בית הכנסת בסטובי
בית הכנסת העתיק בסטובי (ביוונית עתיקה: Στόβοι; ברומית: Stobi; במקדונית: Стоби), במרכז מקדוניה הצפונית המודרנית, התקיים במאות השלישית[1] והרביעית לספירה הנהוגה.
אתר העתיקות של העיר ההיסטורית סטובי נמצא סמוך למפגש הנהרות אריגון ואקסיוס, על הדרך המוליכה מאגן הדנובה אל הים האגאי. סטובי, שהתקיימה עוד לפני הכיבוש המקדוני, הייתה עיר מסחר משגשגת, מרכז המינהל של הפרובינקיה הרומית 'מקדוניה סַלוּטַריס' (לימים 'מקדוניה סֶקוּנדָה') ומושב בישוף במאות הרביעית והחמישית. העיר חרבה במאה השישית וניטשה. בחפירות שנערכו בה נחשפו שרידי בית הכנסת מן התקופות הרומית והביזנטית. קיום בית כנסת עתיק בסטובי נודע כבר ב-1931, עם גילוי כתובת העוסקת בו, אבל שרידי מבניו אותרו ונחקרו רק בשנות ה-70 של המאה העשרים.[2]
בית הכנסת העתיק של סטובי נמצא בתוך מכלול מבנים מאוחרים לו, שהחוקרים מכנים בשם "הבזיליקה המרכזית" ו"בית תהילים". זוהו בו שני שלבים בשני מפלסים לא חופפים. מבית הכנסת הראשון נותרו שרידים מעטים, שהמשמעותי בהם הוא עמוד שיש ועליו כתובת ארוכה, בת 32 שורות, ביוונית. ציון השנה בכתובת אינו ברור, והתאריך נתון במחלוקת בקרב חוקרי הכתב: שתי האפשרויות הן שנת 163 או שנת 279 לספירה.[3] הכתובת מתייחסת למקדיש המבנה, קלודיוס טיבריוס פּוֹליכֿרמוֹס (Polycharmos), "אב בית הכנסת בסטובי" (Patër tës Stóbois Synagögës), שבנדבתו תוקן והורחב הבניין. ייתכן שתרם אגף מביתו שלו, כפי שניתן להסיק מתוכן הכתובת. "כתובת פוליכרמוס" מציינת את חלקי המבנה – "מקום קדוש" (hagios topos), שהוא כמשוער אולם ההתכנסות לתפילה, חדר הסבה (triklnion) וחצר מוקפת עמודים (tetrastoön), אך אין בממצאים כדי להמחיש תוכנית קרקע מוגדרת של המבנה. יש סימנים לכך שבית הכנסת משלב זה כלה בשרפה.
בית הכנסת מן השלב השני, שהקמתו מתוארכת לראשית המאה הרביעית, בנוי על גבי חלק מבניין בית הכנסת הראשון. משלב זה נותרה רצפת פסיפס מעוטרת בדגמים גאומטריים, דומים לאלה שנמצאו ברצפות אחרות בסטובי ובסביבתה. האולם המרכזי, שמידותיו 7.9 × 13.3 מ', מכוון לדרום-מזרח. בצמוד לקצהו המזרחי של האולם נמצאו שרידי משטח מוגבה, בימה, וכן נמצאו שרידי ספסל שנמשך לאורך הקיר הדרומי. בחדר סמוך, מדרום למבנה בית הכנסת, נמצא דימוי של מנורת שבעה קנים על פיסת קיר מטויח. במהלך פעולות שימור שנערכו באתר ב-1994 נמצאה לוחית שיִש מעוגלת (בשימוש מִשני כאבן מִדרך) ועליה כתובת המציינת את אלכסנדר, המשגיח (phrontistes), ששיפץ את הסטיו המוליך ל"בית הכנסת הקדוש" (Hagia Synagoga). הכתובת מיוחסת לתחילת המאה הרביעית, כלומר לשלָב השני של בית הכנסת. בניין הבזיליקה, שמתחתיו נמצאו שרידי בית הכנסת, מיוחס לשלהי המאה הרביעית, ומכאן תיארוך סופו של בית הכנסת במקום זה. הכניסה לבזיליקה הנוצרית, וכך גם לקוֹדמהּ באתר – בית הכנסת, הייתה דרך הרחוב שחצה את העיר במרכזהּ.
לא ידוע דבר על הקהילה היהודית בסטובי בעת העתיקה ממקורות שאינם ארכאולוגיים ואפיגרפיים.
ראו גם
• סטובי
לקריאה נוספת
- אשר עובדיה, "קהילות יהודיות במקדוניה ובתרקיה בעת העתיקה", תעודה י"ב, תשנ"ז, עמ' ל"ט-נ"א[4]
קישורים חיצוניים
- דף בית הכנסת באתר האינטרנט של חפירות סטובי (באנגלית)
- גדעון פרסטר, סקירת בתי כנסת עתיקים בתפוצות (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ יש חוקרים המקדימים את תקופת של בית הכנסת למחצית השנייה של המאה השנייה, וזאת על פי קריאה שונה של שרידי האותיות ב"כתובת פוליכרמוס" שנמצאה באתר
- ^ עיקר החפירות שבהן נחקר בית הכנסת נערכו בשנים 1970–1971 ו-1973–1974 בראשות ג'יימס וייסמן (James Wiseman) מאוניברסיטת בוסטון וג'ורג' מאנו-ציסי (Djordje Mano-Zissi) מהמוזיאון הלאומי בבלגרד; החפירות באתר העתיקות של העיר סטובי נמשכות, וב-2008 אף הוקמו במקום מִנהלה קבועה ומרכז הדרכה
- ^ נושא זה נדון בפירוט בחיבורה של אפרת חבס (רובין): Ephrat Habas (Rubin), "The Dedication of Polycharmos from Stobi: Problems of Dating and Interpretation", The Jewish Quarterly Review, Vol. 92, No. 1-2, 2001, pp. 41-78
- ^ גרסה אחרת: אשר עובדיה, "קהילות יהודיות במקדוניה ובתראקיה בעת העתיקה", אפיריון 46, חורף 1996–1997, עמ' 6–9
25059642בית הכנסת בסטובי