בית הכנסת בבעלז
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| שימוש | תפילה |
| מיקום | בלז |
| מדינה | אוקראינה |
| זרם | חסידות |
| נוסח תפילה | נוסח בעלז |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | כסלו תקפ"ח – תר"ג |
| תאריך פירוק | ת"ש |
| קואורדינטות | 50°23′01″N 24°00′35″E / 50.383509°N 24.009662°E |
בית הכנסת בעיירה בלז שנבנה על ידי רבי שלום רוקח היה מבתי הכנסת המפורסמים באירופה. התקיים קרוב למאה שנים עד שנהרס במלחמת העולם השניה.
תולדות בית הכנסת
לפי המסופר, הרקע לבניית בית הכנסת היה לאחר שרבי שלום למד אלף לילות רצופים ובאחרון נגלה אליו אליהו הנביא ולמד עמו את הלכות בית הכנסת, ומכך הסיק שמוטל עליו לבנות בית כנסת[1]. הבניה החלה בחודש כסלו שנת תקפ"ח למשך כ-15 שנה עד לשנת תר"ג. רבי שלום וחסידיו השתתפו בעצמם בבניה, והוא גם כיבד את אורחיו בנטילת חלק בבניה. על מנת למנוע מתח בין היהודים לאוכלוסייה הכללית השתתפו בבניית בית הכנסת אף פועלים שאינם יהודים, אם כי רצונו המקורי של רבי שלום היה שהבניה תהיה רק על ידי יהודים. רבי שלום דרש שהוצאות הבניה לא ייתרמו על ידי בודדים, אלא לאפשר לכמה שיותר לקחת חלק.
בזמן כהונת בנו של רבי שלום - רבי יהושע המבנה הורחב ונוספו לו אגפים מצפון ודרום. בזמן כהונת הנכד - רבי ישכר דוב נוספה קומה לאגפים החדשים.
בימי החול נערכו התפילות בבית מדרש סמוך ובית הכנסת שימש רק לתפילות שבת וחג. בבית הכנסת לא הותקן תנור חימום והתפללו בו רק בקיץ.
מבנה
בית הכנסת היה גבוה משאר בתי העיר ונצפה גם מרחוק. הוא נבנה במידות הזהות לקלויז בברודי, ובצורת בית הכנסת העתיק בז'ולקווה שתוכנן על ידי מהנדס יהודי, וזאת בשונה מרוב בתי הכנסת באירופה שתוכננו על ידי גויים. גג בית הכנסת הוקף בזר עמודי אבן בשני גדלים שהיו מסודרים לסירוגין. העמודים עוטרו בכדור נחושת מצופה זהב[2]. בבית הכנסת הייתה עליית גג שהוביל אליה גרם מדרגות סיבובי[3].
הייתה מבואה בקדמת הבניין כדי שהכניסה לבית הכנסת תהיה בשני פתחים[4]. גג בית הכנסת נתמך בארבעה עמודים שביניהם נוצרו בגג תשעה שקעים קעורים[5]. בזמן כהונת רבי ישכר דב רוקח נצבעו השקעים בגווני השמיים. בכל שקע נקבעה נברשת[6]. מקומו של האדמו"ר היה במזרח בית הכנסת על ספסל פשוט. פניו היו מכוונות אל הקהל.
חורבנו
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא כתוב בצורה לא אנציקלופדית.חורבנו במלחמת העולם הראשונה
בשנת תרע"ד במהלך מלחמת העולם הראשונה, גלה האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מהעיר בלז להונגריה. חיילי הצבא הרוסי שפלשו לעיר פנו להרוס את המבנה, אולם קצין זקן שהזדמן למקום מנע אותם מזממם. במהלך המלחמה הפכו הרוסים את המבנה לארוות סוסים, וגרמו הרס רב למקום, בזזו את כדורי הזהב שהתנוססו על גג בית הכנסת[7], וכן את כפתורי-הזהב שעיטרו את גג בית הכנסת מבפנים.
עם תום המלחמה כאשר שב האדמו"ר וחסידיו לגליציה, השתכן למשך כשנה וחצי בעיר הולושיץ הסמוכה עד שיסיימו לשפץ את המבנה ולהשיבו על כנו. על פינה אחת בבית הכנסת הורה האדמו"ר שלא לשפצה אלא להותירה בחורבנה, בנמקו שרצונו שיוכלו להראות בעתיד לרוסים את מה שעוללו ולהיפרע מהם על כך.
חורבנו במלחמת העולם השניה
בליל שמחת תורה שנת ת"ש, עם פרוץ מלחמת העולם השניה, גלה האדמו"ר רבי אהרן רוקח מהעיר בלז. הנאצים שפלשו לעיירה ניסו להרוס את בית הכנסת באמצעות חומר נפץ, ללא הצלחה. משנוכחו שהדבר אינו עולה בידם, הביאו יהודים שהתגוררו בעיירות הסביבה וכפו עליהם לפרק את המבנה ידנית. בצורה זו פורק רוב המבנה למעט כמה קירות שנשארו עומדים על תילם.
בשנת תשי"ד יושר השטח ופורקו שאריות המבנה, במטרה לשמש חצר משחקים לבית ספר מקומי שנבנה בסמוך.
בשנות הס' נרכש שטח בית הכנסת על ידי חסידי בעלזא מידי המקומיים, בשנת תשע"ג בוצעו במקום עבודות חישוף ואותרו יסודות המבנה, מעל הריסות הקיר הדרומי של בית הכנסת נבנה אנדרטת לבנים שעליה רשום היסטוריית המקום. חסידים המגיעים לעיר להשתטח על קברי האדמו"רים מבעלז, נוהגים לשאת תפילה על שטח בית הכנסת ההרוס, ולטבול במקוה העתיק ששרד במבנה סמוך.
לקריאה נוספת
- אנ"ש בלעטל דחסידי תולדות אהרן, גיליון 139 סיון תשפ"ד
קישורים חיצוניים
- מכון שמן רוקח, בית הכנסת שבבעלזא, באתר אוצר החכמה
- מכון שמן רוקח, תל תלפיות, העיר בעלזא ותפארתה, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ ספר דובר שלום אות י, יד, טו באתר היברו בוקס
- ^ הכדורים כונו
קוגלען
- ^ כונה
שווינדל טרעפ
- מדרגות בחילה - ^ ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צ', סעיף כ'
- ^ כונו
כיפות
- ^ כונתה
הענג לייכטער
- ^ לימים מנע האדמו"ר רבי ישכר דוב מחסידיו לתבוע את הרוסים על גניבת הכדורים, בנמקו כי חורבן בית הכנסת מעורר בשמים על חורבן בית המקדש.