בחינת הבגרות בספרות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בחינת הבגרות בספרות היא בחינה חיצונית מטעם משרד החינוך של מדינת ישראל. הבחינה הבסיסית, בהיקף שתי יחידות לימוד, נדרשת מכל נבחן כדי לקבל תעודת בגרות מלאה. כמו כן, יש אפשרות להרחיב את המקצוע לחמש יחידות לימוד. מבחן הבגרות בספרות עוסק הן בספרות העברית והן בספרות הכללית. במסגרת הבחינה לומדים שירים מתקופת ימי הביניים ושירה מודרנית, כאשר בכל מועד מופיעים שירים מקטגוריות שונות. כמו כן, לומדים סיפורים קצרים, מחזות דרמה ורומאנים. הפרק האחרון של הבחינה כולל קטע שלא נלמד (שיר או סיפור) שאותו צריך הנבחן לנתח בעזרת מיומנויות שרכש במהלך לימודיו התיכוניים. למשל, במועד קיץ 2015 הופיע שירו של ינאי ישראלי "איש עם פלאפון" בתור קטע שלא נלמד[1].

בבתי ספר דתיים הבחינה בספרות מתבצעת במתכונת בחינה פנימית ונבחנים במקצוע מחשבת ישראל בשתי יחידות חיצוניות, כתחליף לספרות.

סביב בחינת הבגרות בספרות שורר פולמוס. שר החינוך לשעבר, שי פירון, היה מעוניין להפוך את הבחינה לפנימית, כלומר לבחינה שתיכתב ותיבדק על ידי בתי הספר, אולם סופרים ומשוררים רבים הביעו התנגדות עזה לביטול בטענה שביטול בחינה חיצונית יוביל לזניחת חשיבות המקצוע בקרב תלמידים ובקרב סגל בית הספר עצמו.

הערות שוליים

  1. ^ משרד החינוך, מדינת ישראל, ספרות עברית וכללית: פרק חמישי – שיר שלא נלמד (עמ' 23), ‏1 ביוני, 2015
ערך זה הוא קצרמר בנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

18295693בחינת הבגרות בספרות