם. כמו כן, במסגרת עבודת הוועדה פעלה גם ועדת משנה בראשות רם לנדס.
מסקנות הוועדה
סגירת רשות השידור
הוועדה קבעה כי יש לגנוז את הרפורמה ברשות השידור שנחתמה זמן קצר קודם לכן, וכי יש להקים גוף חדש שיחליף את רשות השידור. רשות השידור נסגרה לבסוף לאחר עיכובים ומאבקים רבים במאי 2017. בעניין המפוטרים, הוועדה המליצה כי לעובדי רשות השידור הפורשים ישולמו פיצויים הוגנים ונדיבים.
ביטול האגרה
כחלק מהמלצותיה קבעה הוועדה כי יש להפסיק את גביית אגרת הטלוויזיה, וכך המשדר הציבורי לא יעסוק עוד בגבייה ישירה מן הציבור, אלא יקבל תקציב קבוע מתוך תקציב המדינה. עם זאת, רוב תקציב תאגיד השידור הציבורי כיום (כ-650 מיליון ש"ח) מגיע מתוך תשלום אגרת הרדיו של אזרחי המדינה.
הקמת תאגיד השידור הציבורי
הוועדה המליצה על הקמת תאגיד שידור ציבורי חדש, אשר יפעיל שלושה ערוצי טלוויזיה ואת תחנות "קול ישראל", ויכלול בתוכו את פעילות רשות השידור והטלוויזיה החינוכית. כמו כן הוועדה המליצה כי התאגיד יפעל בתקציב של 670 עד 720 מיליון ש"ח, בצמוד למדד המחירים לצרכן.
מועצת תאגיד השידור הציבורי
המלצות הוועדה הן כי מועצת התאגיד תמונה על ידי ועדת איתור אשר בראשה יעמוד שופט בית משפט מחוזי או עליון בדימוס אשר ימונה על ידי השר הממונה וימנה את שני חברי הוועדה שאיתו, שיהיו בעלי מומחיות בתחומי התקשורת והכלכלה.
הוועדה המליצה שהוועדה תורכב מאנשי מקצוע כשיושב ראש המועצה יהיה בעל ניסיון בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או תפקיד ניהולי בכיר בתחום התקשורת. כמו כן חברי המועצה הנוספים יהיו בעלי ניסיון בתחום התקשורת, היצירה הקולנועית ותחום השידורים לילדים ולנוער.
תפקידי מועצת התאגיד לפי הוועדה הם לפקח על חטיבת שיווק הפרסומות, לקבוע את יעדי התאגיד ולאשר את לוחות השידורים העונתיים של תאגיד השידור.
מנכ"ל תאגיד השידור
על פי המלצות הוועדה, מנכ"ל התאגיד יהיה אדם בעל כישורים המתאימים לתפקיד. המנכ"ל ימונה על ידי ועדת איתור המורכבת משלושה מחברי מועצת התאגיד, ובראשה יעמוד יושב ראש המועצה. תקופת כהונתו של המנכ"ל תהיה 4 שנים, כאשר ניתן יהיה להאריכה בכהונה אחת בלבד.
טלוויזיה
ועדת לנדס המליצה שתאגיד השידור יפעיל שלושה ערוצי טלוויזיה, שיחליפו את ערוצי רשות השידור. כמו כן הוועדה המליצה כי התאגיד ירכוש תוכן מידי חברות הפקה חיצוניות ותוכני רכש מחו"ל (אשר עלותם לא תעלה על 10% מתקציב התוכן), ולא יפיק תוכניות בעצמו (למעט חדשות).
- ערוץ מרכזי בעברית (ערוץ 11): יחליף את הערוץ הראשון, תקציבו יעמוד על 200 מיליון ש"ח בשנה, אשר יוקצו להפקות מקור ותוכני רכש.
- ערוץ לילדים ולנוער (ערוץ 23): יחליף את שידורי הטלוויזיה החינוכית הישראלית. תקציבו יעמוד על 40 מיליון ש"ח לפחות, ותפקידו יהיה לשדר תוכן שמטרתו להעשיר, ללמד, לחנך ולהקנות ערכים לקהל הצופים הצעיר. על השידורים יפקחו אנשי מקצוע מתחום החינוך והשידורים.
- ערוץ בשפה הערבית (ערוץ 33): יחליף את ערוץ 33, ותקציבו יעמוד על 20 מיליון ש"ח, אשר אחרי חמש שנים יעלה באופן מדורג ל-30 מיליון. הערוץ ישדר לכל הפחות 16 שעות ביממה, כאשר מדי שנה ישדר 500 שעות תוכן מקורי אשר לא כוללות שידורים חוזרים או ארכיון. חטיבת החדשות האחודה תפעיל את שידורי החדשות בערוץ זה.
רדיו
על פי המלצות הוועדה, תאגיד השידור הציבורי יכלול את פעילות "קול ישראל" ויפעיל את שמונה תחנות הרדיו (שידורי החדשות יופעלו על ידי חטיבת החדשות האחודה), אשר ימשיכו לפעול לפי איפיון התוכן הקיים. כמו כן הוועדה המליצה שהרדיו הציבורי ימשיך למכור זמן פרסומות כפי שעשה גם קודם לכן, וכי שיווק זמן הפרסומות ייעשה על ידי חטיבה נפרדת על מנת למנוע פגיעה בשיקולים העריכתיים של העובדים.
הוועדה המליצה כי רשתות המוזיקה רשת ג', קול המוזיקה ו-88FM ישמרו על האופי המקורי שלהן, בעוד את פעילותן של רשת א' ורשת מורשת יש לבחון.
ניו-מדיה
הוועדה המליצה כי תאגיד השידור הציבורי יפעיל חטיבה שתעסוק בניו-מדיה בלבד, בדומה לחטיבות הטלוויזיה והרדיו. תפקידה של חטיבת הניו-מדיה הוא להנגיש את כלל שידורי תאגיד השידור לכלל הציבור באמצעות האינטרנט.
חטיבת החדשות האחודה
על פי המלצות הוועדה, תקציב חטיבת החדשות הוא 160 מיליון ש"ח. חטיבת החדשות האחודה מהווה איחוד של חטיבת החדשות בטלוויזיה, ברדיו ובדיגיטל, ובשל כך גם יעילה יותר ועלותה פחותה. כמו כן, הוועדה המליצה שהכתבים והפרשנים יעבדו וישדרו עבור הרדיו, הטלוויזיה והדיגיטל, כאשר חטיבת החדשות תהווה מעין "מותג על" אשר לא מזוהה עם תחנה או ערוץ מסוים. בנוסף, חטיבת החדשות היא שתפעיל את שידורי החדשות בערבית, לפי המלצות הוועדה.
פיקוח
הוועדה המליצה שהתאגיד יפוקח על ידי הרשות לשידורים מסחריים, ועד להקמתה יפוקח על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.
ארכיון רשות השידור
באשר לארכיון רשות השידור, המליצה הוועדה לבצע הליך דיגיטציה של ארכיון הרדיו והטלוויזיה, כיוון שמצבו נכון לכתיבת הדו"ח היה בכי רע, ולהנגיש אותו לציבור באמצעות אתר אינטרנט.
סגירת הטלוויזיה החינוכית
במסגרת עבודתה, הפעילה הוועדה ועדת-משנה אשר עסקה בעתיד הטלוויזיה החינוכית. בסיכום מסקנותיה, המליצה הוועדה על סגירת הטלוויזיה החינוכית והחלפתה בערוץ טלוויזיה לילדים ולנוער והתנתה זאת בהקמת תאגיד השידור הציבורי. אם תאגיד השידור לא יוקם, המליצה הוועדה לבצע התייעלות משמעותית בפעילות הטלוויזיה החינוכית.
הוועדה המליצה לרכז את השידורים בערוץ נפרד ששידוריו ייועדו לקהל בגילאים 6–15, ולצורך כך להקצות 40 מיליון ש"ח מתקציב התאגיד, וכי משרד החינוך יקצה עוד 40 מיליון ש"ח לשידורים לילדים ולנוער.
אם יפוטרו עובדים מהטלוויזיה החינוכית, המליצה הוועדה להעניק להם תנאי פרישה דומים במידה רבה מאד לאלו של רשות השידור.
יישום המלצות הוועדה
- ערך מורחב – חוק השידור הציבורי הישראלי
עם הגשת מסקנות הוועדה, ב-11 ביוני 2014 החלה ועדה מיוחדת בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר וב-29 ביולי אושרה הצעת החוק. כמה ח"כים מתחו ביקורת על המהירות בה הועבר החוק, בשל הרצון לאשר את הצעת החוק עוד לפני סיום מושב הכנסת בחודש יולי. על פי חוק השידור הציבורי, הפסיקה רשות השידור את שידוריה ב-14 במאי 2017, וב-15 במאי עלה לשידור תאגיד השידור הישראלי. נוסח החוק המקורי קבע שב-31 במרץ 2015 יחלו שידוריו של תאגיד השידור הציבורי ויפסקו שידורי רשות השידור. מועד זה נדחה פעמים אחדות, עד ל-15 במאי 2017, היום בו עלה התאגיד לשידור. הרשות תיסגר באופן סופי כשיודיע הממונה על פירוקה כי סיים לממש את נכסיה ולשלם את כל חובותיה.
בתחילת אוגוסט מונה פרופסור דוד האן לכונס הנכסים של הרשות. עם מינויו, הוא פיטר את מנכ"ל הרשות, יוני בן מנחם ומינה את יונה ויזנטל, לשעבר סמנכ"ל התוכן של yes, לעורך הראשי של הרשות לתקופת הפירוק[1].
בספטמבר 2014 החל לפעול אתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג[2]. בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון של הגוף החדש, ובמקביל נמשך תהליך סיום עבודתם של עובדים ותיקים ברשות השידור.
במרץ 2015 פורסם כי אלדד קובלנץ מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש[3]. יו"ר דירקטוריון התאגיד הוא גיל עומר. דוברת התאגיד היא העיתונאית גילי שם טוב. לתאגיד הצטרפו מספר עיתונאים, בהם אריה גולן, אסתי פרז ומלאכי חזקיה מרשת ב'.
ב-3 בספטמבר 2015 תוקן חוק רשות השידור כך שסגירתה תידחה ממרץ 2015 למרץ 2016, התיקון גם מרחיב משמעותית את סמכויות המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור החדש אלדד קובלנץ ומאריך את כהונתו. כמו כן חוקק "סעיף ההשתקה", שקובע כי בשידורי הרשות יש להימנע מחד צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, ממתן ציונים והדבקת תווים, מהעלמת עובדות או מהטמעתן באורח סלקטיבי שלא לפי ערכן החדשותי". סעיף זה עורר ביקורת רבה ועתיד להיות מתוקן בעתיד[4].
ב-7 ביוני 2016 מונתה שלומית אברהם גלוברזון למנהלת חטיבת החדשות[5]. עוד באותו יום מונה לתפקיד מנהל כאן ב' עומר בן רובי, שב-15 השנים האחרונות מילא תפקידי ניהול ועריכה בכירים בגל"צ. למנהל רשת ג' מונה יובל גנור, שכיהן בין השנים 2008–2011 כמנהל רדיו 88FM ומשנת 2012 ערך מהדורות חדשות בקול ישראל וערך והגיש תוכניות ויומני אקטואליה ברשת ב'. כן הוחלט כי משה מורד ימשיך בתפקידו כמנהל רדיו 88FM תחת התאגיד החדש.
בסוף אוקטובר 2016, לאחר שוועדה שמונתה כדי לטפל בנושא לא הגיעה להכרעה, הודיע בנימין נתניהו בפתיחת מושב הכנסת כי יפעל לסגירת תאגיד השידור הישראלי ולשיקום רשות השידור[6][7] הודעה שעוררה ביקורת רבה מכל קצוות הקשת הפוליטית[8].
נכון לנובמבר 2016 גויסו כ-600 עובדים לשורות התאגיד, רובם אנשי מנהלה, כספים וטכנולוגיה. תקציב כוח האדם שהועמד לטובת גיוס עובדים מאפשר גיוס של עד 912 עובדים[9].
במרץ 2017 נתניהו הודיע כי הוא חוזר לקדם את סגירת תאגיד השידור הישראלי[10], שעל הקמתו הוחלט בקדנציה הקודמת שלו כראש ממשלה, בנימוקים של בזבוז כספי ושל הטיה פוליטית של ראשי התאגיד. למהלך התנגד בתוקף שר האוצר, משה כחלון. לאחר משבר פוליטי והצהרות על הקדמת הבחירות, הוסכם ביניהם שהתאגיד יקום ללא חטיבת החדשות, וזו תוקם כגוף נפרד על בסיס עובדי החדשות של רשות השידור[11].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דו"ח הוועדה לבחינת המתווה לשידור הציבורי העתידי בישראל
- אלכסנדר כץ, 'ועדת לנדס' הוצגה: תדון בסגירה ופתיחה מחדש של רשות השידור ובהוזלת האגרה, באתר אייס, 2 בספטמבר 2013
- שוקי טאוסיג, מהפכה עם סימן שאלה גדול, באתר העין השביעית, 6 במרץ 2014
- דנה דירקטור, שידור ציבורי ועצמאי - כרוניקה של מוות ידוע מראש, באתר המקום הכי חם בגיהנום, 30 באוקטובר 2016
הערות שוליים
- ^ החל פירוק רשות השידור, יונה ויזנטל מונה לעורך ראשי, באתר ynet, 11 באוגוסט 2014
- ^ תאגיד השידור הישראלי
- ^ לי-אור אברבך, אלדד קובלנץ ינהל את הקמת רשות השידור החדשה, באתר גלובס, 8 במרץ 2015
- ^ אופיר דור, אושרה דחיית סגירת רשות השידור לסוף מרץ 2016;, באתר כלכליסט, 3 בספטמבר 2015
- ^ נתי טוקר, המינוי המפתיע בתאגיד השידור: שלומית אברהם-גלוברזון תנהל את חטיבת החדשות, באתר TheMarker, 7 ביוני 2016
- ^ מורן אזולאי, נתניהו: "נשקם את רשות השידור". ריבלין: "לא להפוך לשופר של קומיסרים", באתר ynet, 31 באוקטובר 2016
- ^ צבי זרחיה, התוכנית לסגירת התאגיד: כך יסנדל נתניהו את כחלון, באתר TheMarker, 22 באוקטובר 2016
- ^ רועי ינובסקי, סערת התאגיד: קרע את תעודת בנו מצוק איתן, באתר ynet, 2 בנובמבר 2016
- ^ גאולה אבן מצטרפת לתאגיד השידור, באתר ynet, 15 בנובמבר 2016
- ^ טל שלו, נתניהו חזר בו מההסכמות עם כחלון: "בשביל מה צריך את התאגיד?", באתר וואלה!, 19 במרץ 2017
- ^ עמרי מילמן, נתניהו וכחלון הודיעו רשמית: נאמץ את מתווה הפשרה - תוקם חברת חדשות נפרדת לתאגיד, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2017
25647710ועדת לנדס