בית כנסת תפארת ישראל ע"ש עגנון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה.
.jpg)
בית כנסת תפארת ישראל ע"ש עגנון הוא בית כנסת השוכן בפסגת שכונת תלפיות בירושלים.
היסטוריה
בתוכניות המקוריות הועיד קאופמן את המקום לבניית אקדמיה לאמנות, אך יועד המקום הוסב לבית כנסת. בראשית שנות ה-30 הקדישה הגברת שרה צ'רנובה את ביתה לבית כנסת לשכונת תלפיות. אולם ועד השכונה החליט שהבית אינו מתאים לשמש כבית כנסת ומכר אותו תמורת 700 לא"י ששימשו להקמת בית כנסת בשכונה. עד אוקטובר 1934 נאספו עוד 800 לא"י מתושבי השכונה[1].
ב-2 בדצמבר 1934 התקיים מעמד הנחת אבן פינה לבית הכנסת בהשתתפות הרבנים הראשיים, הרב קוק והרב יעקב מאיר[2]. מתכנן המבנה היה ר. פרידמן מחיפה[3]. תוכנית בית הכנסת כלל אולם גדול עם 500 מקומות, מהם 150 לנשים[4], ואולם שני קטן יותר. בית הכנסת היה גדול בהרבה מצורכי התושבים בתלפיות ולדברי קלויזנר בנאומו בעת הנחת אבן הפינה, שבית הכנסת הגדול הוא "אות ומופת שהשכונה תגדל וותרחב ותתפשט ותגיע עד רמת רחל ועד בית לחם"[5][6].
בניית בית הכנסת התקדמה במהירות בשנת 1935[7] ובאוקטובר 1935, במהלך חול המועד סוכות, נערך במבנה בית הכנסת חגיגת שמחת בית השואבה[8]. בדצמבר 1937 ביקר בבית הכנסת מ"מ מושל מחוז ירושלים[9].
עד שנת 1939 הושקעו בבית הכנסת כ-6000 לא"י, אולם חסרו כספים להשלמתו. ביוני 1939 טרם הושלם בניית בית הכנסת[10] ובינתיים השתמשו תושבי תלפיות בצריף העץ שב"חורשה". מרדכי כספי הודיע שנעשים מאמצים להשלים את בית הכנסת[11]. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוחרם המבנה הבלתי גמור על ידי הבריטים, שהשתמשו בו כמחסן נשק. תמונות מן התקופה מציגות חיילים יהודים בשרות הצבא הבריטי, השומרים על המבנה, ובד בד מתיידדים עם תושבי השכונה.
ב-1948 עזבו הבריטים את ארץ ישראל, אך רבים מתושבי השכונה ברחו מפחד המלחמה, ומפני הקִרבה לגבול. עקב כך לא התקיימו כמעט תפילות בבית הכנסת, והמבנה הושכר לאוניברסיטה העברית. זו הפכה את המבנה הנטוש למחסן, ששימשהּ עד שנות ה-60, ואז העבירה את המבנה לרשות העירייה. מעשה זה הוביל לסכסוך בעלות בין העירייה ובין יושבי תלפיות, שבראשם עמדו מרדכי כספי וש"י עגנון. הדבר הגיע עד לבית משפט, שפסק לטובת אנשי השכונה. העירייה נאלצה לשפץ את המבנה על חשבונה. בפברואר 1970 הודיע ראש העיר, טדי קולק שבית הכנסת יושלם וייקרא על שמו של ש"י עגנון[12]. החלטה רשמית על כך נתקבלה במועצת העירייה ב-15 במרץ 1970[13]. בשנות ה-70 נחנך בית הכנסת מחדש בתהלוכת ספרי תורה שהובאו מהצריף הישן. בשל מעורבותו של עגנון ב"גאולת" בית הכנסת, ובשל העובדה שהתפלל בו בקביעות, מכנים יושבי תלפיות את בית הכנסת בשמו. אף על פי שבתלפיות פועלים לא מעט בתי כנסת, נחשב בית כנסת ש"י עגנון לבית הכנסת המרכזי, ורב הקהילה, הרב יהושע זמל, מכהן גם כרב השכונה.
קישורים חיצוניים
- בית כנסת שהפך ל... מחסן, הצופה, 8 בדצמבר 1968
הערות שוליים
- ^ בתלפיות המתרחבת, דואר היום, 8 באוקטובר 1934
- ^ הנחת אבן הפינה לבניין בית הכנסת בתלפיות, דואר היום, 3 בדצמבר 1934
- ^ בנין בית כנסת בתלפיות, דבר, 2 בדצמבר 1934
- ^ אבן פינה לביכ"נ בתלפיות, דבר, 4 בדצמבר 1934
- ^ בית הכנסת הראשון בתלפיות, הירדן, 28 בדצמבר 1934
- ^ על היקף ההליכה לבית הכנסת בתלפיות ניתן ללמוד למשל מ מכתבים למערכת, הצופה, 4 בינואר 1942
- ^ כלי קודש בתלפיות, הבוקר, 17 בנובמבר 1935
- ^ תלפיות חוגגת, הבוקר, 20 באוקטובר 1935
- ^ מ"מ המושל בתלפיות, דבר, 16 בדצמבר 1937
- ^ תלפיות, הצופה, 25 ביוני 1939
- ^ מכתב להמערכת, הצופה, 17 ביולי 1939
- ^ בית כנסת ורחוב בבירה ייקראו ע"ש ש"י עגנון, דבר, 24 בפברואר 1970
- ^ עירית ירושלים תקים בית כנסת ע"ש ש"י עגנון, מעריב, 16 במרץ 1970
