עושק (חוזה)

עושק היא אחת מן העילות המאפשרות לבטל את החוזה, בשל פגם בכריתת חוזה. ניתן לבטל חוזה מחמת עושק כאשר כריתת החוזה נבעה מניצול מצוקה של אחד המתקשרים ובלבד שתנאי החוזה היו גרועים במידה ניכרת מן המקובל.
עילת העושק מנויה בפרק ב' בחוק החוזים הישראלי:

18. מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.

עקרונות בסיסיים

עילת העושק הינה עבירה פלילית במקורה, שבהמשך הועתקה לחוק החוזים. במצב של עושק אנו מניחים כי נכרת חוזה תקף אולם מטעמי מוסר וצדק חברתי החליט המחוקק לאפשר את ביטולו של חוזה זה. עילת העושק מתייחסת למצבים בעלי חומרה פחותה מאשר בעילת הכפיה, שכן לא מופעל לחץ להתקשר בחוזה, אך ניצול החולשה של אחד הצדדים גורם לכך שתנאי החוזה הינם בלתי סבירים. בניגוד ליתר עילות הביטול שבפרק ב' לחוק החוזים, רק בעילת העושק נבחן תוכן החוזה וסבירות תנאיו.

הוראת העושק הועתקה גם למספר חוקים אחרים שמטרתם הגנה על לקוחות ועל צרכנים, כדוגמת : ס' 3 לחוק הגנת הצרכן, ס' 4 בחוק הבנקאות (שרות ללקוח) וכדומה.

הוכחת הפגם

• חוזה - בחוק נכתב "מי שהתקשר בחוזה..." – כלומר, ראשית יש להוכיח קיומו של חוזה תקף על פי המבחנים הקבועים בפרק א' לחוק החוזים.

• מצבו של הנעשק - יש להוכיח מצוקה, חולשה שכלית, חולשה גופנית או חוסר ניסיון אצל הצד הנעשק על מנת להוכיח את עילת העושק. כל אחת מן החלופות הנ"ל מקימה לבדה עילת ביטול מפאת עושק.

יש להוכיח כי מצבו של הנעשק היה כבד משקל עד כדי כך שהסיט את שיקול דעתו סטיה של ממש מנתיבו הנכון. כך נוכל לטעון כי מצבו של הנעשק היה כזה אשר לא אפשר לו לשקול את הנתונים בצורה מיטבית, ולכן נפגעה האפשרות שלו להקשר בחוזה בו הוא רוצה להקשר. במרבית המקרים קושי ארעי או חולף ייחשב כמצוקה לעניין סעיף זה. אולם במקרה בו אדם מצוי במצוקה עקב קושי כלכלי כלשהו או עקב תביעה של נושיו של המגיע להם על פי דין, לא נראה מצוקה חולפת זו כעושק, אלא נרצה לראות מצוקה חמורה ומתמשכת יותר.

חולשה שכלית וגופנית מוגדרות בספרות כרפיון שכלי של ממש וכנכות מוגדרת וקבועה. במונח "חולשה שכלית" אין המדובר במחלת נפש, שהרי מצב זה מביא לאי כשירות משפטית. כן, כוונת הסעיף איננה לבטל חוזה בשל חוסר הבנה של הצד הטוען לעושק או פערי השכלה בין הצדדים. כלומר, יש להראות מצב שהוא מצב ביניים, כפי שהוגדר לעיל.

כמו בחולשה שכלית, גם בדרישה להוכחת חוסר ניסיון, אין הכוונה לחוסר שיקול דעת וכדומה, אלא לחוסר ניסיון מהותי הנובע ממגבלות כלשהן.

• ניצול המצוקה - יש להראות ידיעה של העושק על מצבו של הנעשק, וכן, ניצולה על מנת להחתימו על חוזה או על מנת להשיג יתרונות כלשהם בחוזה שנחתם. גם עצימת עיניים מצד העושק לנוכח מצוקתו של הנאשם תחשב לעושק, היות שהיא נתפסת כרשלנות גסה. אולם, לא כל רשלנות תקים עילת ביטול בשל עושק אלא אך רשלנות בוטה ומשמעותית.

• קשר סיבתי - יש להראות כי המצוקה וניצולה הם אלה שגרמו לצד הנעשק להתקשר בחוזה. הסיבתיות אותה יש להוכיח הינה סובייקטיבית, כלומר, יש להוכיח כי מצב הנעשק וניצולו תרמו להתקשרותו בחוזה, אף אם לא כגורם בלעדי לכך.

• תנאי החוזה - יש להוכיח "תנאי חוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל" – המקרים הטיפוסיים הנכנסים להגדרה זו הינם המקרים בהם בעקבות העושק נכרת חוזה אשר היחס בין הערכים המוחלפים בו איננו סביר. ככלל, כשקובע בית המשפט מהו המקובל ומהם תנאי חוזה גרועים במידה בלתי סבירה, נשקלים שיקולים של צדק והגינות לפיהם מכריעים בהחלטה ערכית זו.

תוצאות

אדם אשר כרת חוזה עקב עושק רשאי לבטל חוזה זה בהודעה לצד השני תוך זמן סביר מאז שנודע לו על העושק. במקרה שאותו אדם אכן בחר לבטל את החוזה, חלה חובת השבה הדדית של התמורות שהחולפו עד לאותו רגע במסגרת היחסים החוזיים שבין הצדדים, ובמצב שבו השבה של דבר כלשהו איננה אפשרית - יש להשיב את שוויו. כן, במקרה בו החוזה ניתן להפרדה לחלקים ועילת העושק נוגעת רק בחלק אחד מהם, ניתן לבטל את אותו חלק בלבד. אולם, אם הצד התם לא היה מתקשר בחוזה כלל אם לא היה נעשק - הוא רשאי לבחור בין ביטול מלא או חלקי של החוזה.

ראו גם

• דיני חוזים
• טעות (חוזה)
• הטעיה (חוזה)
• כפיה (חוזה)

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.