בית תרבות היידיש - ספריית מדם
 | |
 | |
| מיקום | פריז, צרפת |
|---|---|
| סוג | בית תרבות וספרייה |
| תאריך ייסוד | 2002 |
| גודל האוסף | בספריית בית התרבות 30,000 כרכים |
| מנהל | טל חבר חיבובסקי |
בית תרבות היידיש – ספריית מֶדֶם (ביידיש: פאריזער יידיש-צענטער מעדעם-ביבליאטעק), הוקם בשנת 2002 על ידי מיזוג בין ספריית מדם לבין האגודה לחקר והפצת שפת היידיש. שוכן ברחוב Chateau d'eau ברובע 10 בפריז.[1]
בית התרבות הוא מוסד חילוני אשר שם לו למטרה להפיץ את שפת היידיש בצרפת ובאירופה, ולקדמה כשפת תרבות, ולהעמיק את ההיכרות עם תרבותה הרוחנית בקרב קהל מגוון. נמצאים בו אוספי ספריית מדם, ספריית וידאו וספריית קלטות, ומתנהלים בו קורסים ללימוד שפת היידיש בכל הרמות, סמינרים בנושא ספרות היידיש ואוניברסיטת קיץ, חוגי תיאטרון, שירה, קולנוע, ריקודי עם, מוזיקת כליזמר, חוגי ילדים, תערוכות, מופעים, הקרנת סרטים והרצאות בצרפתית וביידיש.
ספריית מדם
הספרייה נוסדה בשנת 1929 בשם ספריית נומברג. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1939–1944, שימש בניין הספרייה לפעילות מחתרתית. הספרייה חידשה את פעילותה בשנת 1944, ובשנת 1979 הפכה מספרייה עממית שכונתית לספרייה אקדמית המשמשת את חוקרי שפת היידיש ותרבותה. החל משנת 2002 היא חלק מבית תרבות היידיש.
היסטוריה
הקמת הספרייה
בשנת 1925, סניף הבונד בפריז הקים מרכז תרבות בשם "מועדון הפועלים ע"ש ולדימיר מדם" (ביידיש "ארבעטער קלוב אויפן נאמען וולאדימיר מעדעם") או בקיצור "מועדון מדם" (ביידיש "מעדעם-קלוב") או "איגוד מדם" (ביידיש "מעדעם-פארבאנד"). המועדון ארגן דיונים בנושא שיפור מצב היהודים וערבי תרבות בהם קראו קטעים מהשירה היידית ומעבודותיהם של סופרי יידיש שונים, אך גם לימדו בהם את השפה הצרפתית ואת תרבות צרפת.
הרעיון להקמת ספריית נומברג עלה בשנת 1928 בפגישה שהתקיימה בין שמונה מחברי "מועדון הפועלים על שם ולדימיר מדם". באותם ימים הספרייה הייתה עבור המהגרים מקום בו אפשר היה לקבל את החדשות האחרונות מהעולם שנעזב ומהדורות חדשות של ספרים, ולהתעדכן בספרות המרכסיסטית והסוציאליסטית שתורגמה מהר מאוד ליידיש.
הציוד הדרוש להקמת הספרייה נרכש בעזרת תרומות שנאספו מחברים. הסופר שלום אש, ששהה לעיתים קרובות בפריז, תרם מאתיים ספרים. הספרייה נפתחה בשנת 1929 באולם ששימש להתכנסויות מועדון מדם. האולם נמצא מצפון ל"פלעצל", ברובע השלישי של פריז, מקום בו התגוררו מהגרים אשכנזים רבים, רובם מהמרחב דובר היידיש במזרח אירופה. הספרייה נקראה על שמו של דוד נומברג, עיתונאי וסופר פופולרי באותם זמנים, שנפטר בשנת 1927.[2]
הספרייה בתקופת מלחמת העולם השנייה (1939–1944)
עם כניסתה של צרפת למלחמת העולם השנייה, "מועדון מדם" הוצא מחוץ לחוק. חברי המועדון התגייסו לפעילות מחתרתית במטרה לסייע למהגרים יהודים שהגיעו לצרפת. הם סיפקו למהגרים מסמכי זהות וכרטיסי מזון מזויפים וסייעו בהסתרת ילדים יהודים ובהעברתם לאזור החופשי. אוספי הספרייה הוסתרו במרתף הבניין בו שכנה הספרייה, במסתור שנבנה לצורך זה.[2]
הספרייה לאחר מלחמת העולם השנייה
ב-14 באוקטובר 1944, הספרים שניצלו הועמדו שוב לרשות הקוראים. על מנת להחזיר לתודעת הציבור את פעילותו של מועדון מדם לפני ובמהלך המלחמה, הוחלט לשנות את שם הספרייה ל"ספריית מדם של חוג הפועלים" (ביידיש "מעדעם־ביבליאטעק ביים ארבעטער־רינג"). הספרייה קיבלה את תמיכת "ועד העובדים היהודים בארצות הברית" ועברה למעונה החדש בהנהלתו של אחד ממייסדיה, קיבה ויסברוט.[3]
בשנת 1979 הספרייה נרשמה כאגודה בשם "האגודה לחקר והפצת תרבות היידיש". מנהלה החדש יצחק ניבורסקי ערך את הקטלוג הראשון של הספרייה והפך אותה למרכז מחקר והוראה. תחת ההנהלה החדשה, הספרייה הפכה למרכז תיעוד גדול הפתוח לקהל הרחב שברשותו האוסף הגדול ביותר של פרסומים בשפת היידיש באירופה.[4] בשנת 1994 מונה למנהל הספרייה ז'יל רוזייר אשר הקים את הוצאת הספרים Bibliothèque Medem. מעמדה כאגודה איפשר לספרייה לקבל תמיכה ממשרד התרבות הצרפתי ולאחר מכן לקבל תרומות מעמותת "החברים האמריקאים של ספריית מדם".[5]
בשנת 2002 הספרייה אוחדה עם האגודה לחקר והפצת שפת היידיש.
אוספי הספרייה
מאז הקמתה בשנת 1929, אוספי הספרייה גדלו בהתמדה מ-500 כרכים בשנת 1929 ל-30,000 כרכים בשנת 2018, מתוכם 20,000 ספרים ביידיש ו-10,000 בשפות אחרות. היא קלטה את האוספים של ספריות היידיש האחרות בפריז שנסגרו בהדרגה בשל הירידה החדה במספר הקוראים.[6]
במקביל, הספרייה הקימה ארכיון עיתונים בשפת היידיש, ביניהם:
Der Veker (אנ'), דער אידישער ארבייטער (פאריז), דער יידישער ארבייטער (וילנה), אונזער שטימע, היינט ופאלקסצייטונג.
בספריה אוסף יצירות נדירות מהמאה ה-18 וביניהן:
- מגילת איכה, בתרגום ליידיש, אמסטרדם, 1718.
- "ספר לב טוב", של יצחק בן אליקים, בתרגום ליידיש, אמסטרדם, 1723.
- ספר יוסיפון, בתרגום ליידיש, אמסטרדם, 1771.
- סידור, בתרגום ליידיש, אמסטרדם, 1768.
בספריית מדם אפשר למצוא אוספי ספרים וארכיונים פרטיים שנתרמו על ידי סופרים, משוררים, מחזאים ועיתונאים, או יורשיהם, וביניהם: אלתר קציזנה, שמריה גוטמן, מרדכי ליטווין, רבקה קופר, והפסל מיכאל מילברגר.
בספרייה שמורות שמונים ושתיים עדויות שנכתבו לאחר המלחמה על ידי ניצולי שואה. ושישים ושמונה "ספרי יזכור", שנבחרו מבין שש מאות ושנכתבו בסוף המאה ה-20.
כיום זהו המרכז החשוב ביותר לתרבות יהודית אשכנזית בשפת היידיש באירופה, השני בגודלו בעולם אחרי המכון למחקר יהודי (ייווא) בניו יורק, ארצות הברית.
האגודה לחקר והפצת שפת היידיש
האגודה לחקר והפצת שפת היידיש (בצרפתית AEDCY- L'Association pour l'étude et la diffusion de la culture yiddish) הוקמה בשנת 1981 על ידי מספר סטודנטים באוניברסיטת דידרו בפריס, ביניהם ורה סלומון ורנה קלוזינסקי.[7]
האגודה פעלה עד שנת 2002, עת התאחדה עם ספריית מדם ליצירת בית תרבות היידיש.
בין הפעולות שאורגנו על ידי האגודה נזכיר:
- סדנת שירי יידיש "צ'יריבים"[8]
- אירועים לא פוליטיים חילוניים שכללו, הצגות תיאטרון, הופעות מוזיקליות, הקראת שירים, שולחנות עגולים, הכול בשפת היידיש[9]
- אוניברסיטת קיץ ביידיש שכללה הרצאות בצרפתית וביידיש בשיתוף עם המחלקה לאנגלית – המרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת פריס VII דידרו. ההרצאות והסדנאות עסקו בנושא ספרות, שפה, תיאטרון, שירה וכתיבה. התוכנית הועברה על ידי צוות מורים מקצועיים ובראשם פרופסור יצחק ניבורסקי[10]
- הוצאה לאור של עלון מידע חודשי בשם "דאס פינטעלע ייד"[11]
- ארגון קורסים שנתיים ללימוד יידיש ברמה מתקדמת בהיקף של 20 שעות חודשיות, וסמינרים חודשיים בני יום אחד בנושאים שונים[12]
כל הפעילויות הללו ממשיכות להתקיים במסגרת בית תרבות היידיש.
בית תרבות היידיש
בית תרבות היידיש הוקם ב-14 באוקטובר 2002, לאחר מיזוג ספריית מדם עם האגודה לחקר והפצת שפת היידיש.
במרכז המוסד עומדת ספריית המולטימדיה שאוספיה מתחדשים באמצעות רכישת ספרים ישנים וחדשים, קלטות אור-קוליות, סרטים, כתבי עת ומסמכים אחרים. הספרייה מנוהלת על ידי שני ספרנים בסיוע של מתנדבים. בשנת 2003, ספריית מדם ייסדה, יחד עם ארגון כל ישראל חברים ובית המדרש הרבני של צרפת, את "הרשת האירופית של הספריות ליודאיקה והבראיקה" (RACHEL).[13] קטלוג הרשת זמין באינטרנט.
פעילות המרכז ממומנת בחלקה על ידי תרומות ודמי חבר.
בית תרבות היידיש הקים בשנת 2018 פרויקט לדיגיטציה של הקניין הרוחני היידי בצרפת בשם "Passages" במטרה לתעד ולשמר את עקבות חיי התרבות הסוענים שהתפתחו בצרפת לפני השואה ולאחריה. הפרויקט כולל גם תערוכה וירטואלית קבועה מלווה בקטלוג מודפס המציגים את העושר והמגוון הגדול של ביטויי חיי היידיש בצרפת מסוף המאה ה-19.[14]
בשנת 2014 מונה למנהל המרכז טל חבר-חיבוסקי, לשעבר מנהל אוניברסיטת הקיץ, עורך כתב העת "מכאן ואילך" מאסף לעברית עולמית.[15]
הפעילות השוטפת של המרכז כוללת הוראת שפת היידיש למבוגרים ולילדים, סדנאות תיאטרון ומוזיקה, הרצאות, סמינרים ואוניברסיטת קיץ. לבית תרבות היידיש הוצאה לאור בה מתפרסמים תרגומים לצרפתית של יצירות מוכרות ביידיש, מילונים, עבודות פדגוגיות וכתבי עת.[16][17]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Maison de la culture yiddish | Le plus grand centre européen d'enseignement et de diffusion de la culture yiddish, yiddishweb
- ^ 2.0 2.1 Le monde yiddish polonais et ses bibliothèques dans l entre-deux-guerres à Paris - PDF Téléchargement Gratuit, docplayer.fr
- ^ Gilles Rozier, Alan Astro, THE MEDEM-BIBLIOTEK: THE YIDDISH LIBRARY OF PARIS, Shofar 14, 1996, עמ' 138–143
- ^ Yitskhok Niborski, YIDDISH CULTURE IN FRANCE AND IN THE FRENCH-SPEAKING AREAS, European Judaism: A Journal for the New Europe 42, 2009, עמ' 3–9
- ^ American Friends of the Medem Library, afmedem.org
- ^ Bibliothèque Medem – yiddish.paris (בצרפתית)
- ^ Jean Baumgarten, Alan Astro, RACHEL ERTEL, YIDDISH IN FRANCE: A CONVERSATION WITH RACHEL ERTEL, Shofar 14, 1996, עמ' 125–137
- ^ AEDCY – Passages (בצרפתית)
- ^ Elisabeth HYAFIL, Sylvie WOLFF, Paris-yiddish, Libération (בצרפתית)
- ^ Second Annual Paris Summer University Program in Yiddish Language & Literature, Der Bay, The Golden Gate to the World-Wide Yiddish Community
- ^ Yiddishland - le nouveau monde, Differences Les Branches du Yiddish, אפריל 1984
- ^ Louisette Kahane, LE YIDDISH EN FRANCE DE L'APRES GUERRE A NOS JOURS, La Rassegna Mensile di Israel 62, 1996, עמ' 437–449
- ^ שותפים לפרויקט עיתונות יהודית היסטורית, באתר www.nli.org.il
- ^ Passages – La vie culturelle yiddish en France (בצרפתית)
- ^ thchybowski, טל חבר־חיבובסקי חולם על עברית כשפה בלי מדינה, צבא, משטרה או פקידוּת, באתר מכאן ואילך, 1 ביולי 2016
- ^ סדנאות ופעילויות בית התרבות (בצרפתית)
- ^ דף הבית, באתר Éditions Bibliothèque Medem (בצרפתית)
37512968בית תרבות היידיש - ספריית מדם