מוזיאון ההגנה
 | |
| בית אליהו גולומב בשדרות רוטשילד. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | היסטוריה צבאית |
| כתובת | שד' רוטשילד 23, תל אביב-יפו |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1961 |
מוזיאון ההגנה הוא המוזיאון המרכזי לתולדות ארגון ההגנה הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו. המוזיאון מציג את תולדות ההגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל במהלך תקופת המנדט הבריטי. המוזיאון פרוס על פני שלוש קומות בהן גם מיצגים מודרניים אודות היישוב, אודיטוריום ואת ארכיון ההגנה. כמו כן, הוא מציג שני חדרים מהבית ששומרו המתארים את אורח החיים של התקופה בתל אביב הקטנה. הבית נחשב גם לפנינה אדריכלית בעלת מרצפות מצוירות, שטיחי אבן וקירות מעוטרים. הבית היה בעבר ביתו של אליהו גולומב, "המפקד הבלתי מוכתר" של ההגנה. המבנה הוכרז על יד המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות כמבנה לשימור, בין השאר בשל איכותו האדריכלית וחשיבותו ההיסטורית.
בית גולומב
המגרש עליו הוקם בית גולומב היה שייך ליעקב שרתוק, אשר בהיעדר אמצעים לא בנה עליו בית, עד מותו בשנת 1913[1]. בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, בנה אחיו של יעקב שרתוק, זאב (וולודיה) שרתוק[2], שהיה סוחר אמיד, בית על המגרש, על פי הסכם עם משפחת אחיו. הבית נבנה על פי תוכנית של האדריכל יוסף ברלין בסגנון האדריכלות האקלקטית. בקומה השנייה התגורר זאב שרתוק ובקומה הראשונה התגוררה משפחת שרתוק. בבית התגוררו רבקה ודב הוז ובסוף שנות ה-20 נכנסו אליהו גולומב ואשתו עדה להתגורר בקומה הראשונה של הבית[2].
בשנות ה-30 התרושש זאב שרתוק ומכר את הבית תוך שמשפחות שרתוק וגולומב ממשיכות לגור בו בשכירות[1].
הבית שימש בין השאר כמטה ההגנה והוא היה מארח עד השעות הקטנות של הלילה את ישיבות הנהגת הארגון בהן התקבלו כמה מן ההחלטות החשובות ביותר בתקופות היישוב בנושאי התיישבות וביטחון בהן מבצע חומה ומגדל, מבצעי העפלה, והקמת הפלמ"ח. ישיבות אלו נערכו במרפסת הקדמית במחשבה (ובצדק) כי הבריטים לא יחשבו לחפש את המפקדה הסודית במרפסת הפתוחה לרחוב שלא תסתיר כמעט דבר.
הקמת המוזיאון
הבית עבר ידיים שונות ולבסוף הגיע לידי הרצל חבס שביקש בשנת 1954 להרוס את הבית ולבנות במקומו בית בן שמונה קומות. על כן נתבקשו בני משפחת גולומב לפנות את הבית[1]. בעקבות זאת התגייסה גולדה מאיר למנוע את הריסת הבית. ביוני 1954 נחתם הסכם עם חבס על פיו הוא יפוצה בשווי הבית והבית יהפוך למוזיאון ויאכסן את ארכיון צה"ל[3]. בסוף 1954 הוקמה מועצה ציבורית שתהיה אחראית לרכוש את הבית ולהפכו למוזיאון[4]. בינואר 1955 החליטה הממשלה לשכן בבית את ארכיון ההגנה[5]. המועצה הציבורית פנתה לחברי ההגנה בבקשה לתרום "לבנים" לבניית הבית[6]. משרד הביטחון התחייב לתחזק את הבית לאחר שהציבור יממן את הקמתו[7]. ב-11 באוקטובר 1956 נחתם ההסכם לרכישת הבית[8]. המבנה עבר שיפוץ נרחב על פי תוכנית של האדריכל יוחנן רטנר[9], בהתאם למתווה של שאול אביגור. ארבעת חדרי המגורים של בית משפחת גולומב שוחזרו כפי שהיו בימי המנדט הבריטי והסייד שסייד את הבית אז נתבקש לסיידו מחדש באותם צבעים. לצידו נבנה בניין נוסף בן ארבע קומות לצורך המוזיאון[10]. המוזיאון נפתח בטקס רשמי בנוכחות נשיא המדינה וראש הממשלה ב-5 באפריל 1961[11] בתערוכת נשק "מההגנה ועד צה"ל"[12]. את קיר החזית של המוזיאון עיצב הפסל משה ציפר[13].
המוזיאון
המוזיאון מורכב משני חדרים מהבית המקורי המשחזרים את הבית כפי שהיה נראה בעת ששימש כמטה ההגנה ומבניין בן ארבע קומות הכולל תצוגה וחדרי פעילות והרצאות. לאחר ויכוחים[14], הוחלט להתחיל את תולדות ההגנה במוזיאון בפעילות של בר גיורא והשומר. התצוגה של המוזיאון מסתיימת בהקמת צה"ל.
לאחר פתיחת המוזיאון נמסרו לו מדיו של אורד וינגייט[15]. בשנת 1965 נמסר למוזיאון דגל המהנדסים המלכותיים[16]. בשנים 1961 ו-1967 נגנבו מהמוזיאון אקדחים[17].
אירועים במוזיאון
במוזיאון התקיימו מדי שנה אזכרות לאליהו גולומב[18].
בשנת 1969 חולקו במוזיאון פרס ביטחון ישראל על שם אליהו גולומב[19].
גלריית תמונות
-
דגל ישראל בכניסה למוזיאון ההגנה. -
שלט הכניסה למוזיאון ההגנה. -
כיתוב אנכי על הבניין. -
בית אליהו גולומב. -
מבט מהרחוב על בית אליהו גולומב.
_(4).JPG)
_(5).JPG)
_(12).JPG)
_(7).JPG)
_(21).JPG)
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- השדרה הראשונה, אודות שדרות רוטשילד, מאתר עיריית תל אביב יפו
- שדרות רוטשילד - רחוב כמוזאון
- שני בתים - מוזיאון אחד, מעריב, 31 באוקטובר 1960
- יהושע שגיא, בי ג'י מחפש את הגדודים, דבר, 6 באפריל 1961
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 מ. מייזלס, בית גולומב עומד ליהרס, מעריב, 25 במאי 1954
- ^ 2.0 2.1 משה שרת, עתונאים, הזהרו בעובדותיכם!, דבר, 21 באפריל 1960
- ^ בית גולומב לא ייהרס, מעריב, 8 ביוני 1954
- ^ ישוקם בית גולומב, זמנים, 16 בדצמבר 1954
- ^ השרים דנו על "בית גולומב", למרחב, 11 בינואר 1955
- ^ חברי ההגנה נקראים לתרום להקמת בית גולומב, למרחב, 1 במרץ 1955
- ^ בית גולומב יהפך "בית ההגנה", הבוקר, 19 במאי 1955
- ^ בית גולומב נרכש וייהפך ל"בית ההגנה", על המשמר, 21 באוקטובר 1956
- ^ בית אליהו גולומב יוקם תוך שנה, דבר, 25 באוגוסט 1957
- ^ "בית ההגנה" ייפתח בחוה"מ פסח בתל־אביב, דבר, 26 בפברואר 1961
- ^ נפתח "בית אליהו - בית ההגנה", דבר, 6 באפריל 1961
- ^ ישראל פז, הבניין הישן שנהפך למוזיאון, על המשמר, 5 באפריל 1961
- ^ תחרות לקישוט הקיר של "בית גולומב", על המשמר, 28 בדצמבר 1960
- ^ שמעון פינס, מוזיאון ה"הגנה" ע"ש אליהו גולומב, דבר, 8 באפריל 1960
- ^ בגדי וינגייט - ל"מוזיאון ההגנה", הצופה, 11 באוקטובר 1961
- ^ המהנדסים המלכותיים התכנסו שנית, דבר, 13 באוקטובר 1965
- ^ נגנבו אקדחים ממוזיאון ההגנה, על המשמר, 28 ביוני 1961
גנבו אקדח ממוזיאון ההגנה, על המשמר, 24 באוגוסט 1967 - ^ אזכרה לאליהו גולומב, הבוקר, 24 ביוני 1963
צמרת הבטחון בבית המפקד, מעריב, 1 ביוני 1965 - ^ פרסי ביטחון ישראל הוענקו לצוותים מ-3 חילות, לצוות של 3 עובדים ולפרט אחד, דבר, 17 ביוני 1969
28535696מוזיאון ההגנה