במדינת הגמדים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
במדינת הגמדים
מאת אלה אמיתן (וילנסקי)

בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים
רַעַשׁ, מְהוּמָה:
הַצָּבָא לָבוּשׁ מַדִּים
יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה.

וּבְרֹאשׁ הַגְּדוּד צוֹעֵד
אֶצְבְּעוֹנִי הַמְּפַקֵּד:
הוּא חָבוּשׁ קוֹבַע פְּלָדָה
וּבְיָדוֹ סִכָּה חַדָּה.

שני בתיו הראשונים של השיר
המלחין, יצחק לוי

במדינת הגמדים הוא שיר ילדים עברי שחיברה בשנת 1940 אלה אמיתן (וילֶנסקי) והלחין יצחק לוי. השיר מציג "צבא" ב"מדינת הגמדים" שכביכול יוצא למלחמה: המפקד, "אצבעוני", חמוש בסיכה במקום חרב וחובש "קובַע [כובע][1] פלדה" (כלומר קסדה) – אולי אצבעון – צועד בראש הגדוד. אחריו פרשים רכובים על פרעושים, ומעל, כמו מטוס, חג עפיפון. המתופף שר אמנם "מה טוב ומה: / צאת יחדיו למלחמה", אך השיר, כיאה לשיר ילדים, אינו מתאר לחימה אלא רק תהלוכה, המלוּוה בשריקות, בשירה ובתופים; וזו מסתיימת בערב, בהגיעה של שעת השינה: "במדינת הגמדים / תם עם ערב קול שאון / הצבא פושט מדים / וכולם שוכבים לישון". השיר היה לאחד משירי הילדים הישראליים המוכרים ביותר, והוא שירה המפורסם ביותר של אמיתן, כמו גם לחנו הידוע ביותר של לוי.

תולדות השיר

השיר נכתב בירושלים בחודש ספטמבר[2] 1940. היו אלה ימי מלחמת העולם השנייה, ואמיתן הייתה חיילת בחיל העזר לנשים (ATS) של הצבא הבריטי. קרוב לארבעים שנה מאוחר יותר סיפרה על כך המשוררת: "באחד מימי החופשה הנדירים באתי לבקר ידידים. בביתם פגשתי באישה צעירה עם הילד שלה, כבן שנה ורבע" (אותו תינוק היה בן רבינוביץ, לימים כלכלן ומנהל). היה זה "ילד רגיל, שמנמן, אך מה שמשך את מבטי – הייתה ההליכה שלו. שלא כדרך תינוקות אחרים, שהולכים בהיסוס ובאי-ביטחון, לאחר שזה עתה למדו ללכת – צעד ילד זה בבִטחה, כאילו היה מפקד! ובאווירת המלחמה ששר[ר]ה אז, תיארתי לי שאילו הוכרזה מלחמה בארץ הגמדים, היה המפקד שלהם צועד כמו ילד זה".[3][4]

כעבור מספר ימים חיברה אמיתן את שירה – שבתוך זמן קצר, ב-1 באוקטובר 1940, ראה אור ב"דבר לילדים" (עיתון הילדים הגדול היחידי בארץ בשנות המלחמה הראשונות), שם פרסמה המשוררת מאז 1934. השיר לוּוה באיור עליז, מעשה ידי נחום גוטמן, הממחיש היטב את המתואר בו.[5] בשנת 1942 הוא נדפס שוב בקובץ שיריה "ינוקא", שלוּו גם הם באיוריו של גוטמן (בהוצאת יבנה).[6]

השיר הולחן על ידי המלחין, האתנומוזיקולוג והזמר יצחק לוי במחצית הראשונה של שנות ה-40 בהשראת הרומנסות בלאדינו שהעריץ[3][7] (על פי עדותו של אחד מתלמידיו של לוי לזמרה, "הוא היה גאה מאוד ב'במדינת הגמדים', וסיפר לנו כי להלחין אותו היה כל-כך קל – חמש דקות"[6]). הוא הושמע מספר פעמים ברדיו קול ירושלים,[7] ובשנת תש"ה (1944/‏1945) ראה אור עם תוויו בקובץ "שבעה שירי ילדים" (בהוצאת צל וצליל) שהלחין יצחק לוי ועיבד לליווי בפסנתר גרשון יָרֶצקי.[8]

על פי חוקר ספרות הילדים העברית אוריאל אופק, "שיר קצבי 'מלחמתי' זה נהפך זמן קצר אחרי הדפסתו והלחנתו [...] לאחד הלהיטים הגדולים והפופולריים ביותר".[9] לימים טענה אמיתן: "לדעתי, כתבתי שירים לילדים העולים על שיר זה. אלא נראה שנכון הפתגם שספרים ויצירות יש להן [!] מזל משלהן".[3]

=

ביצועים

השיר הושמע מספר פעמים ברדיו קול ירושלים במחצית הראשונה של שנות ה-40,[7] ככל הנראה בביצועו של המלחין-הזמר יצחק לוי.

השיר בדפוס

  • דבר לילדים, כרך ט', חוברת 19, 1 באוקטובר 1940.[6]
  • אלה וילנסקי [אמיתן], ינוקא: שירי ילדים, מצֻירים בידי נחום גוטמן, תל אביב: יבנה, 1942.[6]
  • שבעה שירי ילדים, מוסיקה מאת יצחק לוי, ליווי פסנתר מאת גרשון ירצקי, ירושלים: צל וצליל, [תש"ה], עמ' 13.[8] (ככל הנראה הופעתו הראשונה של לחנו של השיר בדפוס)
  • ז' בהרב [=זלמן אריאל] וי[צחק] אבנון (עורכים), ילקוט הילד, תל אביב: מסדה, תש"ה 1945.[10]
  • אלה אמתן (וילנסקי), במדינת הגמדים: שירים וחרוזים, הציורים: לאה פלד, תל אביב: נ. טברסקי, תשי"ח.
  • מבחר פרק[!] הווי ופזמונים: 22 שירים פופולריים, תל אביב: שירון ('מבחר מצעד פזמוני הישוב'), 1961.
  • דניאלה גרדוש, תלמה אליגון (עורכות), 100 שירים ראשונים: כל שירי הילדות שלנו (כמעט): אנתולוגיה של שירים לגיל הרך, צייר: דוש, [תל אביב]: כנרת, [תשמ"א].
  • גיל אלדמע, אסתר לנואל (עורכים), מחברת מזמרת, ציורים: רות צרפתי, יהודה צרפתי, גבעתיים: מסדה, 1981.
  • גלעד בן-שך ואמנון שילוני (עורכים), משיר לשיר: מבחר שירים לילדים, תל אביב: מודן, תשמ"ח.

קישורים חיצוניים

ביצועים נוספים:

הערות שוליים

  1. ^ על הכתיב "קובַע" ראו כּוֹבַע וְקוֹבַע, באתר האקדמיה ללשון העברית.
  2. ^ כך על פי המצוין ליד חתימתה של המחברת בפרסומו הראשון של השיר, ב"דבר לילדים". ראו בצילום: כך נוסדה מדינת הגמדים, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 אלה אמיתן, כך נוסדה "מדינת הגמדים", מעריב, 2 באוגוסט 1979.
  4. ^ לתמונותיו של הילד שהיווה השראה לשיר ראו נתי גבאי, הכירו את אצבעוני – מפקד מדינת הגמדים, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 16 בדצמבר 2018.
  5. ^ זהותו של המאייר היא על פי הנטען כאן: כך נוסדה מדינת הגמדים, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית. וראו שם את השיר והאיור.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 מילות השיר "במדינת הגמדים" והאזנה לו, באתר זמרשת.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 ש–ל, מכון לפולקלור, הד-המזרח, טורים 2–3, 1 בדצמבר 1944.
  8. ^ 8.0 8.1 לשנת הפרסום ראו קרית ספר, כד (תש"ח), פריט מס' 961, עמ' 181–182; ציון מקום השיר בספר בקטלוג הספרייה הלאומית; וביקורת על הקובץ: ש. אנג'יל, אביבים, הד-המזרח, 16 במרץ 1945.
  9. ^ אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900–1948, תל אביב: דביר, תשמ"ח 1988, עמ' 533.
  10. ^ כך על פי מילות השיר "במדינת הגמדים" והאזנה לו, באתר זמרשת. השיר נדפס בשינוי נוסח, ראו שם.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

במדינת הגמדים30333623