בנטיאן איידוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. בנטיאן איידוס (בהונגרית: Eidus Bentian; דאוגבפילס, 15 בינואר 1880 – אושוויץ, 1944 / 1945) היה עיתונאי יהודי-ליטאי-הונגרי,[1] טכנאי שיניים, רופא שיניים.
ביוגרפיה
בנטיאן איידוס נולד במשפחה יהודית בעיר השנייה בגודלה בלטביה (אז באימפריה הרוסית) כבנם של ברקו איידוס ושל ליאוסי בירגר.[2] כבר בגיל צעיר[3] הצטרף לתנועת הפועלים הרוסית. במהלך מהפכת 1905 ברוסיה נלחם נגד המשטר של הצאר על בריקדות[4] ולאחר כישלון המהפיכה היגר לגרמניה, שם למד את מקצוע טכנאות השיניים והשתתף גם שם בתנועת הפועלים המקומית.[4] בברלין הכיר את קרל ליבקנכט ואוגוסט בבל ולפי טענות אחדות אפילו את לנין.[3] הוא הגיע להונגריה ב-1909 והתיישב בעיר סגד, שם צייר אדן הלר את דיוקנו, אותו ניתן למצוא באוסף מוזיאון העיר.[5][6] בסגד, לאחר שעבר את הבחינה הנדרשת, עבד כרופא שיניים משנת 1911 והשתלב בעבודתה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית המקומית. בשנים 1918–1919 השתתף בפעולות המהפכניות בעיר.[4] מאמריו (למשל: "המהפכה הרוסית והשלום", דרום הונגריה, מה-1 בינואר 1918), וכן יצירות ספרותיות (חוברת שירים וכתבי פרוזה קצרים שלו שיצאו לאור ב-1919 בשם "אחרי העבודה"). שירי אנדרה אדי, דז'ה קוסטולאני ושל דיולה יוהאס תורגמו על ידו ליידיש. הוא עבד קשה על פיתוח תרבות הפועלים (למשל על ידי ארגון ספריית פועלים) והיה פטרון של אמנים.[3] לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית נעצר פעמיים ונכלא. היו לו יחסי ידידות עם הסופרים והמשוררים פרנץ מורה, דיולה יוהאס, מיקלוש רדנוטי וגם עם אטילה יוז'ף, אותו אירח בקביעות בסגד[7] ועל כך מעיד מכתב שהתקבל מיוז'ף ב-1928[4] [8] ובו ביקש מבנטיאן עזרה באיסוף מנויים לספרו שעמד להתפרסם.[9] גם הצייר לאיוש קארואי התגורר אצלו תקופה ארוכה.[10] איידוס ארגן את התנועה נגד המלחמה בתקופת מלחמת העולם השנייה, אך אחר כניסת הוורמכט להונגריה (מבצע מרגרטה) במרץ 1944, ב-4 באפריל נתפס ונכלא, נלקח תחילה לנג'קניז'ה ולאחר מכן לשארוואר. ב-1949 הוכרז רשמית כמת. לפי הרישום הוא גורש על ידי הגרמנים לאושוויץ באביב 1944, שם מת.[2]
דיוקנו צויר כאמור על ידי אדן הלר.[11]
משפחתו
אשתו הייתה חסיה סלדין,[12] ילדיהם היו רופאת השיניים ליוויה איידוס (נולדה ב-1910)[13] והרופא החוקר לאסלו איידוס (1913–1979).[14] נכדו פרנץ קסג יה עורך, מורה ופוליטיקאי.
עבודתו העיקרית
- אחרי העבודה (שירים וקטעי פרוזה קצרים; סגד, 1919)
לקריאה נובפת
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש, 1967)
- "בנטיאן איידוס". המוזיאון הספרותי פטפי.
ראו גם
- A munkásmozgalom Csongrád megyei harcosainak életrajzi lexikona. Főszerk. Antalffy György. Szeged, MSZMP Csongrád Megyei Bizottsága, 1987.
- Csongrád megye forradalmi harcosainak életrajzi gyűjteménye. Szerk. Rácz János. Szeged, MSZMP Csongrád Megyei Bizottsága, 1973.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
- M. Pásztor József: A mi utunk (49. oldal - tartalomjegyzéke az antikvarium.hu-n); Debrecen Megyei Városi Tanács V. B., 1972
- Paku Imre: Juhász Gyula (emlékkönyv); Bp. Magvető kiadó, 1962
- M. Pásztor József: Szegedi költő az ellenforradalmi bíróság előtt - Eidus Bentiánné irodalmi sajtópere 1934-ben; Tiszatáj folyóirat, 1964. 9. szám 6. 1.
הערות שוליים
- ^ Szeged története 3/1 (IX. Festészet és szobrászat). Somogyi-könyvtár. 1991. online elérés
- ^ 2.0 2.1 Dunainé Bognár Júlia (1996). A második világháború szegedi hősei és áldozatai. Tanulmányok Csongrád megye történetéből 23. Kanyó Ferenc. Szeged: Csongrád Megyei Levéltár. p. 208-209.
- ^ 3.0 3.1 3.2 Péter László: József Attila Szegeden - EPA, Irodalomtörténet: a Magyar Irodalomtörténeti Társaság havi folyóirata 43. évfolyam 2. szám - 1955. (online: Google könyvek)
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Illés László:Száll a tavasz: előadások a szocialista és antifasiszta magyar irodalomról (98. oldal; online google könyvek) - 1983.
- ^ Zombori István: A Szegedi zsidó polgárság emlékezete - 1990. (online: Google könyvek)
- ^ Szelesi Zoltán: A szegedi múzeum festészeti gyűjteménye - EPA (387. oldal), A Móra Ferenc Múzeum Évkönyve 1982-1983/1
- ^ Kiadványok – József Attila Tudományegyetem, 34. kiadás, 1955., 44. o. (online: Google könyvek
- ^ József Attila válogatott levelezése; Akadémiai Kiadó, 1976 (440. o., online: Google könyvek)
- ^ Fehér Erzsébet, ed. (1976). József Attila válogatott levelezése. Budapest: Akadémia Kiadó.
- ^ Szelesi Zoltán (1975). Trogmayer Ottó (ed.). A Móra Ferenc Múzeum Évkönvve, 1972/73-2. Szeged: Móra Ferenc Múzeum. p. 106.
- ^ Zombori István, ed. (1990). A szegedi zsidó polgárság emlékezete. Szeged: Móra Ferenc Múzeum. p. 97.
- ^ "Chassia Seldin". Geni.
- ^ "Eidus Lívia". Petőfi Irodalmi Múzeum.
- ^ "Eidus László". Petőfi Irodalmi Múzeum.
