אמנת ורשה

אמנת ורשה (באנגלית: Warsaw Convention) היא הסכם בינלאומי המסדיר את האחריות של חברות המוכרות שירותי תעופה בינלאומיים לנוסעים, מטען וסחורות. האמנה נחתמה לראשונה בשנת 1929 בעיר ורשה ותוקנה בשנת 1955 בהאג, ובשנת 1975 במונטריאול.

ההוראות הבולטות באמנת ורשה קובעות כי:

חברות תעופה חייבות לצייד נוסעים בכרטיס טיסה;
חברות תעופה חייבות לצייד נוסעים באישור על הפקדת מטען;
קיימת תקופת התיישנות של שנתיים להגשת תביעות על פי האמנה;
אחריות חברות התעופה מוגבלת באופן הבא:
- עבור נזקי גוף, סך של 250,000 פרנק זהב צרפתי (מטבע שאינו סחיר עוד), או 16,600 זכויות משיכה מיוחדות (SDR);
- עבור אובדן מטען, סך של 17 זכויות משיכה מיוחדת לכל קילוגרם מטען;
- 5,000 פרנק, או 332 זכויות משיכה מיוחדת למטען היד של הנוסע.
חברת התעופה אחראית לנזקים הנגרמים כתוצאה מאיחור בטיסות, או בהגעת מטען, אלא אם כן נקטה באמצעים המתאימים למניעת הנזק, או שלא היה בידה כדי למנוע את היווצרות הנזק.

סכומי הפיצוי המקוריים ננקבו במטבע פרנק בעל תכולת זהב מסוימת המפורטת בסעיף 22 לאמנה ותוקנו בפרוטוקול מונטריאול לסכומים הנקובים בזכויות משיכה מיוחדת.