ביטוח ימי ואווירי
ביטוח ימי ואווירי, הקרוי בקיצור ביטוח ימי, הוא ביטוח שלו שני מרכיבים:
- ביטוח של כלי שיט ומטוסים.
- ביטוח של מטען בעת שינועו בסחר בינלאומי. תוקף הביטוח הוא ממועד היציאה של המטען לדרך ועד הגיעו ליעדו.
היסטוריה
ביטוח ימי הוא סוג הביטוח המבוסס המוקדם ביותר. שורשיו נמצאים עוד בעת העתיקה ביוון וברומי. במסכת בבא קמא נאמר "ורשאין הספנים להתנות שכל מי שאבדה לו ספינה יעמיד לו ספינה אחרת",[1] והרמב"ם חוזר על כך בניסוח ברור יותר: "רשאין הספנים להתנות ביניהן כל מי שתאבד לו ספינה מעמידים לו ספינה אחרת",[2] וכך גם בשולחן ערוך.[3]
חוזי ביטוח ימי פותחו במאה ה-14 בגנואה ובערים נוספות באיטליה, ומשם התפשטו צפונה ליתר אירופה. הפרמיה נקבעה לפי הערכה אינטואיטיבית של הסיכון מפגעי מזג האוויר ומשודדי ים. החקיקה המודרנית המסדירה ביטוח ימי צמחה בחוקי המסחר (בלטינית: Lex mercatoria) של סוחרי ימי הביניים. בסוף המאה ה-17, חשיבותה הגוברת של לונדון כמרכז סחר יצרה ביקוש גובר לביטוח ימי. בשנת 1686 נפתח בלונדון בית הקפה של לויד, שהפך למקום מפגש של בעלי אוניות, סוחרים ורבי חובלים, היווה מקור אמין לחדשות הספנות, ויצר את השוק הראשון לביטוח ימי. הוא הפך למקום המפגש של מי שנזקקו לביטוח של אוניות ומטענן, ומי שהיו מוכנים למכור סיטוח כזה. זו הייתה תחילתם של בורסת הביטוח לוידס של לונדון ועסקים נוספים בתחומי הביטוח והספנות. צמיחתה של האימפריה הבריטית העניקה לחוק האנגלי בתחום זה עדיפות הנשמרת עד ימינו. בשנת 1906 נחקק באנגליה חוק הביטוח הימי (Marine Insurance Act 1906) שביסס את הכללים שהתפתחו קודם לכן במסגרת המשפט המקובל.
התפתחות התעופה יצרה צורך בביטוח מקביל לתובלה אווירית, והענף נקרא כיום "ביטוח ימי ואווירי". פוליסה ראשונה לביטוח אווירי נוצרה בלוידס של לונדון בשנת 1911. בשנת 1929 נחתמה אמנת ורשה, המסדירה את האחריות של חברות המוכרות שירותי תעופה בינלאומיים לנוסעים, מטען וסחורות. האיגוד הבינלאומי של מבטחי תעופה נוסד ב-1933.[4]
מאפיינים
פוליסה סטנדרטית לביטוח ימי נוסחה באנגליה באמצע המאה ה-18 ושימשה במשך יותר ממאתיים שנה. ברבע האחרון של המאה העשרים גובש נוסח חדש לפוליסה. פוליסות לביטוח ימי הן משני סוגים מבחינת תחולתן:
- פוליסת מסע (Voyage Policy): פוליסה חד-פעמית לביטוחו של מטען מסוים בהובלה יחידה.
- פוליסה פתוחה (Open Policy): פוליסה רב-פעמית לביטוח מטעניו של יבואן או יצואן מסוים.
ביטוח ימי הוא בשלוש רמות כיסוי, המוצגות להלן מהכיסוי המקיף ביותר למצומצם ביותר:
- A - כיסוי כל נזק או אובדן של המטען שנגרם מחמת זדון, טביעת האונייה, התפוצצות, אש, התהפכות, חדירת מי ים, שברים ועוד. הביטוח אינו מכסה נזק מחמת בלאי טבעי, אריזה לקויה, רדיואקטיביות.
- B - כיסוי נזק הנובע מהתפוצצות, אש, טביעה, רעידת אדמה, חדירת מי ים, אובדן בעת טעינה או פריקה.
- C - כיסוי נזק הנובע מהתפוצצות, אש, טביעה.
בכל רמות הכיסוי, נזקי מלחמה ושביתה מבוטחים בפרמיה נוספת.
נזקים בביטוח ימי הם משלושה סוגים:
- אובדן כליל (Toatal Loss) שלו שני סוגי משנה:
- אובדן כליל למעשה: המטען כולו אבד, למשל משום שנשטף לים.
- אובדן כליל להלכה: אף שהמטען ישנו, הוא ניזוק במידה שתיקונו אינו כדאי, משום שעלות התיקון גבוהה מערכו של המטען לאחר התיקון.
- אובדן חלקי: חלק מהמטען ניזוק.
- היזק כללי: נזק שנגרם למטען מסוים שהוקרב לשם הצלת האונייה ושאר מטענה, למשל מטען שהושלך לים בעת סערה. במקרה זה יכוסה הנזק על ידי כל בעלי המטענים (או מבטחיהם), משום שהמטען שניזוק הוקרב למען הכלל.
בביטוח ימי ואווירי נודעת חשיבות מיוחדת לביטוח משנה, משום שהנזק במקרה ביטוח יחיד, של טביעת אונייה גדולה או התרסקות מטוס נוסעים, עלול להיות גדול מכפי יכולתה של חברת ביטוח אחת.
בסחר הבינלאומי מקובלים שני מונחים להגדרת הגורם האחראי לביטוח הימי והאווירי:
- FOB - Free On Board: המוכר אחראי למטען עד להטענתו על כלי השיט או המטוס המובילים אותו, ומכאן ואילך האחריות היא של הקונה.
- CIF – Cost, Insurance & Freight: המוכר אחראי למטען עד להגעתו לידי הקונה.
בהעמדת אשראי דוקומנטרי לעסקת הסחר הבינלאומי דורש הבנק את קיומו של ביטוח ימי לעסקה.
בישראל
ביטוח ימי ואווירי מוצע בישראל על ידי חברות ביטוח אחדות. חוזי ביטוח מוסדרים בישראל בחוק חוזה הביטוח, אולם סעיף 72(א)(2) לחוק קובע: "הוראות חוק זה, למעט סעיפים 62 ו-69, לא יחולו על ביטוח ימי וביטוח אווירי" (סעיף 62 עוסק בזכות התחלוף וסעיף 69 עוסק בפשיטת רגל או פירוק של המבוטח. פורמלית חל על חוזה לביטוח ימי חוק הסחר הימי העות'מאני, 1863, אך למעשה פוליסות לביטוח ימי המוצאות בישראל מפנות לדין האנגלי (הן אף מנוסחות באנגלית). גם פוליסות לביטוח אווירי מבוססות על פוליסות אנגליות. חוקים ישראליים אחרים החלים על ענף הביטוח, כגון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), חלים גם על ביטוח ימי ואווירי.
תביעות שעניינן ביטוח ימי ואווירי ניתן להגיש בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי, בהתאם לסכום התביעה. בנוסף פועל, במסגרת בית המשפט המחוזי בחיפה, בית משפט לימאות, שדן בתביעות על נזק למטען בהובלה ימית, ובסמכותו להורות על מעצר אונייה שגרמה לנזק עד לקבלת ערבויות מבעלי האונייה.
עיסוק בביטוח ימי מצריך רישיון מרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון לחברת הביטוח ולסוכן הביטוח.[5]
לקריאה נוספת
- ירון אליאס, דיני ביטוח, דין וביטוח הוצאה לאור, 2016, עמ' 46–52.
- עמוס הרמן, ביטוח ימי, 1983.
קישורים חיצוניים
- נדב פרג, ביטוח ימי, באתר של אגוד חברות הביטוח בישראל
- ביטוח ימי – אווירי, באתר של בנק הפועלים
- ביטוח ימי, באתר של חברת נמלי ישראל
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קט"ז עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות גזילה ואבידה, פרק י"ב, הלכה ט"ו
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רע"ב, סעיף י"ח
- ^ The International Union of Aerospace Insurers
- ^ הנחיות לקבלת רישיון, באתר של רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון
25362638ביטוח ימי ואווירי