רבי יחיאל מיכל היבנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יחיאל מיכל היבנר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יחיאל מיכל היבנר
ספרו "משכנות הרועים" מהדורה ראשונה (למברג ה'תרכ"ה)
ספרו "משכנות הרועים" מהדורה ראשונה (למברג ה'תרכ"ה)
לידה ה'תקצ"ד
ניזנוב
פטירה ה'תרס"ז (בגיל 73 בערך)
מקום פעילות ניזנוב
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק רבה של ניזנוב
רבותיו רבי זושא פאליק מניזנוב; רבי חיים מקוסוב; רבי אברהם מסטרטין; רבי אורי מסטרטין
חיבוריו משכנות הרועים; נחלה לישראל; זכר ר"ב; הלולא דרבי; שו"ת הד"ר; הדרת קודש; לבושי מכלול; מעשה יחיאל; מיכל המים; מיכלא דאסוותא
בת זוג וויטשא רבקה
אב רבי ישראל
אם רבקה מלכה
מספר צאצאים 7
חותן רבי יצחק גדליה הכהן כ"ץ
חתימה

רבי יחיאל מיכל היבנר (ה'תקצ"ד - ה'תרס"ז) היה רבה של ניזנוב (אנ') (גליציה) כ-50 שנה ומגדולי המשיבים בדורו. מחברם של ספרים רבים.

ביוגרפיה

נולד בניזנוב בחשוון ה'תקצ"ד כבן יחיד לרבי ישראל משה נכדו של רבי משולם פייבוש הלר מזבריז'[1], חסיד קוסוב[2], ולרבקה מלכה[3]. אביו נפטר בילדותו ואמו נישאה בשנית לדודו רבי יצחק גדליה הכהן כ"ץ, אצלו גדל[3]. בצעירותו למד תקופה בבוצ'אץ'[4] וכן למד אצל רבי זושא פאליק מניזנוב[2]. בשנת ה'תר"י נשא את בתו של אביו החורג וויטשא רבקה[5] (נפטרה ח' בשבט ה'תרס"ה).

היה תלמידו של רבי חיים מקוסוב. לאחר פטירתו היה חסידו של רבי אברהם מסטרטין ושל ממשיכו רבי אורי מסטרטין[2]. כן נסע אל רבים מצדיקי החסידות בדורו.

בה'תרי"ב החל לכהן כרב בניזנוב באורח בלתי רשמי עקב אי הסכמתם של חלק מאנשי הקהילה לכהונתו, ובה'תרט"ז מינוהו לרב העיר הרשמי לאחר הסכמת רוב יהודי העיירה. המינוי עורר מחלוקת שהסעירה את העיר ורבים מגדולי דורו פעלו לטובתו, ביניהם רבי שלמה קלוגר שיצא עם מכתב חריף נגד המערערים על רבנותו ורבי יוסף שאול נתנזון; רבי אברהם מסטרטין נסע במיוחד לניזנוב ושהה שם שמונה ימים עד שהצליח להשפיע על כל הצדדים לקבל את רבי יחיאל מיכל כרב העיר ובתחילת שנת ה'תרי"ט השלימו עמו כל בני קהילתו. ברבנות זו כיהן עד פטירתו למעלה מ-50 שנה[6].

נחשב לאחד המשיבים הגדולים בדורו, התכתב עם עשרות רבנים ביניהם: רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים והמהרש"ם מברז'אן. היה בידידות עם רבי חיים חזקיה מדיני בעל השדי חמד והתכתב עמו רבות[7].

נפטר בשנת ה'תרס"ז אחרי מחלה ממושכת[6].

חיבוריו

בגלל מצבו הכלכלי לא הדפיס לעיתים את ספריו כספר אחד אלא נהג להדפיס את חידושיו כקונטרסים, שאוחדו לאחר מכן בספר. מסיבה זו לעיתים קרובות מצוטטים מתורתו בספרים שונים בשם אחד הקונטרסים שכתב.

בספרים שחיבר מרבה להזכיר את הצדיקים שהכיר וספריו מהווים מקור חשוב של דברי תורה, פסקי הלכה, אמרות ועובדות מגדולי דורו.

צאצאיו

  • בנו רבי ישראל משה.
  • בתו לאה יהודית אשת רבי שמואל מרדכי כ"ץ בן רבי אורי גיסו של רבי אברהם מסטרטין אחרי שנתאלמנה נישאה בשנית לרבי שמעון צבי וייגר אב"ד קרופיטש
  • בתו בילא דבורה אשת רבי משולם פייביש הלוי הלר מסניאטין.
  • בתו יענטי אשת רבי משה ראובן גינצבורג אב"ד חודרוב.
  • בתו אשת רבי חיים ברוך הוכברג ממלא מקומו של רבי יחיאל מיכל כרבה של ניזנוב.
  • בתו אשת רבי בן ציון הכהן מעט מברוזדוביץ בן רבי יצחק גיסו של רבי אברהם מסטרטין
  • בתו הדסה מלכה אשת רבי יוסף הלוי סג"ל בנו של רבי שבתי אב"ד בוהוש.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ רבי יחיאל מיכל היבנר, משכנות הרועים, מהדורה ראשונה - תרכ"ה, שער הספר.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 רבי יחיאל מיכל היבנר, זכר ר"ב, הקדמת המחבר.
  3. ^ 3.0 3.1 רבי יחיאל מיכל היבנר, משכנות הרועים, מהדורה ראשונה - תרכ"ה, חלק ראשון - הקדמת המחבר.
  4. ^ רבי יחיאל מיכל היבנר, נחלה לישראל, ה'תרל"ו, עמ' ל', תשובה י"ז.
  5. ^ רבי יחיאל מיכל היבנר, לבושי מכלול, תרס"ה, הקדמת המחבר לספר.
  6. ^ 6.0 6.1 מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ב, ירושלים: המכון להנצחת יהדות גליציה, תשמ"ח, עמ' 371, ר' יחיאל מיכל ב"ר ישראל משה היבנר מניזנוב.
  7. ^ ראו לדוגמא: שדי חמד א - (מערכת א-ב), עמ' 112.