בייקריט

בייקריט

דוגמת בייקריט
דוגמת בייקריט
תכונות המינרל
הרכב כימי	(Ca4B4(BO4)(SiO4)3(OH)3•(H2O
מערך קריסטלוגרפי	מונוקליני
צורת הגביש	הגבישים פריזמתיים מעוינים דקים משופעים באורך של עד 0.2 מ"מ, אבל בדרך כלל במקבצים של גבישים זעירים דמויי פקעת הדומים לחרסינה בלתי מזוגגת.
צבע	לבן, אפור או חסר צבע
ברק	זגוגי כגבישים, עמום בגושים.
שקיפות	שקוף למחצה עד אטום
פצילות	אין
שבירה	בלתי שווה עד דמוית קונכייה
קשיות	4.5 בסולם מוס
משקל סגולי	2.88
שרטוט	לבן
מינרלים נלווים	סלסטיט, דטוליט, האוליט, קלציט, נתרוליט, תומסוניט, דנבוריט, סטילביט, קוורץ

בייקריט הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים) מיומם של בורון, סידן, והידרוקסיל, השייך לקבוצת המינרלים "קבוצת הגדוליניט" (הקרויה לעיתים גם קבוצת הדטוליט על שם המינרל דטוליט או קבוצת הדטוליט/גדולוניט).

תכונות

נוסחת המבנה הכימי של בייקריט היא (Ca₄B₄(BO₄)(SiO₄)₃(OH)₃•(H2O. קבוצת הגדוליניט, אליה משתייך הבייקריט, היא קבוצה של מינרלים הקרויה על שם המינרל גדוליניט ושחבריה מאופיינים במבנה המשלב יריעות הבנויות מארבעונים של סיליקה (Sio₄) ושל בוראט (B(O,OH)₄), כשבין היריעות מחברים קטיונים מתכתיים. הקטיון במקרה של הבייקריט הוא סידן.

הבייקריט מתגבש במערכת המונוקלינית, חבורת סימטריות נקודתית "מונוקלינית רגילה" $2/m\$, וחבורת סימטריות מרחבית P2₁/c. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=4.85‏, b=7.60Å‏, c=9.659Å, וגודל זווית β הוא 90.255°.

הבייקריט מופיע בטבע בדרך כלל במקבצים של גבישים זעירים דמויי פקעת הדומים לחרסינה בלתי מזוגגת. הגבישים נדירים, פריזמתיים דקים קצרים באורך של עד 0.2 מ"מ. הבייקריט נשבר באופן בלתי שווה עד דמוי קונכייה. הקשיות של המינרל נמוכה, 4.5 בסולם מוס, והמשקל הסגולי הוא בממוצע 2.88.

אופטית המינרל הוא דו-צירי שלילי. מקדם השבירה של הבייקריט נע בין 1.624 ל-1.654. גבישי הבייקריט שקופים למחצה עד אטומים, וצבעם הוא בדרך כלל לבן, אפור או חסר צבע.

המינרל נתגלה לראשונה ב-1903 על ידי ריצ'רד בייקר (Richard C. Baker), אנגלי מנטפילד (Nutfield) שבמחוז סארי שהיה מנהל הכרייה של חברת פסיפיק קואסט בורקס (Pacific Coast Borax). בייקר הביא דגימות של המינרל לוויליאם ג'יילס (William B. Giles) שקרא את המינרל על שמו של בייקר במאמר שפרסם ב-Mineralogical Magazine. בייקר סיפר לג'יילס את הדגימה גילה במכרה של החברה שלו באזור מדבר מוהאבי במקום הקרוי כיום בוראט (Borate). בדיקות שנעשו אחר כך באזור לא גילו במקום בייקריט כלל. ההשערה המקובלת היא שבייקר טעה לגבי המקור ממנו הביא את דגימה לג'יילס וכי מקורה האמיתי היא ממכרה קורקסקרו (Corkscrew) במחוז פרנס קריק (Furnace Creek borate area – "ערוץ הכבשן") שבעמק המוות שבמחוז אינויו (Inyo) בקליפורניה שגם בה היה לחברה בה עבד בייקר מכרה. במקום זה נמצא בייקריט בפקעות ובעורקים בתוך סלעי הפרץ שעברו התמרה של ההרים השחורים מעל מרבצי הבוראט.

שימושים

השימוש היחיד הוא כמינרל במכירה לאספנים.

מקור ותפוצה

מששת ימי בראשית הבייקריט מצוי בדרך כלל בפקעות ובעורקים בתוך סלעי הפרץ שעברו התמרה של מעל מרבצי בוראט או שהם ממלאים חללים בסלעי חרסית יחד עם גבישי סלסטיט.

הבייקריט הוא מינרל נדיר מאוד. מקומות בהם ניתן למצוא בייקריט כוללים את מכרה קורקסקרו (Corkscrew) במחוז פרנס קריק (Furnace Creek borate area – "ערוץ הכבשן") שבעמק המוות שבמחוז אינויו (Inyo) (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה), ובמכרה סטרלינג בוראקס (Sterling Borax mine), קניון טיק (Tick Canyon) מחוז לוס אנג'לס, שניהם בקליפורניה שבארצות הברית; בבנקרופט (Bancroft) שבפרובינציית אונטריו שבקנדה; בצ'רקס (Charcas) במדינת סן לואיס פוטוסי (San Luis Potosí) במקסיקו; בסיוואס (Sivas ) בטורקיה ובסמוך לססטרי לוונטה (Sestri Levante) שבמחוז ליגוריה שבאיטליה.

לקריאה נוספת

• Perchiazzi, N., Gualtieri, A.F., Merlino, S., Kampf, A.R. (2004): The atomic structure of bakerite and its relationship to datolite. The American Mineralogist, 89, 767-776

קישורים חיצוניים

• אתר WebMineral
• אתר Mindat
• אתר Mineral Galleries
• אתר Handbook Of Mineralogy
• W. B. Giles, Bakerite (a New Borosilicate of Calcium) and Howlite from California המאמר שבו התפרסם לראשונה גילוי הבייקריט. מתוך Mineralogical Magazine, גיליון 13, עמ' 355-353, משנת 1903.
• Pemberton, H.E. Type locality for bakerite, מקור: American Mineralogist‏, 56 עמ' 1110-1109, 1971
• Murdoch, J. Bakerite crystals, מקור: American Mineralogist‏, 47 עמ' 923-919, 1962