בית הכנסת מגן שלום
 | |
| בית הכנסת מגן שלום, 1893 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| שימוש | תפילה |
| מיקום | קראצ'י |
| מדינה | פקיסטן |
| זרם | יהדות אורתודוקסית |
| רב בית הכנסת | שמשון בנימין מפגאוקר (אחרון בתפקיד) |
| נוסח תפילה | נוסח הספרדים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1892–21.5.1893 |
| מידות | |
| קומות | 3 |
בית הכנסת מגן שלום (באורדו: مگین شلوم کنیسہ) היה בית הכנסת המרכזי של הקהילה היהודית בקראצ'י, פקיסטן. ב-17 ביולי 1988 נהרס בית הכנסת על ידי הממשלה הפקיסטנית בפקודת הנשיא מוחמד זיא אל-חאק (אשר נהרג חודש לאחר מכן), כדי לפנות מקום למרכז קניות.
רקע
קהילת קראצ'י היא הקהילה היהודית המרכזית בפקיסטן. רוב בני יהדות קראצ'י הם צאצאים לעדת בני ישראל מהודו השכנה שהחלו להגר בסוף המאה ה־18 לאזור פקיסטן של היום שהיה אז חלק מהודו הבריטית.
בית הכנסת
בית הכנסת הוקם בשנת 1893 על ידי סולומון דויד אומרדקר, ראש הקהילה היהודית בעיר, והורחב בשנת 1912 על ידי שני בניו, גרשון סלומון ורחמים שלמה (אומרדיקר).
בית הכנסת שירת את הקהילה הקטנה של יהודי קראצ'י שבראשם עמד אברהם ראובן קמרלקר, והוא הפך במהרה למרכז הקהילה היהודית הקטנה אך התוססת. בשנת 1936 הפך אברהם ראובן קמרלקר, לחבר מועצת העיר.
בין השנים 1916–1918 שימש בית הכנסת גם כבית ספר יהודי עברי, כאשר הלימודים התקיימו בחצר בית הכנסת, וב־1918 הוקם האולם 'נתן אברהם' עבור בית הספר. בשנת 1927 הקים אברהם ראובן בנין נפרד עבור בית הספר של הקהילה הקיים עד היום בשכונת Liaquatabad (אנ') שבקראצ'י. על בית הכנסת נתלה שלט "קהילת בני ישראל פקיסטן" (Pakistan Bene Israel Community), "בני ישראל מסג'יד", וכן כיתוב הקובע כי, "רק בני העם היהודי מורשים להיכנס למקום הזה".
לאחר הקמת המדינה
מאז הקמת מדינת ישראל ב־1947 ועליית יהודי קראצ'י לארץ, בית הכנסת הפסיק לתפקד. ב־17 ביולי 1988, נהרס בית הכנסת מגן שלום על ידי ממשלת פקיסטן כדי לפנות מקום למרכז הקניות 'קניון חוראם' בשכונת קווי רנצ'ור בקראצ'י. רוב בני יהדות פקיסטן שעלו לישראל השתקעו בערים לוד, דימונה ורמלה, ומשפחות בודדות בשאר רחבי הארץ. ברמלה נבנה בית כנסת על שם בית הכנסת מגן שלום.
בשנת 1989, אוחסנו ארון הקודש והתיבה המקוריים אצל אחד מתושבי העיר הלא יהודים, וספרי התורה נלקחו על ידי יהודי אמריקאי. בשנת 2004 נתרם פנקס בית הכנסת המכסה את פעילות הקהילה בתקופה שבין 1961–1976 לספריית יד יצחק בן-צבי בירושלים. בספרי חשבונות אלה, נרשמה ברית מילה אחת בשנת 1963 ומספר חתונות בשנים 1963–1964. בשנת 1973 רק 15 שמות יהודים הוזכרו בפנקס. היהודייה האחרונה אשר עלתה רשמית לארץ הייתה רחל יוסף אווסקר (1918–2006).
נשיאי הקהילה
תפקיד נשיא הקהילה כתפקיד רשמי מתועד משנת 1893, עם פתיחת בית הכנסת "מגן שלום" בקראצ'י. תפקיד הנשיא וסגן הנשיא עברו בירושה תחת משפחת אומרדיקר ובני דודתם, משפחת קמרלקר:
- סולומון דויד אומרדיקר (1839–1901)
- גרשון סולומון אומרדיקר (15.9.1861–16.7.1930), בנו של סולומון.
- אברהם ראובן קמרלקר (29.5.1871–28.5.1936), סגן הנשיא אשר מילא את מקום הנשיא, אחיינו של סולומון.
- דויד גרשון אומרדיקר (נולד 1883), בנו של גרשון, פינה את מקום הנשיא מסיבות לא ידועות.
- שמעון אברהם קמרלקר (10.5.1902–18.2.1968), בנו של אברהם, שימש הנשיא האחרון בפועל.
חזני הקהילה
- שמואל מוזס נאגבקר (1857–19.8.1939), נפטר בקראצ'י.
- דויד חי משה מדי (22.5.1882–13.7.1958), נולד בקוצ'ין ונפטר במושב תעוז בישראל.
- שמשון בנימין מפגאוקר (15.1.1898–16.8.1967), נולד בכפר מהסלה ונפטר באשדוד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יואל ראובן (סטמקר), יהודי פקיסטן-מורשת נשכחת, מוזיאון ומרכז לחקר מורשת הבני ישראל, 2010.
- אליעז ראובן-דנדקר, אז מה הקר שלך? מסע אל הודו הנסתרת, הוצאת קמודן מוכאדם, 2018.
- אליעז ראובן-דנדקר, המדריך לבני ישראלי המתחיל-תרבות, היסטוריה, מנהגים, הוצאת קמודן מוכאדם, 2019.
- אליעז ראובן-דנדקר, הג'מאט-א.נשים מעוררי השראה מקהילת הבני ישראל מהודו, הוצאת קמודן מוכאדם, 2020.
קישורים חיצוניים
- מגן שלום - בית הכנסת האחרון בפקיסטן, כולל פירוט ותמונות נדירות של בית הכנסת (באנגלית)
- the jews built karachi but we built shopping plazas on their synagogue, באתר The express Tribune (באנגלית)
- הנחת אבן פינה של בית הכנסת מגן שלום ברמלה, באתר יוטיוב
- רוני פרצ'ק הקהילה ההודית ברמלה, באתר מסע אחר
בית הכנסת מגן שלום33311358Q6729608