בירגר יארל
.jpg)
בירגר יארל (בשוודית: Birger Jarl, נשמע כבירייר יארל ; 1200 לערך - 21 באוקטובר 1266) נקרא גם בירגר מגנוסון (Birger Magnusson), שימש כעוצר שוודיה מ-1250 ועד מותו. תוארו היה יארל (ארל) של שוודיה, כלומר דוכס שוודיה (בלטינית: Dux Sweorum), ראש אצילי הארץ. מנהיג מרכזי בתהליך איחוד שוודיה מאוסף של שבטים ונחלות פיאודליות לאומה המונהגת על ידי מלך. הוביל את מסע הצלב השוודי השני להשלטת השלטון השוודי בפינלנד של ימינו (שלטון שנמשך כ-550 שנה) וייסד את בירת שוודיה, סטוקהולם.
תולדות חייו
נולד לאחד מבתי האצולה הגדולים של שוודיה, בית ביילבו (Bjelbo) ומצד אמו היה נצר לבית האצולה היריב, בית סוורקר (Sverker). ב-1230 לערך נשא לאשה את אינגבורג אריקסדוטר (Ingeborg Eriksdotter), אחותו של אריק האחד עשר, מלך שוודיה. עוד לפני שקיבל את התואר יארל מאת המלך ב-1248, היה למנהיג טבעי. לפי מספר מקורות הוביל מסע צבאי כנגד רפובליקת נובגורוד וראשה, אלכסנדר נבסקי. המקורות הרוסיים מציינים בהקשר זה דו-קרב בו ניצח אלכסנדר את בירגר במסגרת קרב נייבה, אולם מקורות שוודיים, גרמניים, פיניים ובאלטיים אינם מכירים קרב זה כלל.
ב-1248 נפגש בירגר עם נציג האפיפיור, ויליאם ממודנה, ששכנע אותו לדרוש ממלכי שוודיה לאמץ את חוקי המלך של הכנסייה הקתולית. תנועתו של בירגר, שנקראה פולקונג (Folkung), התבססה על בית ביילבו, אך הייתה בעלת מאפיינים של מפלגה. בסיוע מדינת האפיפיור ערערה התנועה את סמכותם של המגנאטים (האצילים הפיאודלים השולטים בנחלותיהם) לטובת יצירת ממלכה נוצרית.
ב-1249 יזם את חתימת חוזה לדסה (Lödöse) שסיים עוינות ארוכת-שנים עם נורווגיה עליו חתמו מלכי שתי הארצות, אריק האחד-עשר והוקון הרביעי, מלך נורווגיה. לאחר מכן הנהיג את מסע הצלב השוודי השני לכיבוש פינלנד וניצורה, בתמיכת האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי. השוודים ייסדו בישופות בראשות המסדר הדומיניקני באבו (כיום טורקו), שנשלטה מאופסלה, כבסיס לניצורם של הפינים. בעת שהותו בפינלנד מת המלך אריק האחד עשר, אולם בשל העדרו של בירגר המליכו המגנאטים המורדים את בנו בן ה-11, ולדמאר, למלך שוודיה. בירגר נותר במעמד של עוצר והחזיק בידו את השלטון האמיתי בשוודיה עד מותו.
במכתב מ-1252 מזכיר בירגר לראשונה את העיר שייסד, סטוקהולם, עיר שלטון מרכזית, שאיננה נמצאת בתחום שלטונו של אף אציל ומוגנת על ידי אגם מלארן. בירגר העניק זיכיונות לברית ערי הנזה להבטחת המסחר בשוודיה והסכים לייסוד מושבת-המסחר שלהם בגוטלנד, בה זכו לאוטונומיה. כך מסר למעשה חלק מהעצמאות הכלכלית השוודית לערי ההאנזה.
לאחר מות אשתו ב-1254, נשא בירגר לאשה את מתילדה מהולשטיין, אלמנת אבל, מלך דנמרק. הא מת בורנהם ונקבר במנזר ורנהם (Varnhems kloster).
לאחר מותו מלך בנו ואלדמאר לבדו עד למרידת אחיו מגנוס, שהסתייע בדנים ומלך בשם מגנוס השלישי, מלך שוודיה.
על שמו נקראו ערים, כיכרות ורחובות, ספינת נוסעים בקו סטוקהולם-מרייהאמן ובית מלון מרכזי בסטוקהולם.
לקריאה נוספת
- ז'אק לה גוף, ימי הבינים בשיאם, דביר, 1993, עמ' 178-9
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בירגר יארל |
