חוזה אחיד

חוזה אחיד או חוזה סטנדרטי הוא חוזה בעל ניסוח אחיד שמיועד להתקשרויות רבות. לרוב החוזה נוסח בידי צד אחד או לבקשתו כדי לשמש בהתקשרויות בינו לבין לקוחותיו. החוזה מוצג לרוב ללקוח כמוצר מוגמר שלא ניתן להתמקח עליו. החוזים האחידים חוסכים עלויות ניסוח חוזים במיוחד לכל עסקה ועסקה, אך לעיתים מתאפיינים בניצול חוסר הניסיון והידע של הלקוח. מדינות שונות בעולם, וישראל בראשן, חוקקו חוקים שמגנים על הלקוחות וקובעים רגולציה על חוזים אחידים ועל התנאים המותרים בהם.

חוזה אחיד מוגדר בחוק החוזים האחידים: :

"חוזה אחיד" - נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם

הגדרת חוזה אחיד

חוזה אחיד חייב לעמוד במספר תנאים:

• חוזה- יש להוכיח כי ההסכם הוא חוזה אכיף. זאת יש לעשות על פי המבחנים הקבועים בפרק א' לחוק החוזים:.

• ניסוח בידי צד אחד לחוזה– תנאי החוזה צריכים להיות מנוסחים על ידי אחד מן הצדדים לחוזה. לפי לשון החוק הקובעת כי : " 'תנאי' - תניה בחוזה אחיד, לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל תניה אחרת שהיא חלק מההתקשרות, ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסוים", אנו מבינים שסעיפים בחוזה שנוהל לגביהם משא ומתן לא יחסו תחת הגנותיו של חוק החוזים האחידים. ככל שבחוזה יהיו יותר סעיפים שלגביהם נוהל משא ומתן, ושלגביהם הגיעו הצדדים להבנות הנותנות ביטוי לאינטרסים של שניהם - כך ניטה פחות להגיד שהחוזה הוא חוזה אחיד.

• בסיס לחוזים רבים- החוזה העומד לדיון צריך להיות כזה שהוכן על מנת לשמש, באותה צורה, להתקשרות על אנשים רבים.

• עם אנשים שאינם מסוימים- אותם אנשים אשר החוזה הנדון מיועד להתקשרות עימם צריכים להיות אנשים שאינם ספציפיים או מזוהים, כלומר- לא קהל של אנשים מסוימים מאד, אלא קהל רחב יותר של אנשים, שלא ניתן לזהותם במדויק.

סייגים לתחולת החוק

החוק מונה בס' 23 תנאים שבהתקיימם החוזה לא יחסה תחת הגנותיו של חוק החוזים האחידים:

• תנאי הנוגע לתמורה הכספית שישלם הלקוח - התמורה הכספית צריכה שתהיה ברורה ומפורשת, ולא חישוב מסובך כלשהו. שהרי אם חוק החוזים האחידים נועד להגן על לקוחות אשר חסרים בידע ובמומחיות למול ספק החוזה, אזי גם תמורה שאיננה נקובה ומפורשת היא דבר הפוגע בלקוחות וראוי שיעניק את הגנותיו של חוק החוזים האחידים ללקוח.

• תנאי התואם תנאים שנקבעו או אושרו בחיקוק - אנו מניחים שאם תנאי כזה מצוי בחוק, אשר יכול להיות חלק מחקיקה ראשית או משנית, הוא מאוזן כנדרש על ידי המחוקק.

• תנאי התואם תנאים שנקבעו בהסכם בינלאומי שישראל צד לו.

• חוזה שהוא הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים.

חוק החוזים האחידים

ערך מורחב – חוק החוזים האחידים

בחוזה אחיד יש בפנינו מצב של חוסר איזון בין הצדדים לחוזה. ספק החוזה יהיה בדרך כלל שחקן חוזר ומומחה בעולם החוזים, המכיר את החוק על בוריו. כמו כן, ספק החוזה מעמיד בפני הלקוח את החוזה על בסיס take it or leave it, ללא אפשרות למשא ומתן אמיתי על תנאי החוזה ולנתינת ביטוי לאינטרסים של הלקוח. לעומת זאת, הלקוח לרוב אינו מומחה, ואינו בקי בעולם החוזים ומקבל חוזה כמוצר מוגמר. בנוסף לכך, בגלל מורכבותם של רוב החוזים האחידים, הלקוחות אף אינם טורחים לקוראם. גם אם יטרח הלקוח ויקרא את החוזה, סביר להניח שלא יבין ממנו הרבה, כתוצאה מניסוחו המסורבל והמתוחכם.

בגלל חוסר איזון מובנה זה, חוקק חוק החוזים האחידים, אשר מוקדש כולו לנושא החוזים האחידים. בסעיף המטרה של החוק, שהוא גם הסעיף הראשון, כתוב: "חוק זה מטרתו להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים."

כמו כן, חוק זה מקים בית דין מיוחד לחוזים אחידים, אשר בתפקידיו נדון בהמשך.

תניות מקפחות

חוק החוזים האחידים קובע כי: "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות".

התנאים בחוזה נחלקים לשלושה סוגים:

• תנאים שחלה עליהם אחת או יותר מחזקות הקיפוח- חזקות אלה ניתנות לסתירה, אך לאחר הוכחתן, נטל ההוכחה מועבר אל הספק שצריך להראות כי התניה מאוזנת עם סעיפים אחרים בחוזה למרות הקיפוח שבה.

תניות הקיפוח הן:

1. תניית פטור- תנייה הפותרת את הספק מאחריות, באופן מלא או חלקי, או מסייגת בצורה לא סבירה את אחריותו של הספק, מקום שאותה אחריות הייתה מוטלת עליו על פי דין או על פי החוזה לולא אותו תנאי.

2. תנאי המאפשר לספק לשנות או לבטל את ביצועו של החוזה או את החיובים המהותיים המוטלים עליו עצמו.

3. תנאי המאפשר לספק להעביר את האחריות המוטלת עליו לצד שלישי כלשהו.

4. תנאי המאפשר לספק לשנות על דעתו בלבד מחיר או חיובים מהותיים המוטלים על הלקוח. אלא אם כן השינוי נובע מסיבות שאינן תלויות בספק. על כן, הצמדה למדד כלשהו שאיננו תלוי בצדדים איננה תניה מקפחת. אולם הצמדה למדד התלוי בספק, או הצמדה חד כיוונית למדד, כך שרק כשיהיה זה לטובת הספק יוצמד המחיר- זהו מקרה הנופל לחזקת הקיפוח הזו, משום שיש פה שינוי של המחיר על דעתו של הספק בלבד. כן, תנאי זה נופל גם כן לחזקת הקיפוח שבס' 4(11).

5. תנאי המחייב את הלקוח להזקק באופן לא סביר לאדם כלשהו, או המגביל את יכולתו להקשר או לא להקשר בחוזה עם אדם אחר- זהו סעיף הכולל תנאי מסוג התניית שירות בשירות. מעבר לכך, ישנן הוראות חוק קוגנטיות האוסרות התניה כזו על גופים ספציפיים, כגון: ס' 7 לחוק הבנקאות (שרות ללקוח).

6. תנאי השולל או מגביל זכות או תרופה המגיעה ללקוח על פי דין או על פי החוזה לולא אותו תנאי.

7. תנאי המעביר נטל הוכחה למי שנטל זה לא היה עליו לולא אותו תנאי.

8. תנאי השולל או מגביל את אפשרותו של הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או לגשת להליכי משפט אחרים. וזאת למעט הסכם בוררות- במצב בו החוזה מחייב הסכם בוררות במצב של סכסוך, ומן הסתם שולל את האפשרות להזקק לערכאה אחרת, החוק לא מגדיר תנאי זה כמקפח.

9. תנאי המחייב התדיינות במקום מסוים או המאפשר לספק באופן בלעדי לבחור את מקום הדיון.

10. תנאי המחייב בוררות במקרה בו יתעורר סכסוך, שזוהי לכאורה איננה חזקת קיפוח כפי שכתוב לעיל בס' 8. אך תנאי כזה יהיה תחת חזקת הקיפוח אם לספק ישנה השפעה גדולה יותר בבחירת הבוררים או מקום הבוררות.

11. תנאי המצמיד את המחיר למדד כלשהו באופן חד כיווני, בצורה שתשמש את האינטרס של הספק.

• תנאי שחלה עליו חזקת הקיפוח החלוטה - לכשיוכח קיומה של חזקת הקיפוח החלוטה, אין היא ניתנת לסתירה על ידי הצד השני. התנאי יחשב כמקפח וכבטל.

חזקת הקיפוח הזו היא "תנאי בחוזה אחיד השולל או המגביל את זכות הלקוח פנות לערכאות משפטיות - בטל".

נשאלת השאלה: מהו ההבדל בין סעיף זה לבין ס' 4(8) הקובע חזקת קיפוח הניתנת לסתירה במקרה של "תנאי השולל או מגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות, או להיזקק להליכי משפט אחרים"?

התשובה לכך היא שחזקת הקיפוח החלוטה מתייחסת לתנאי השולל לחלוטין אפשרות גישה לערכאות משפטיות. לעומת חזקת הקיפוח הניתנת לסתירה הנוגעת יותר להגבלת השמעתן של טענות מסוימות בפני הערכאה השיפוטית. בהצעת חוק דיני ממונות מעוגן שינוי זה ובדברי ההסבר מנומק השינוי כאמור לעיל.

• תנאי שאיננו מקפח אך ניתן להוכיח שהוא מקפח- תנאי בחוזה שלא נכנס תחת אחת מחזקות הקיפוח, אין זה אומר שלא ניתן לבטלו. אולם, במקרה זה, נטל ההוכחה הוא על הטוען לביטול שצריך להראות שהתנאי הוא תנאי מקפח.

הדרך להוכחת הקיפוח היא במענה על השאלה הבאה:האם התנאי מגן על האינטרסים של הספק בצורה מידתית, לגיטימית והגונה, שאיננה מנצלת באופן לא ראוי את חוסר השוויון המובנה שבין הצדדים?

היה והתשובה לשאלה זו מביאה למסקנה כי האינטרס עליו מגן התנאי מוגן בצורה סבירה והגונה, אזי תנאי זה איננו מקפח. במקרה ומגיעים למסקנה הפוכה, התנאי נחשב למקפח ומבוטל. אולם, לכל אורך התהליך, חובת ההוכחה מוטלת על הלקוח.

בית הדין לחוזים אחידים

חוק החוזים האחידים מקים את בית הדין לחוזים אחידים.

בית הדין דן בהרכב של שלושה דיינים. בראש המותב יושב אב בית הדין או ממלא מקומו, הנבחרים מבין שופטי בתי המשפט המחוזיים. שאר הדיינים נבחרים על ידי שר המשפטים ויהיו לרוב נציגי ארגוני צרכנים, אנשי אקדמיה ועוד.

לבית הדין ישנם שני תפקידים:

• אישור חוזים אחידים:

ספק יכול להביא את החוזה האחיד אותו הוא הכין לבית הדין, על מנת שיאשרו שחוזהו נטול תניות מקפחות.

המשיבים בהליך זה יהיו היועץ המשפטי לממשלה ולפעמים יצורפו אליו משיבים נוספים אשר לרוב יהיו נציגים של ארגוני הצרכנים אשר יש להם אינטרס בחוזה האחיד המובא לאישור.

חוזה אחיד שאושר על ידי בית הדין חסין מטענות לתנאים מקפחים למשך תקופה של 5 שנים. אולם, החוק מותיר פתח לטענה לקיפוח במקרים מיוחדים בהם היועץ המשפטי לממשלה מגיש בקשה לביטול למרות אישור החוזה.

כמו כן, על החוזה יצויין כי הוא מאושר על ידי בית הדין לחוזים אחידים. מה שמהווה גושפנקא לכך שהחוזה מאוזן ותקין.

אם וכאשר תתקבל הצעת חוק דיני ממונות, יוקטנו התמריצים לספקים להגיש את חוזיהם לאישור בית הדין, זאת משום שלטענת מנסחי ההצעה, הליך האישור הוכח כלא יעיל וכדי להבטיח השקעת משאבים (כגון זמן שיפוטי) בצורה יעילה. בהצעת חוק דיני ממונות ידון בית הדין באישור חוזה אך ורק אם יש בכך עניין לציבור, אישורו של בית הדין את החוזה יהווה אך ורק חזקה הניתנת לסתירה ולא חסינות מוחלטת מפני טענות לתנאים מקפחים וכן, לא ניתן יהיה לציין על החוזה שהוא אושר על ידי בית הדין.

• ביטול תנאי מקפח:

היועץ המשפטי לממשלה או כל ארגון לקוחות או צרכנים המאושר לכך בחוק יכול להגיש תביעה לבית הדין לחוזים אחידים נגד תנאי מקפח בחוזה אחיד מסוים, ולבקש את ביטולו.

במידה ומצא בית הדין את הטענה בדבר הקיפוח כנכונה, יחשב התנאי כבטל בהתקשרויות שיבוצעו על פי חוזה זה מעתה והלאה או ישונה בצורה שבה לא יהיה מקפח עוד. כן, יכול בית הדין לקבוע תחולה רטרואקטיבית לביטול או לשינוי, אף כלפי חוזים שנכרתו, אך זאת אך ורק לחוזים שעוד לא בוצעו.

קישורים חיצוניים

• חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982
• נתי פרלמן, ‏תנאים מקפחים בחוזים אחידים, באתר הכנסת - הלשכה המשפטית, 13 בנובמבר 2012

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.