בית השיח' סלמאן אלהוזייל
 | |
| בית השיח' סלמאן אלהוזייל | |
| שמות נוספים | ארמון השיח' סלמאן אלהוזייל |
|---|---|
| מידות | |
| גובה מעל פני הים | 217 מטר |
| היסטוריה | |
| תרבויות | בדואית |
| עשוי מ | אבני גזית, קורות עץ, אדני רכבת ובטון |
| נבנה | בשנת 1924 |
| אתר ארכאולוגי | |
| מצב | מסוכן לכניסה. מבנה מתקופת המנדט. |
| גישה לציבור | יש, לתאם ביקור במקום עם המשפחה |
| הערות | המועצה לשימור אתרים הכריזה על "הארמון" כאתר מורשת ושיש להפכו למרכז מורשת ולמוזיאון אודות תולדות הבדואים בנגב. |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| מיקום | רהט, נחלת שבט אלהוזייל |
| קואורדינטות | 31°24′39″N 34°45′03″E / 31.410915°N 34.750905°E |
| "הארמון" - בית השיח' סלמאן אלהוזייל | |
בית השיח סלמאן אלהוזייל (בערבית: القصر - منزل الشيخ سلمان الهزييل; הארמון של השיח' בפי הבדואים[1]) הוא בית אבן שנבנה בשנת 1924 בכניסה הצפון מערבית לעיר רהט שליד הקיבוץ שובל[2]. הבית בן שלוש הקומות מתנשא על ראש גבעה וצופה אל מרחבי שטחי המרעה של שבט אל הוזייל שבצפון הנגב ועד השוליים הדרום מערביים של הרי דרום חברון. "המועצה לשימור אתרים" החליטה להפוך אותו למרכז מורשת ולמוזיאון אודות תולדות הבדואים בנגב[1].
רקע
השלטון הצלבני בארץ ישראל, במשך המאות ה-12 וה-13 לספירה, דאג בקפדנות לשמור על ריקנות הנגב מתושבי קבע, כדי ליצור חיץ מפני פלישה מצרית. ההתיישבות בנגב חזרה בשלהי התקופה העות'מאנית[3] בה עשו העות'מאנים ניסיון להושיב את הנוודים הבדואים ביישובי קבע[4]. עם מתן האישור שהמנדט על ארץ ישראל ניתן לבריטניה בועידת סן רמו, בתאריך 1 ביולי 1920, לפקידות הבריטית בראשות הנציב העליון היה צורך בפיקוח ובשליטה על מרחבי הנגב. לצורך הגנה על אתרי מחצבים, נפט ומלח משודדי דרכים, גנבים והתנכלויות[5]. במקביל הבריטים הגדילו את סמכויותיהם של השייח’ים בשבטים הבדואים[6].
שבט אל הוזייל
ערך מורחב – שבט אל הוזייל
מוצא שבט אל הוזייל מתת המטה בריכאת מסיני המשתייך למטה שבטי התיאהא[2][7]. בשיאו שלט שבט אל הוזייל ברוב חלקי הנגב, בתקופתו של שייח' סלמאן עלי אלהוזייל הראשון שעמד בראש מטה התיאהא במשך 30 שנה החל מראשית שנות ה-30 של המאה ה-19[2]. יש הרואים בשבטי התיאהא את צאצאיהם של בני ישראל שתעו במדבר סיני ומשם נדדו עד לצפון הנגב. שבטי התיאהא מפורסמים בנדיבותם לאורח, בנאמנותם ומסירותם[7].
שיח' השיח'ים סלמאן אל הוזייל
- ערך מורחב – סלמאן אל הוזייל
שייח' סלמאן עלי אלהוזייל השני (שמו המלא - סלמאן עלי סלמאן עלי עזאם אל הוזייל) הוא נכדו של שייח' סלמאן עלי אלהוזייל הראשון. הוא נולד ככל הנראה בשנת 1882 בצפון הנגב ונפטר בגיל מאה בספטמבר 1982.
בשנת 1921 מונה על ידי הבריטים, במסגרת האסטרטגיה שלהם להגברת הפיקוח והשליטה על מרחבי הנגב, לשמש כשייח' שבט אלהוזייל ושיח' השייח'ים של מטה התיאהא. עם הזמן, היה לשיח' השיח'ים בנגב[2].
השיח' סלמאן אלהוזייל היה נשוי ל-39 נשים שילדו לו 76 ילדים.
- ערך מורחב – פוליגמיה בקרב הבדואים בישראל
הארמון
השיח' סלמאן אל הוזייל בנה בשנת 1924 את ה"ארמון", בית בן שלוש הקומות מוקף חומה גבוהה[2][8], המתנשא מעל ראש גבעה ומעל הסכר בנחל שובל. מהבית ניתן היה לצפות מזרחה אל מרחבי שטחי המרעה של שבט אל הוזייל. הבית נבנה מאבני גזית בשילוב קורות עץ, בטון ואדני מסילת רכבת, כדי להבטיח את חוזקו של המבנה. בבית זה התגוררו נשותיו וגדלו ילדיו. השיח' נהג לשכן בבית לא יותר מארבע נשים, בכל פעם שנישא לאישה חדשה היה מתגרש/מחזיר להוריה אחת מנשותיו יחד עם ילדיה שהתגוררו בבית[9]. כשהתבגרו הילדים הם חזרו לשיח' ובנו את בתיהם סביב בית השיח'. לאורך כל חייו נישא השיח' ל-39 נשים.
הבית נקרא בפי הבדואים " ארמון השייח' " משום שבשנותיו הראשונות הוא היה המבנה הראשון והיחיד על ראש הגבעה, הבנוי מאבן, בעל 3 קומות בכל מרחבי הנגב. בזמן שיתר בני שבטי הבדואים שכנו עדיין באוהלים בלבד. הבית סימל לכולם עוצמה וכבוד וכך גם השיח' סלמאן אל הוזייל.
השיח' היה בעל כושר מנהיגות, חכמה, אומץ לב, נדיבות והיכולת לשאת ולתת עם כל שלטון. ראשי המדינה חלקו לשיח' סלמאן אל הוזייל, כבוד רב והרבו בביקורים ובהתייעצויות אתו. בארמון, השיח' קיבל את אורחיו הרבים מבני השבטים בנגב, שכניו מקיבוץ שובל[10], נשיאי המדינה, ראשי ממשלות ישראל, מדינאים, ראשי צה"ל ואורחים רמי מעלה מארצות שונות בעולם[11].
במתחם הארמון, היו 2 אזורי אירוח.
- דיוואן השיח' ( ديوان الشيخ ) שהיה בבניין הראשי[11], בו אירח השיח' באינטימיות ולפעמים בדיסקרטיות, התייעצויות ודיונים עם מספר מצומצם של אורחים מבני השבט והנגב על כוס קפה. על קירות דיוואן השיח' של שיח' סלמאן אל הוזייל, נמצא אוסף צילומים גדול, בו מצולם השיח' עם הנכבדים מהארץ ומהעולם, שהגיעו, לביתו כולל מכתבי תודה ומכתבים וצילומים מנשים בעיקר מארצות הברית שרצו להינשא לשיח'.
- שיג/שק' (الشق)[12] אזור האירוח למשלחות מכובדים וראשי המדינות. השיג - היה אוהל גדול ורחב של זקן השבט ומאוחר יותר נבנה צריף אירוח מרווח ומפואר הנמצא בסמוך לבית.
מיקום בית השיח' כ-500 מטר ממזרח לשער הכניסה של קיבוץ שובל ולכביש 264 ומצפון לכביש הכניסה המערבית לעיר רהט. על אדמות שבט אל הוזייל. למרגלות בית השיח' מצד צפון נמצא סכר על נחל שובל (נכון לשנת 2020 הסכר הרוס). כשהוקמה רהט עוד בטרם שהוכרזה כעיר בישראל, השיח' סלמאן אל הוזייל, תרם חלק מאדמות המרעה שלו לטובת פיתוח העיר[11]. מאידך הוא בחר להישאר עצמאי ולא לכלול את יתר אדמות שבט אל הוזייל בתוך תחום השיפוט העירוני של העיר רהט.
המועצה לשימור אתרים החליטה שיש לשקם ולשפץ את ארמון השיח' ולהפוך אותו למרכז מורשת ולמוזיאון אודות תולדות הבדואים בנגב[5]. בשנים האחרונות הוכנו פרוגרמה ומספר תוכניות לשיקום ושיפוץ המבנה[2]. אולם, טרם נמצא מימון למיזם. לפיכך, נכון לשנת 2020 המבנה עומד נטוש, מתפורר, הרוס ומהווה סכנה ומטרד.
גלריית תמונות
-
צילום מרחפן של בית השיח' סלמאן אל הוזייל צולם בתאריך 27.4.2017. התפוררות המבנה והחומה סביב הבית נכרים מאוד. -
מרפסת האירוח בכניסה לדיוואן בבית השיח' סלמאן אל הוזייל -
הכניסה לדיוואן בבית השיח' סלמאן אל הוזייל -
האגם והסכר על נחל שובל למרגלות בית השיח' סלמאן אל הוזייל -
השיח' סלמאן אל הוזייל מארח בדיוואן שבארמון השיח' -
כיסא השיח' סלמאן אל הוזייל הראשון ששימש גם את נכדו השיח' סלמאן אל הוזייל השני
אורחים, ראשי מדינת ישראל, צה"ל ונכבדים מהעולם בקרו בבית השיח'
-
ביקור נשיא המדינה יצחק בן צבי בבית השיח' סלמאן אל הוזייל -
רוה"מ לוי אשכול בביקור בבית השיח' -
רוה"מ מנחם בגין בביקור באוהל האירוח (השיג) שבבית השיח' סלמאן אל הוזייל -
נציג צה"ל בביקור בדיוואן השיח'
ראו גם
קישורים חיצוניים
השייח' סלמאן אלהוזייל השני, סרטון באתר יוטיוב- השייח' סלמאן אלהוזייל השני מארח את ראש ממשלת ישראל מר מנחם בגין, סרטון באתר יוטיוב
אתר שייח סלמאן אלהוזייל השני בפייסבוק בעברית, ברשת החברתית פייסבוק- אתר שייח סלמאן אלהוזייל השני בפייסבוק בערבית, ברשת החברתית פייסבוק
- תומר כהנא, ארמון השיח' אלהוזייל
- עמירם אורן, ביקור אצל בני שייח' סלמאן אל הוזייל
- האתר של עמיקם צור המוכתר של קיבוץ שובל
- אבשלום שמואלי, התנחלות הבדואים של מדבר יהודה, גומא (תל אביב), 1970
- עמנואל מרקס, החברה הבדוית בנגב, הוצאת ספרים "רשפים", 1974
- אבשלום שמואלי ויהודה גרדוס, (עורכים), ארץ הנגב, אדם ומדבר (בר-צבי, ששון: "מאפיינים של חיי הבדואים בנגב טרם התנחלות"), משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1979
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ביקור אצל בני שייח' סלמאן אל הוזייל השני, באתר עמירם במשעולי ישראל, 2019-05-26
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 ארמון השייח' אלהוזייל, באתר "אתרי מדבר"
- ^ דן גזית, בחשכת ימי הביניים – חבל הבשור כארץ נוד במשך אלף שנים, חבל הבשור, עמ' 163
- ^ דר' פרחיה נחשוני וגרגורי סרי, מנזר מהתקופה הביזנטית ושרידי יישוב מהתקופה האסלאמית בחורבת מעון, עתיקות 78 התשע"ד, תשע"ד 2014, עמ' 60
- ^ 5.0 5.1 ביקור אצל בני שייח' סלמאן אל הוזייל השני, באתר "עמירם במשעולי ישראל"
- ^ יוסף אבני: משטרה ושיטור בנגב לפני קום המדינה, באתר ייצור ידע – האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
- ^ 7.0 7.1 עארף אל-עארף, תולדות באר שבע ושבטיה, ירושלים, הוצאת אריאל ומרכז ג'ו אלון, 2000
- ^ שייח סלמאן אלהוזייל השני, באתר www.facebook.com
- ^ עלי הוזייל, השיח' סולימאן אל הוזייל "שיח' השיח'ים" של הנגב, עמ' 194
- ^ מוכתאר קיבוץ שובל, באתר של עמיקם צור
- ^ 11.0 11.1 11.2 שייח סלמאן אלהוזייל השני, באתר www.facebook.com
- ^ הכנסת אורחים ושתיית הקפה - שכבה ד חדש, באתר sites.google.com
30879559בית השיח' סלמאן אלהוזייל