שעת השינה
שעת השינה היא השעה בה נוהגים אנשים ללכת לישון.
הסבר
המונח מקובל בעיקר בהתייחס לשעה קבועה בה נוהגים ילדים ללכת לישון. בתרבות המערבית, ההורים מקיימים עם ילדיהם הכנות להתארגנות לשינה ומעין טקסים שונים שעשויים לעזור לילדים לחוש בטוחים יותר לקראת השינה. עם התפתחות הילדים, ההורים מרגילים אותם בהדרגה ללכת לישון על פי לוח זמנים קבוע ולעיתים נוקשה יותר לשינה, ממה שהם היו עושים אילו היו חופשיים לישון כרצונם.
בשעת השינה לילדים יש לרוב ריטואלים חשובים כגון רחצה וצחצוח שיניים, לבישת פיג'מה, הקראת סיפור לפני השינה, שירי ילדים או שיר ערש לילדים, ושיחה עם ההורים על היום שהיה או על תוכניות למחרת.
בחלק מהמשפחות, שעת השינה היא זמן חשוב רגשית עבור ילדים וההורים כאחד. השגרה של שעת השינה יכולה להיות הזדמנות לבלות זמן איכות עם הילד, לדון על רגשות כתוצאה מחוויות היום, להביע עניין בתוכניות ליום המחרת, ואף למידה, למשל עם ספר.
הפרעות
מצבים כגון ילדים שמסרבים ללכת לישון או פוחדים להירדם, היא בעיה נפוצה. הסיבות לכך מגוונות:
- פחד מהחושך - ניקטופוביה
- סיוטים לילה
- קושי להירדם - נדודי שינה, שיכולים לנבוע משעמום, זמן שינה ארוך מכדי הצורך, תסמין של היפראקטיביות ועוד
- סקרנות לגבי מה שמתרחש מעבר לשעות השינה שלהם (כמו מה ההורים עושים)
- תסמונת פאזת השינה הדחויה - הפרעת שינה בעקבות שעון ביולוגי שונה מהמקובל חברתית
אם אנשים לא ישנים מספיק, הם פועלים פחות טוב למחרת. ילדים מתבגרים (ובמיוחד צעירים) צריכים לישון יותר מאחרים, אך עשויים לסרב ללכת לישון בזמן המתאים, למרות שלמחרת הם חייבים לקום לקראת משימות היום, גם לאחר שינה לא מספקת. בעיה זו עשויה לגרום לקשיים התפתחותיים כאשר היא נמשכת בקביעות לאורך חודשים או שנים.
אצל מבוגרים, שינויים בשעת השינה עשויים להתרחש בשל החלפת עבודה, דבר שלעיתים יוצר בעיות במחזורי השינה-ערות בשעון הביולוגי. מקצבי שינה טבעית מובילים לשעות שינה המותאמות לכל אדם בנפרד, והן משתנות בהתאם לסוג הכרונולוגיה של האדם.
אטימולוגיה
לפעמים המונח משמש במשמעות "זמן לישון", למשל "זה אחרי שעת השינה שלי".
בפנימיות או בטיולים וחופשות הכוללות צעירים, המקבילה של שעת השינה היא "כיבוי אורות". המונח "כיבוי אורות" משמש גם בבתי כלא ובמעבדות לחקר השינה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר "שעת השינה" (באנגלית)
