מילות הגיון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מילות הגיון
מקאלה פי צנאעת אלמנטק
מידע כללי
שפת המקור ערבית
סוגה פילוסופיה, לוגיקה
הוצאה
תאריך הוצאה מהדורה ראשונה בזל רפ"ז [1527]

מילות הִגיון[1] (במקור בערבית: מקאלה פי צנאעת אלמנטק – מאמר בענף ההיגיון) הוא שמו של חיבור פילוסופי שנכתב, ככל הנראה, על ידי הרמב"ם.

על הספר

הספר מרכז באופן נהיר ותמציתי את עיקרי הלוגיקה של אריסטו, על פי האורגנון: מרכיביה של טענה, סוגי הסילוגיזם, וכו'. במספר מקומות עוסק הספר בנושאים פילוסופיים שמעבר ללוגיקה.[2] ג'ואל קרמר שיער שמרבית החומר נשאב מכתבי אל-פאראבי.[3] העילה לחיבור הספר מתוארת בפתיחתו:

"שאל שר אחד מבעלי החכמות התורתיות ומאנשי הצחות והמליצה בלשון הערב לאיש עין במלאכת ההגיון, שיבאר לו ענייני השמות הנזכרים הרבה במלאכת ההגיון, ויבאר לו הסכמת אנשי המלאכה לפי מה שהסכימו עליו, ושיכון בהם לשון קצרה מן המלות ולא ירבה לכפול העניינים, כדי שלא יארכו הדברים, כי אין כונתו לגדל כבודו ללמוד המלאכה הזאת למה שסופר ממנה, כי ההקדמות המונחות למי שירצה ללמוד המלאכה הזאת רבות, אבל הייתה כונתו ידיעת הסכמתם ברוב השאלותם לא זולתה".[4]

על הפתיחה, וכן על פי תוכן הספר, מבין דיווידסון שהספר חובר עבור איש מוסלמי בעל שם.[5] לעומתו סבר הרב קאפח כי את הטקסט חיבר הרמב"ם עבור "שר משרי התורה, מלומד גדול, ראש ישיבה, או רב גדול".[6] הספר נכתב במקור בערבית, ותורגם לעברית ארבע פעמים:

הספר מחולק לי"ד שערים, מספר החוזר בכמה מכתבי הרמב"ם ובראשם במשנה תורה המחולק גם הוא לי"ד חלקים ועל כן מכונה גם "הי"ד החזקה" על דרך המליצה.

ישנם חוקרים המערערים על ייחוסו של הספר לרמב"ם, בין היתר כיוון שהרמב"ם עצמו אינו מזכיר אותו בשאר כתביו, ובשל חוסר ייחוס ברור לרמב"ם בכתבי היד של הטקסט – במקורו ובתרגומיו. כתב יד אחד, שיצא בטורקיה בשנות ה-60 של המאה ה-20, מייחסו ל"יעקב אבו יצחק אבן יוסוף".[9]

מהדורות

לקריאה נוספת

  • ישראל יעקב דינסטאג, "ביאור מלות ההגיון להרמב"ם, ביבליוגרפיה של הוצאות תרגומים ביאורים ומחקרים", בתוך: ארשת ב, תש"ך עמ' 7 ואילך.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בכל מהדורות הדפוס שם החיבור הוא מלות הגיון בכתיב חסר.
  2. ^ Davidson, A. Herbert: Moses Maimonides: The Man and His Works, Oxford University Press, NY, NY, 2005, pp. 317
  3. ^ Joel L. Kraemer, "Maimonides on the Political Sciences in His Treatise on the Art of Logic", in: Joel L. Kraemer, Lawrence Victor Berman (eds.), Perspectives on Maimonides: philosophical and historical studies, Oxford University Press, 1991, 81
  4. ^ הקדמת "מילות הגיון", תרגום משה ברבי שמואל אבן-תיבון, ורשה, תרפ"ח, באתר ויקיטקסט
  5. ^ Davidson, A. Herbert: Moses Maimonides: The Man and His Works, Oxford University Press, NY, NY, 2005, pp. 317, 319–320
  6. ^ הרב יוסף קאפח, באור מלאכת ההגיון לרבנו משה בן מימון, מקור ותרגום, קריית אונו: מכון משנת הרמב"ם, תשנ"ז (מהדורה שנייה תשס"א), עמוד ב', באתר אוצר החכמה
  7. ^ Heb. 80 3308
  8. ^ M. Chamizer, "R. Achitubs aus Palermo hebräische Übersetzung der Logica Maimunis", Judaica: Festschrift zu Hermann Cohens siebzigstem Geburtstage, Berlin: Cassirer, 1912 (ספר היובל לכבוד הרמן כהן, ברלין 1912), עמ' 423–456.
  9. ^ לדיון מפורט על ייחוסו של הספר לרמב"ם ועל שלילת הייחוס, ראו: Davidson, A. Herbert: Moses Maimonides: The Man and His Works, Oxford University Press, NY, NY, 2005, pp. 313–322.


ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מילות הגיון33348572Q6125177