ביצת כנרת
.jpg) | |
| מידע נוסף | |
|---|---|
| קואורדינטות | 32°42′52″N 35°34′11″E / 32.71444°N 35.56972°E |
.jpg)
.jpg)
ביצת כנרת היא סדרה של בריכות ביצתיות באורך של כ-750 מטרים מצפון לדרום וברוחב של עד 160 מטרים, המשתרעות בין תל בית ירח בצפון ועד לבית המוטור שמצפון לקבוצת דגניה א'. את הביצה חוצה שביל ישראל.
הביצה
ביצת כנרת נוצרה לאורך התוואי הקדום של נהר הירדן בפינתה הדרום-מערבית של הכנרת. מפלס מימיה של הביצה זהה לזה של הכנרת, והוא עולה ויורד בהתאם לזה של הימה. במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 ניסו מתיישבי האזור לייבש את הביצה ולנקזה באמצעות התקנת צנרת ונטיעת עצי אקליפטוס, אך הדבר לא עלה בידיהם; וגם כיום הביצה לעולם אינה יבשה לחלוטין. עם התפשטות ענף בריכות הדגים בקיבוצים בשנות ה-40 של המאה ה-20, נסללו סוללות עפר שחילקו את הביצה לבריכות, ואלה שימשו לגידול דגים. כשענף המדגה קרס בעקבות פתיחת השוק לייבוא, ננטשו בריכות הדגים, והביצה שבה במידה רבה למצבה הטבעי.
האנדרטה לזכר הפרדה בובה
על אחת מסוללות העפר בביצה, בצילם של עצי דקל, הוקמה אנדרטה לזכרה של הפרדה בובה. בובה הייתה שייכת לאהרן שידלובסקי, מחלוצי קבוצת כנרת, ויחד עמו עבדה בגן הירק של הקבוצה. כשהזדקנה החלה מובילה את ביצי הלול אל המדגרה או אל חדר האוכל, ולאחר מותה קבר אותה שידלובסקי באדמת הביצה. בשנת 1985 הוקמה במקום אנדרטת אבן לזכרה של בובה, שמעליה ניצבת מחרשה ועליה קבוע לוח הנצחה לאמור:
"פה נקברה בובה
שחרשה, קילטרה, ותלמה
בנאמנות את אדמת כנרת
בשנות ה-20 וה-30
של המאה ה-20.
יהא זכרה שזור בתולדות כנרת".
דמותה של בובה שימשה כהשראה לפרד "זיצר" בספר רומן רוסי מאת מאיר שלו[1].
קישורים חיצוניים
- אודות קברה של בובה באתר ארץ הצבי, הולכים בשביל ישראל
- דובי זכאי, בובה של מקום: טיול שלו בין אגמים ועצים, באתר nrg, 18 במאי 2012
הערות שוליים
32719140ביצת כנרת