בית הדואר האוסטרי
בית הדואר האוסטרי (בלשון בני התקופה: "הפוסטה האוסטרית") הוא מבנה שבו פעלו שירותי דואר אוסטריים. המבנה מצוי בקצה הרובע הארמני בכיכר עומר אבן אל ח'טאב הסמוכה לשער יפו למול מצודת העיר בעיר העתיקה ירושלים. שירות הדואר האוסטרי היה שירות הדואר הראשון של מעצמה זרה בארץ ישראל ונודע ביעילותו.
היסטוריה
שירות הדואר האוסטרי היה שירות הדואר הראשון של מעצמה זרה שקיבל רישיון הפעלה בעקבות הטנזימאט (הרפורמה בשלטון האימפריה העות'מאנית)[1]. עד להקמתו היה הדואר העות'מאני שירות הדואר היחיד להעברת מכתבים לירושלים, בנוסף ליוזמות פרטיות. שירותים אלה נחשבו לא יעילים, ודברי הדואר הגיעו ליעדם לאחר זמן רב, ולעיתים רבות אבדו. כלכלת ירושלים בכלל וכלכלת היישוב היהודי בפרט הייתה תלויה בשירותי הדואר עם אירופה ובאמצעותו הועברו גם כספי החלוקה שקיימו את היישוב היהודי ומכאן חשיבותו הרבה לציבור זה.
שרותי הדואר האוסטרי החלו לפעול בירושלים ב-1846 כשירות בלדרות וחלוקת מכתבים שהופעל על ידי ר' מאיר שיינבויים מכולל הו"ד שחילק בירושלים את דברי הדואר שהובאו לארץ ישראל דרך ביירות. שירות זה פעל עד 1856 וחודש ב-1859 כשירות דואר רשמי, לאחר ביקור פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה והשלמת סלילת דרך העגלות מיפו לירושלים שאיפשרה הובלת דברי הדואר בספינות סוכנות הספנות האוסטרית של חברת "לויד" מטריאסטה לנמל יפו, משם הועברו לירושלים בדיליז'נסים. החל משנת 1864 נעשה שימוש בבולי דואר אוסטריים, נושאי דמותו של פרנץ יוזף ומשנת 1886 נעשה שימוש בבולים אלה כאשר הערך צויין במטבע העות'מאני. האניות מטריאסטה הגיעו לחופי הארץ פעם בשבוע-שבועיים וזמן הגעת הדואר מיפו לירושלים היה בין 12 שעות (בראשית התקופה) ל-7 שעות (עם שיפור הדרכים). מרכבות הדואר החליפו סוסים בשער הגיא וכך השיגו יתרון גם מול הדואר הרשמי (שהופעל בשיתוף בריטניה), שהובל החל מ-1891 ברכבת.
סניף בית הדואר נתן שירותי דואר שכללו מסירת דברי דואר, משלוח מכתבים רגילים, מכתבים רשומים וחבילות, וכן העברות כספים. בתחילה היה בית הדואר סגור ביום א', אך משרבו לקוחותיו היהודים, עקב אמינותו, מונה פקיד יהודי שיטפל בדברי דואר ביום א', כדי למנוע עיכוב של יומיים (שבת וראשון) במסירת הדואר.
המבנה ברחבת שער יפו, מול המצודה, הוקם בשנת 1870 על ידי הקבלן ואיש העסקים הארמני יאקופ מורדיאן, שלימים מונה כסגן הקונסול האוסטרי ושינה את שמו ליעקב פאסקאל. בית הדואר פעל בקומה הראשונה, ומורדיאן ומשפחתו התגוררו בקומה השנייה.
מלבד הפוסטה התורכית הרשמית אשר לנו, ישנה בעירנו גם פוסטה אוסטרית, אשר נשרשה בכל ערי תורכיה זה ימים רבים מאד, ואם אמנם כל המסחרים בירושלים דלים ורפים, הנה סחר משלוח המכתבים פורח ומשגשג ב"ה... היהודים בירושלים הורגלו רובם בפוסטה האוסטרית הזאת, כי בית פקידותה קרוב אצל רחוב היהודים ופקידיה מדברים אשכנזית. ותהיינה רוב ההכנסות לפוסטה האוסטרית.
— דוד ילין, ירושלים של תמול, עמ' 12-13
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הורה השלטון העות'מאני על סגירת בתי הדואר הזרים ב-30 בספטמבר 1914.
לקריאה נוספת
- נתן שור, תולדות ירושלים, כרך ג', עמ' 4–703.
- גד פרומקין, דרך שופט בירושלים, תל אביב: הוצאת דביר, תשט"ו-1955, עמ' 112–113.
קישורים חיצוניים
- מרדכי אליאב, הקונסוליה האוסטרית בירושלים והיישוב היהודי, קתדרה 18, ינואר 1981
- על הדואר האוסטרי בארץ ישראל, באתר רשות הדואר
- http://alexandercollection.org/collection.aspx#collection=49
הערות שוליים
- ^ צרפת קיבלה רישיון הפעלה ב-1846, גרמניה ב-1900, רוסיה ב-1901 ואיטליה ב-1908. לפי נתן שור.
