המלוכה השוודית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מלך שוודיה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מלך שוודיה" מפנה לכאן. לערך העוסק ברשימת מלכי שוודיה, ראו מלכי שוודיה.
מלך שוודיה
Sveriges Konung
סמל הוד מלכותו מלך שוודיה
דגל הוד מלכותו מלך שוודיה
דגל הוד מלכותו מלך שוודיה
King Carl XVI Gustaf at National Day 2009 Cropped.png
נוכחי: קרל השישה עשר גוסטב
תואר הוד מלכותו
השליט הראשון בבית זה אריק המנצח

המונרך השוודי הוא על פי חוק ראש המדינה של ממלכת שוודיה. בפועל המשטר בשוודיה הוא מונרכיה חוקתית המבוססת על דמוקרטיה פרלמנטרית. למרות שלפי חוק מעמד המונרך בשוודיה הוא הגבוה ביותר במדינה ובצבא, הרי שבפועל תפקידו הוא בעיקר טקסי. לפי חוק שנחקק בשוודיה בשנת 1810 השושלת המלכותית בשוודיה היא בית ברנדוט. המונרך חייבים להיות שייכים לדת הנוצרית פרוטסטנטית.

המלך הנוכחי של שוודיה הוא קרל השישה עשר.

היסטוריה

במאה הראשונה לספירה מציין טקיטוס שהשבטים הגרמאנים, שישבו בשוודיה תחת שלטון מלכותי, אך כיום אין מידע מפורט על השושלות והמלכים בתקופה זו.

לאורך כל השנים היו למלך שוודיה סמכויות שלטוניות מעטות. לרוב הוא שימש כשר המלחמה, שופט עליון וכראש הכניסה במקדש באופסלה. בעוד שעד 1250 היה מלך שוודיה ראש לאוסף של שבטים ונחלות פיאודליות בעלות מגנאטים חזקים, הרי שלאחר הצלחת תנועת הפולקונג (Folkung) בהנהגתו של בירגר יארל ובתמיכת האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי, חל שינוי לכיוון איחוד האומה תחת הכתר וחוק הכנסייה הקתולית. בנו של בירגר, מגנוס השלישי, מלך שוודיה, היה למלך השוודי הראשון שאיחד תחתיו את האומה[1].

עד שנת 1515 המלך היה נבחר על ידי העם, במקום שנקרא "האבנים של מורה" (Stones of Mora) ליד אופסלה, ולעם הייתה גם היכולת להחליפו. משנת 1544, החלה המלוכה לעבור בירושה. השושלת השולטת הנוכחית, שושלת ברנדוט, התחילה בתקופת המלחמות הנפוליאוניות בהן החלק המזרחי של שוודיה, בשטח שבו נמצאת היום פינלנד, הועבר לשלטון רוסיה. השושלת הנוכחית שולטת מכוח חוק שנחקק ב-1809.

במאה ה-19 נחקק חוק המחלק את סמכויות השלטון בין הפרלמנט למלוכה. בחוק נוסף שנחקק ב-1917 הופחת עוד כוחו השלטוני והפוליטי של המלך כך שהוא הפך לשליט טקסי בלבד.

מצב נוכחי

בשנת 1974 נחקק תיקון לחוקה שביטל את כוחה של המועצה שנקראת "Privy Council". מוסד זה היה מורכב מאנשים מכובדים, שנבחרו על ידי המלך, ושימשו לו כגוף מייעץ. תפקידה של המועצה הצטמצם לבחירה של הגוף השלטוני, לאחר הבחירות. חלק מתפקידיו הפוליטיים של המלך עברו ליושב ראש (Speaker) בית הנבחרים. המלך נשאר באופן רשמי כ"ראש המדינה", אך התפקיד הפוליטי היחיד שנשאר לו הוא "יו"ר המועצה לנושאי מדיניות חוץ", שמעדכן את מפלגות הקואליציה והאופוזיציה בנושאי מדיניות החוץ.

חוק שנחקק מאוחר יותר ב-1980, שינה גם את חוק ההורשה של כס המלכות, באופן שביטל את ההעדפת הבן הבכור וכעת הצאצא הבכור של המלך הוא יורש העצר, ללא קשר למינו. בעקבות חוק זה הנסיכה ויקטוריה מיועדת לרשת את המלך הנוכחי. ויקטוריה היא אחת משתי יורשות העצר היחידות בעולם מלבד לאונור, נסיכת אסטוריאס אך ייתכן שהאחרונה תידחה ממקומה בסדר הירושה אם ייוולדו לה אחים זכרים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המלוכה השוודית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ז'אק לה גוף, ימי הבינים בשיאם, דביר, 1993, עמ' 178-9
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0